לא יודע איך אתם מסתכלים על זה, אבל כשסימאס יסאיטיס לוקח שלשה אני מוצא את עצמי שואל 'מה הוא עושה, המשוגע הזה' ומקבל תחושה מוזרה כאילו הזריקה הזו תלך לאיבוד בבית הקברות הענק של האייר-בולים לתולדותיהם. בסוף זה נגמר בפנים, ובכל פעם (טוב, לא בכל פעם, בכל זריקה שנייה, נניח), אני מופתע מחדש.

יש משהו בסגנון הזריקה שלו, ואולי בגובה שלו לעומת מרבית הזורקים לשלוש, שיוצר תחושה לא טבעית. הוא מוציא את הכדור גבוה מעל הראש, אבל אין בזריקה שלו שום אלמנט אתלטי. הוא לא עולה לשמיים כמו פארקר ונופל לאחור, למשל. הוא לא מכוון למרכז התקרה והכדור צונח איפשהו באזור הטבעת, כמו אצל הלפרין. האיש פשוט עולה מהמקום בסגנון קצת מוזר, גוף ישר כמעט לגמרי, ואיכשהו הכדורים נכנסים אחד אחרי השנייה מכל פינה ומכל מצב.

על זה היה מי שאמר עוד לפני (אני רק אימצתי וטרטרתי בכל כיוון, ללא הרף וללא אבחנה): יא אולוהים.

יסאיטיס קלע 17 שלשות עד עכשיו ב-56%, שזה כמובן נאה כרפאל עד מאוד. בטח כשבקבוצה שלך ישנו עוד איום גדול מאוד מהטווח הזה כמו דריק שארפ (60%). עם שני מפגיזים כאלה מכבי ת"א מסודרת, אבל כדאי שתשתמש בהם עוד קצת. עוד טיפה. בלי לכפות, בלי להכריח, אבל לשחקנים כאלה שווה לסדר לפחות עוד ניסיון אחד לשלוש במשחק, אוקיי?

מה אתה אומר על זה, איש הספחת?

בסדר, בסדר, תתייעץ עם ההנהלה ותודיע לנו. ואל תשכח: גם לשארפ, כן?

והנה, בהערת אגב, שלא קשורה לכלום אבל מצדיקה צילום באייטם הזה כי צריך אחד ואין ברירה, מוגשת לכם ההוכחה המוחלטת לכך שליאור אליהו לא המציא את השיער המדובלל שלא מתגבש לכדי שום דבר. תגידו, חבר'ה, אתם מסתרקים לפעמים?

יסאיטיס מדורג במקום ה-41 בלבד ביורוליג בסך הניסיונות לשלוש, אבל מדורג 14 במספר השלשות שקלע. בואו נגיד שאפשר לצמצם קצת פערים במקרה של שחקן עם יד כמו שלו, שהוא גם שחקן חמישייה קבוע בקבוצה, לא?

אז סגרנו. בהנחה שכדורסלע יצדיק את התפוצה והתהודה המשתפרים שלו לאחרונה, שלוה ברכת הדירקטוריון לסימאס יסאיטיס. אנחנו מצפים שבעוד ארבעה, אולי חמישה משחקים, נוכל לראות אותו שומר על האחוז המצוין שלו לשלוש, ואולי אפילו משפר אותו קצת גם אם זו חוצפה לדרוש, ובמקביל מתקדם למקום ה-30 ביורוליג, נגיד, בין משליכי השלשות ולמקום ה-10, נאמר, בין הקלעים לשלוש.

אם נחיה אז גם נראה. וסביר שגם נדווח.