יש בו משהו מיוחד, זה ברור מהרגע הראשון. בתנועה עם הכדור, מעין ריקוד ששייך לווירטואוזים אמיתיים מהסוג של עודד קטש, בארי לייבוביץ' וכו' וסליחה על ההשוואה המוגזמת בגיל כה צעיר. בביטחון הבלתי נגמר, יש שיאמרו המופרז, שמאפיין אותו מהמשחק הראשון בבוגרים. בחוצפה, שגרמה לרביב לימונד להודות שראה בה משהו מעצמו. מדר זכור גם (טוב, נו, זכור רק לי) מאחד המשחקים שלו במסגרת ליגת התיכונים כשחקן גימנסיה ריאלית ראשל"צ. הוא קלע שלשה כל כך מיוחדת וקשה אחרי מבצע אישי שהבליט שליטה נהדרת בגוף, שאפילו מאמנו שם, נדב זילברשטיין, שראה דבר או שניים בכדורסל נוער, שרבב שפתיו והניף גבותיו בתימהון והתפעלות אין קץ.

מצד שני, נדמה שבמדינה שהספורט הלאומי שלה הוא לא ענף הביפ, אלא איבוד פרופורציות – או אולי בעצם איבוד פרופורציות בנוגע לענף הביפ - המליכו אותו מוקדם מדי. ההצגות שלו באליפות אירופה לעתודה 2019, הבחירה המוצדקת לחמישיית הטורניר והאופוריה שבסיום אותו שבוע נפלא בדרייב אין בחודש יולי חם ולח, גרמה לחלק מהאנשים לחשוב שכבר עכשיו אפשר להפקיד בידיו את מפתחות הרכז הראשון בהפועל ת"א. רובנו הרי חכמים מספיק לדעת שמה שקורה ביולי-אוגוסט הוא רק חצי אמיתי – ולא רק בספורט. אל תאמינו לשום דבר ששמעתם ביולי-אוגוסט ורק לחצי ממה שראיתם בשאר החודשים.

מספיק עם השליליות, בואו נתרכז בדברים החיוביים: מגוון הטעיות ושליטה מרשימה בגוף שמאפשרת לו לשים שומרים על סקטים, כמו שאומרים הילדים מבלי לדעת שסקטים זה דבר שמאוכסן עמוק במחסן לצד הרדיו טייפ ומכונת הכתיבה; יכולת מסירה והבנת משחק טובה מאוד; שיפור ניכר בקליעה מבחוץ שהייתה עקב אכילס שלו עד לא מזמן (ועדיין דורשת שיפור נוסף ובעיקר יציבות); והמון-המון כריזמה שהפכה אותו לרגעים לשווה-ערך לדני אבדיה בקרב הצופים בדרייב אין באותה אליפות עתודה היסטורית והיסטרית.

דובר בדו"חות הסקאוטינג לאחר הטורניר על היכולות ההגנתיות הטובות שלו, אבל מותר לפקפק: למדר יש את האתלטיות והזריזות הנדרשת כדי ללחוץ את הכדור ברמה גבוהה, אלא שלצידה הוא נוטה לאיבוד ריכוז ולהרפתקנות יתר בניסיונות חטיפה שמשאירים בורות בהגנה. בנוסף, עם כל הכבוד ללחץ על שלושת רבעי מגרש, מה עושים ברבע האחרון מול שחקנים גבוהים וחזקים ממנו – כלומר כמעט כל גארד יריב ברמות בהן הוא שואף לשחק בעתיד?

ראינו אותו מגיל צעיר פורח בנוער של הפועל ת"א ומביא אותה למעמדים שהיו זרים לה במשך שנים רבות. בהתחלה הוא נראה יותר כמו פרחח-כדורסל מאשר פרח-כדורסל בכל הקשור לקבלת ההחלטות וגם הקליעה החשודה הייתה בעוכריו, אבל הוא התבגר והשתפר. בעונת הרוקי שלו בבוגרים היו לו אמנם יותר משחקים לא טובים מאשר טובים, כאלו בהם הרבה לטעות ועלה לקבוצתו ביוקר, אבל בטובים הוא הראה כישרון ומגוון יכולות שנתנו את ההרגשה שיש פה משהו מיוחד. זכור במיוחד הדרבי בו עלה לשחק בהארכה אחרי ששותף רק לדקה לפני כן, חיפה על הגארדים הבכירים שצפו מהספסל על חמש עבירותיהם ועם ביטחון של בן 30 הוביל את הפועל ת"א לניצחון במצב מנטלי-קבוצתי לא פשוט. אם הוא אכן יעמוד בציפיות הגדולות שהביאו זימונו לנבחרת אחרי אותו משחק או מדליית הזהב עם העתודה, יש שישוו את אותה הצגה לסל הניצחון של מאירק'ה טפ-הירו בדרבי כבן 19. כך או אחרת, אחרת או כך, הוא נתן לנו מספיק סיבות לעקוב אחריו בעניין בעונה הקרובה.