בשבועות האחרונים, נפלו כמה וכמה ערים ברחבי העולם קורבן לפשע, ולא סתם פשע. אם להאמין לדיווחים הרבים בכלי התקשורת בישראל, שורה ארוכה של גניבות התרחשה בלוס אנג'לס, אתונה, מילווקי, ברצלונה, מיאמי, מונאקו, דנוור , פיראוס, איסטנבול ומקומות נוספים. ביום חמישי בלילה, לפי שעוניהן, הפכו בוסטון ואוקלהומה סיטי לקורבנות האחרונים של גל הפשיעה הבלתי נגמר הזה.

בכל המקרים הנ"ל, לא היו הפושעים אנשי אחת הכנופיות המוכרות לשלטונות החוק באותן ערים, וגם לא אלה שהחיים התאכזרו אליהם עד כדי כך, שלא נותרה בידם כל ברירה אחרת על מנת לשרוד. ממש לא. ה"גנבים" היו קבוצות של גברים, רובם עוטים תלבושת אחידה המורכבת מטרנינגים, מכנסיים קצרים, גופיות ונעלי ספורט. מה היה השלל היקר, איתו נמלטו חזרה לבתיהם: כסף? תכשיטים? מניות במייקרוסופט? מנוי חינם לשלושה חודשים על כדורסלע- האתר? לא, לא, לא ותתפלאו - לא. אבי אבות החטא הבלתי נסלח הזה היה בסך הכל יתרון ביתיות בסדרת פלייאוף. אבא גנוב.

כבר הרבה מאוד זמן שאני רוצה להביע את מחאתי קבל עם וסייבר-ספייס על התופעה המגוחכת הזו, שאין כמעט מדור ספורט שלא מכור לה. כל מי שמנצחת משחק חוץ באיזשהו פלייאוף מול קבוצה המדורגת מעליה - גונבת את יתרון הביתיות בסדרה, ואם היריבה משכילה גם היא לנצח מחוץ לאולמה, היא כמובן גונבת חזרה את אותו יתרון ממש. גונבת. זה ורק זה המונח הנזרק לכל עבר.

טכנית, צודקים כל אלה שמשתמשים בו. גניבה, על פי כל מילון, היא לקיחת משהו ללא קבלת רשות מבעליו החוקיים, וקשה לי להאמין שתמצאו בין הקבוצות שמפסידות באולמן הביתי אפילו אדם אחד - שחקן, מאמן, איש משק או אוהד - שמבחינתו מרשה לקבוצה האורחת לנצח וליטול מידיו את אותו יתרון ביתיות יקר מפז. אבל השימוש שעושים מדורי הספורט במושג "גניבה" במצבים האלה, פסול בעיניי מכל וכל.

למה? כי בכדורסל - בניגוד לענף-שאין-לנקוב-בשמו, למשל - אי אפשר לגנוב כלום. נקודה ואפילו סימן קריאה. אצל ההם, קבוצה יכולה להיות נחותה בעשר דרגות מהיריבה, להתבצר בהגנה לאורך כל המשחק ולנצל טעות אחת, או רגע של חוסר ריכוז, לפעולה בודדת שתספיק לניצחון.

העביר אליו את יתרון הביתיות באתונה-הכרך, ברם-אולם זה לא עזר לו

רוצים לקרוא לזה גניבה? יאללה בסדר, זורם איתכם. אצלנו? אין חיות כאלו. מי שמנצח, מנצח כי מגיע לו. או שהוא משחק טוב יותר לאורך כל המשחק או רובו, או שהוא טוב כמו היריבה, נשאר מספיק קרוב אליה ומבצע בסיום את מה שצריך כדי לנצח, או שהוא נקלע לפיגור, אבל מספיק טוב כדי להתגבר ולצאת בסיום כשידו על העליונה. ומה עם ניצחונות שמושגים עקב טעויות של שחקנים או מאמנים ברגעים קריטיים, או שריקות מסוימות מאוד של השופטים ברגעים קריטיים לא פחות? פשוט מאוד: אם לא שיחקתם עד לאותו רגע מספיק טוב כדי להיות במצב שתוכלו לנצל אותן כדי לנצח - אף טעות או שריקה לא תעזור לכם.

מה גניבה? מי גנב? מישהו התגנב לאולם, ובלי שבעלי הבית שמו לב הסליק את ה-W ונמלט מהזירה לפני שהמשטרה הגיעה? לוקה דונצ'יץ' - עם גוף שמתפקד בארבעים אחוז במקרה הטוב, ועם קיירי שבערב הספציפי הזה לא פוגע בשום דבר חוץ ממי שלימד אותו לקלוע - נותן תצוגה הרואית, לא פחות, ויחד עם וושינגטון, הרדאוויי ג'וניור, גאפורד ושאר הצוות המסייע מוביל את המאבס לניצחון אדיר באוקלהומה סיטי. זה שוד לאור הלילה? דונובן מיטשל והלהקה הקליבלנדאית עושים בית ספר לסלטיקס במחצית השנייה, ומנצחים בטי.די גארדן ב-24 (ע-ש- ר-י-ם ו-א-ר-ב-ע!) הפרש. זו גניבה? אולי גניבת דעת. מה עובר עליכם?

זכו ביתרון הביתיות, העבירו אליהם את יתרון הביתיות, הרוויחו (ביושר) את יתרון הביתיות - חסרים מונחים בעברית שעושים צדק עם ההישג הספורטיבי? די כבר עם כל הגניבות האלו. זה לא נכון עובדתית, זה לא הוגן כלפי המנצחים וזה גם ממש לא מגניב.