נראו לאחרונה
 
 
מדריך הכדורסל השלם לעונת 1998/99    מדריך הכדורסל השלם לעונת 1998/99
לפרטים נוספים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
   
  
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיים על התקרה
בקיימברידג', אנגליה, אחרי אמצע החיים, 7 באוקטובר 2022 עם בלאמאנז'.
21/10/2022    
 

החיים מלאי הפתעות, במיוחד אם מתכננים דברים מראש, ועל פי ההיגיון הזה מצאנו את עצמנו, רעיית הנשיא ואני, בהופעה של בלאמאנז' בקיימברידג', אנגליה, ב-7 באוקטובר 2022.

הסיפור המלא מתחיל שלוש שנים לאחור, אוקטובר 2019. היינו אמורים, שנינו, להגיע להופעות של אולטראווקס ו-OMD במסגרת חופשה כל-משפחתית, כלומר כל הכוכבים על מטוס אחד: רעיית, איתי סלע הפלאי, נגה סלע חסרת התקדים, תומרינגו סטאר ואנוכי הנוטה לאנוכיות לעיתים.

היו כרטיסי טיסה, היו כרטיסים להופעה. התייצבו גם האחיות תכונה ודריכות. הכל היה מוכן.

רצה הגורל והסב הנשיאותי האהוב עד מאוד ועד בלי די ועד בלי קץ נפטר במפתיע מספר ימים לפני הטיסה. עולמנו חרב וכל הכרטיסים הפכו לניירות חסרי משמעות. ואז קורונה ועוד כהנה וכשמה.

חלום החופשה המשפחתית נדחה אבל לא ירד מהפרק. הדברים תפסו תאוצה לפני מספר חודשים; קודם רכישת כרטיסי הטיסה, אחר כך מלונות, רכב וגם הופעה, חייבת להיות הופעה. האופציות הריאליות בלונדון בתאריכים הספציפיים היו מוריסי ורובי וויליאמס. איכשהו, הנטייה היתה לראשון, אבל לא נרשמה התלהבות וגם לא תמימות דעים. ומאחר שתכננו לחלק את החופשה האנגלית חצי-חצי – חמישה ימים בלונדון ועוד חמישה מחוץ לה – המשכתי לשוטט ולחפש הפתעות. ואז, במקרה, נולד רעיון בלאמאנז'. התברר שהם עדיין קיימים, עדיין מופיעים.

רעיית הכירה את Living on the ceiling בלבד, רק אחרי שהזכרתי לה שפעם השיר הזה שימש כאות פתיחה של תוכנית הספורט בערבית, או שמא היתה זו תוכנית החדשות דווקא. היו זמנים שהאפשרויות בטלוויזיה היו מצומצמות, אפילו תוכנית הספורט בערבית היתה סוג של קונצנזוס. אבל בשבילי בלאמאנז' היא הרבה יותר מזה. לא המון, אבל הרבה יותר. עד היום אני שומע בקולות של ביני לביני את שוש עטרי ז"ל מציגה את Game above my head מתוך האלבום Mange Tout כאילו היה הדברים לפני חמש שנים, נניח, ולא ב-1984.

לא חשבתי עליהם, לא תכננתי לגביהם, לא האמנתי שאי-פעם אהיה בהופעה של בלאמאנז'. הפעם גם לא נפטר אף אחד ועלינו על המטוס. וכשיצאנו מלונדון הגענו, רעיית ואני, רכובים על אאודי A5 שכור עם תומרינגו סטאר במושב האחורי ובצד שמאל של הכביש, לקיימברידג'-העיר.

נרגשים למדי לקראת ההופעה? לא נגזים, אבל נינוחים וסקרנים – זה כן.

אולם קטן, מין רחבה כזו, קיימברידג' ג'אנקשן. לא יותר מ-300-350 איש ואשה. רובם בני 50 לפחות. כמונו, מה לעשות. לשעון יש תכונה מעצבנת, הוא אף פעם לא עוצר לנוח והזמן טס. וזה טבעי – בלאמאנז' היו בשיאם אי-שם בתחילת השמונים.

לא באמת מעכבים זקנים, אז חברי הלהקה עלו לבמה ב-21:05, חמש דקות בלבד אחרי הזמן המיועד. סטיבן לאסקומב, אחד משני חברי הלהקה המקוריים, כבר מזמן לא חבר בה אבל הסולן והקול המזוהה עם בלאמאנז', ניל ארתור, עדיין כאן. בן 64, נראה טוב, עולה בחליפה, מצויד בשני צעירים שמנגנים ומתרכז בשירה בלבד. קול-קול יש לו, לא נכחיש זאת, אם כי ב-Waves, אחד מהשירים היותר גדולים שלהם, שמתי לב שהוא שומר על עצמו. כלומר, נזהר בגבוהים ונמנע מלסכן את המיתרים יתר על המידה.

Waves היה גם השיר הראשון שהכרתי. הוא הגיע אחרי 4-5 שירים חדשים יותר ולא מוכרים מבחינתי, אבל עדיין כאלה עם הצליל הייחודי של בלאמאנז' והקול המוכר של ארתור. ביניהם תפסו אותי אחד או שניים, אחזור אליהם מתישהו, אם יהיה זמן ואם נחיה. לאט לאט הוא השתחרר, התחיל לזוז קצת על הבמה ואפילו נזכר לומר "שלום קיימברידג'" אחרי 5-6 שירים ראשונים או משהו. נראה מעט נבוך, ארתור. אחרי הכל, לא הכי טבעי לזוז על הבמה בגיל 64 עם תנועות שהורגלת לעשות בגיל 24.

אבל יותר ויותר שירים מוכרים הגיעו וביניהם That's love that it is, שלדבריו לא הושמע בהופעה חיה מאז 1984. זכינו לכבוד, מתברר, וזה גם השיר שהכניס אותי להופעה. עד אז עדיין גיששתי, בחנתי, היססתי. אבל מאותו רגע הייתי לגמרי בעניינים, חי שוב בשנות השמונים כאילו לא חלפו מעולם. נרגש יחסית, צעיר ב-35 שנה, אולי 40. עונג גדול ורב.

Blind vision הוא שיר גדול, לגמרי גדול. יש במונוטוניות של בלאמאנז' כוח. משהו שתופס ושובה אותך, ואין לך רצון להשתחרר ממנו. פתאום ארתור נזכר סוף-סוף לפשוט את החליפה. בכל זאת, אנגליה-מה-אנגליה, די חם על הבמה אחרי שעה של הופעה כשהאורות עליך. לא זוכר במאה אחוז אם ארתור שר את Don't tell me שהיה אחד החזקים בזמנו, נדמה לי שזה השיר היחיד שהכרתי ולא בוצע. ואם אני צודק, חבל.

ההופעה הסתיימה כצפוי עם Living on the ceiling. הדרן לא היה. ארתור נראה קצת עייף בדקות האחרונות. אל תשפטו אדם עד שתהיו במקומו, ואל תשפטו אדם עד שתהיו במקומו ואתם בני 64. נהנינו מאוד, רעיית ואני, ומתגבש רעיון לפיו בעוד שנה אוציא לפועל משהו שחלמתי עליו שנים: מסע אישי על גלגלים באי הבריטי במשך שבועיים, נניח, ובו צפייה בחמש-שש הופעות במקומות קטנים של להקות גדולות מפעם, שעזרו לי לעבור את הנעורים בהנאה.

מתחיל לחסוך מעכשיו.

 
 
שוטה הנבואה
 
ארועים לתאריך: 20/04/2024
 
  נרימה כוסית לחיי 
אלברטו הררוס
 
  נרימה כוסית לחיי 
ילנה מקסימוביץ'
 
 
אבל כבד
 
 
מי החבוב? ...
 
 
פעמיים אלוף אירופה עם מכבי ת"א, מדליסט כסף עם הנבחרת. ...
 
 
 
 
 
 
 
Powered By Art-Up