איך לכל הרוחות אורלנדו ויתרה על צ'ט הולמגרן, איך? כמה לא מפתיע שאוקייסי פרצה קדימה בעונה שעברה, שהיתה העונה הראשונה של הולמגרן. היו בעבר טונות של שחקנים מהסוג הזה, שחקן בגובה של סנטר שמכדרר כמו גארד וקולע מרחוק. כריסטיאן לייטנר דוגמה מצוינת. כוכב המכללות האגדי, שהיה אמור להיות לארי בירד כפול 3, ובסוף סיים כמו בו ג'נטרי.

בסרט של קלינט איסטווד מ-2012, "בחזרה למשחק", ישנו מועמד לדראפט בשם בו ג'נטרי. הוא אמור להיות כוכב גדול, הוא מעיף הום-ראנים כמו מים, והבעיה היחידה - הוא לא יודע להכות כדור מסובב. בגלל שזה רמת תיכונים, אף אחד לא שם לב, ההגשות ברמה נמוכה אז עם הכדורים המסובבים שם אין לו בעיה.

אבל צייד הכישרונות הוותיק, גאס לובל, רואה את התנועה הלא נכונה שהוא עושה ומבין שיש בעיה. בכל זאת בוחרים בג'נטרי והפשלה נחשפת באימון הפתיחה. כי כשבוחרים בדראפט ההסתכלות צריכה להיות, מה הוא יכול לעשות ברמת המקצוענים.

לייטנר עשה דברים מדהימים בקולג', אבל ב-NBA הוא היה איטי מדי, ומכיוון שהוא לא היה פאוור פורוורד או סנטר הוא הפך ללא רלוונטי. צ'ט הולמגרן מהיר, קולע מהשלוש, עושה בלוקים בהגנה ומעל הכל, מבין את המשחק בצורה מושלמת, אייקיו כדורסל הכי גבוה שיש. למען האמת, אם צריך להגדיר להולמגרן תפקיד, לא ברור איפה שמים אותו, הוא ארבע או שלוש, למי אכפת, כמו המשפט המפורסם של בובי נייט, תבחר את ג'ורדן ותגיד שהוא סנטר. אם לא היה הולמגרן, לא היתה לאוקייסי אליפות. ככה פשוט.

ובעניין הדראפט הנוכחי - קופר פלאג סתם עוד שחקן, שום דבר יוצא דופן, עבודה מאסיבית של יחסי ציבור הפכה אותו לתקווה הלבנה החדשה, בפועל כלום ושום דבר. עוד שחקן של דיוק, קון קנופל, שאמור להיבחר בטופ חמש, על שום מה ולמה? שחקן של שני מטר, לבן, קולע מהשלוש, שום דבר מעבר, על שחקן כזה לבזבז בחירת טופ חמש? שאלוהים יעזור.

אייס ביילי נראה כמו בחירה לא רעה, 2.10, קולע לא רע מרחוק, מטביע ומזכיר מאוד את הסגנון של לן ביאס. נואה אסאנג' הצרפתי נמצא בלוטרי, בן 18, משחק באירופה, למה הוא כל כך גבוה ברשימה? מאוד פשוט, יש שיתוף פעולה עם הכדורסל הצרפתי, גועל נפש.

סדריק קואארד נראה בחירה לא רעה, 1.98, קליעה מרחוק, נראה שמבין את המשחק. ג'ואן ברינגר, סנטר צרפתי, לא להתקרב. נולאן טראורה, צרפתי, לא להתקרב. תומאס סורבר, סנטר מג'ורג'טאון יכול להיות בחירה לא רעה.

"אז תבחר בג'ורדן ותגיד שהוא סנטר"

ניקו קליפורד מקולורדו סטייט. 1.98, קליעה מרחוק, מגוון תנועות, לואו פוסט, ארבע שנים בקולג', אייקיו כדורסל, נתן הופעה מעולה בטורניר סוף העונה מול מרילנד, כולל אסיסט לשלשה שהיתה אמורה להיות שלשת ניצחון, 6 שניות לסיום. הוא תפס עמדה בלואו פוסט, כמו מג'יק במשחק 1 של גמר 1991, ומסר לוויק-סייד לשלשה מוצלחת.

מרילנד אמנם ניצחו בסוף בשנייה האחרונה, אבל קליפורד היה שם כמעט בכל מהלך בדקות האחרונות. יופי של שחקן, למה לכל הרוחות הוא לא בטופ פייב אלא רק במקום העשרים, שאלוהים יעזור, שיתוף הפעולה עם הצרפתים כנראה יותר חשוב. בכל מקרה, קליפורד יהיה גניבת הדראפט. לרוץ לחנויות.

ראשיר פלמינג, פאוור פאוורד מהיר, מטביע בעוצמה, בחירה לא רעה. נואה פאנדה, מצרפת, לא להתקרב. פוגעים בכבוד של הדראפט בשביל הכסף הצרפתי, גועל נפש.

דני וולף, יש לו אייקיו כדורסל, האם הוא ברמה של ה-NBA? לדעתי לא. בוגולוב מרקוביץ' הסרבי, בשנות השמונים-תשעים היו פטרוביץ' וראדג'ה וקוקוץ', ומאז הכדורסל האקס-יוגוסלבי נעלם וחבל. צ'ט הולמגרן מזכיר את קוקוץ'.

בן שרף, בסוף מדובר ברכז של קרוב לשני מטר, עם קליעה מהשלוש וחדירה טובה לסל, שרף יכול להיות שחקן משלים של עשר דקות למשחק, ויכול למצוא מקום בליגה. ג'וני ברום, סנטר מאובורן, בחירה לא רעה.

צריך לזכור ששחקן שמגיע ל-NBA, ובמיוחד בעשור האחרון, כשהוא מגיע אחרי שנה בקולג', סיכוייו להוביל קבוצה אפסיים כמעט. מכאן השאלה מה בוחנים אצל המועמדים, את יכולות הכדורסל נטו, מה שאפשר לכמת בתוכנת מחשב, או את תרומתם למשחק הקבוצתי, להצלחה הקבוצתית.

צ'ט הולמגרן הופך את אוקייסי משמונים אחוז למאה, ולכן הוא הבחירה הטובה ביותר שהם לקחו, אם הם היו בוחרים בפאולו בנקרו, הם לא היו אלופים היום.

ועוד שאלה, אייקיו כדורסל ומנטליות, קופר פלאג כמעט לא נגע בכדור בשתי הדקות האחרונות מול יוסטון. ניקו קליפורד, לעומת זאת, היה שם כמעט בכל מהלך וכמעט הוביל לסנסציה מול מרילנד, אז את מי לבחור קודם? כלומר, פלאג הוא פוטנציאל מטורף אבל התחושה היא ש"יש לו בעיה עם הכדורים המסובבים".

ולסיום, איך אפשר בלי פעם נוספת של בובי נייט ומייקל ג'ורדן. ג'ק רמזי בא לבובי נייט ומתייעץ את מי לבחור, בואי או מייקל. אומר לו נייט: מייקל, בפער. אומר לו רמזי: אבל אני צריך סנטר. אומר לו נייט: אז תבחר בג'ורדן ותגיד שהוא סנטר.