עוסמאן סיסה, שכל חברי דירקטוריון כדורסלע מקווים שיצליח למצוא דרך ולהשתלב בתחרות חביב נולד. זה יהיה קשה, ולמען הדיוק זה כבר קשה, כי לי ניילון וג'ייסון וויליאמס מאוד דומיננטיים והתפוקה האישית שלו נפגעת.

כך או אחרת, אחרת או כך, סיסה-שלנו, הוא מסוג השחקנים שהיינו מתים לאמץ אותו אלינו באופן כזה או אחר, אחר או כזה. חרגול אימתני ומשופר, גירסה מעודכנת של טוני מאסופ הפלאי, ששיחק אי-אז בימים בהפועל ירושלים.

יש לומר, עם זאת, ועם זאת יש גם לומר, כי סיסה קירח (אמנם לא בצילום הזה), ולמאסופ היתה וואחד כרבולת, אבל בהרבה מאוד מובנים הם מזכירים זה את זה בסגנון המשחק, שהאתלטיות זועקת מכל אלמנט בו.

ומה הוא עושה בסטטל'ה, סיסה? לא הרבה, מלבד העובדה שבעונה שעברה עמד על 53.3% מהעונשין וקבוצות נהנו לשלוח אותו לקו. העונה, בינתיים, הוא כבר על 68.4% ועולם אל תזלזלו בשיפור של 15% אצל אנשים שידם היא קרש, וקרש היא ידם.

ואתמול באשקלון עמד סיסה על הקו פחות משתי שניות לסיום (ככה נדמה לי, על אף שאיני אביב לביא), כשמאזן זריקות העונשין שלו מראה 5 מ-6, Unbelievable.

והאיש ניגש וכמצווה עליו קלע את הראשונה. ואז, בפיגור 81-79, שהתברר גם כתוצאה הסופית, הוא היה צריך להחטיא בכוונה בתקווה שמישהו ישתלט על הריבאונד, יקלע וישלח את המשחק להארכה. החוק מחייב שהכדור יפגע בחישוק, אבל סיסה האהבל (על אף שאוהבים אותו כאן אהבת אמת ומחבבים אותו מאוד, כאמור), שלח בומבה ללוח והשופטים שרקו בצדק כדור עובר לאשקלון וכאן נגמר הסיפור.

מסקנה: השמש תזרח אמנם גם מחר. אבל למען חיים טובים יותר, ועם כל הכבוד לשיפור אצל סיסה מהקו, ואם אנחנו אפרימים בירנבוימים, בואו נדאג שבדקה-שתיים האחרונות של משחקים צמודים נניח את החבר המכובד הזה על הספסל, אוקיי?