חנוך מינץ בוודאי מעוניין במעות זכויות-יוצרים או לפחות בדמי השבחה על התגלית הזו ששמה ליאור אליהו, ונדמה לנו, על אף שאיננו, שאכן דרש זאת אי-אז בימים. בכל מקרה, בין אם קיבל או לא קיבל על כך דיבידנדים, נודה לו על התכשיט ארוך-הגפיים שליטש עבור הכדורסל הישראלי.

אם כי, יש לומר, קיימים עדיין כמה קצוות מחוספסים שעודם זקוקים לליטוש סופי. קליעה מבחוץ, למשל. אין לו טווח של נוביצקי או ברניאני, אבל לפחות שיפגין צ'אקה נקייה ויציבה עד בלי די מחצי מרחק. או שישפר את אחוזי העונשין. או שיהיה מרוכז יותר בהגנה כדרך קבע. זה לא יותר מדי לדרוש מערימת כישרון מהלכת על שתיים. האין זאת?

בין אם יש לו בוקר טוב או לא, לאליהו, הבחור יודע לשחק. הוא נע ונד וזע וזז מתחת לסלים, מה שנותן לו לא מעט הזדמנויות לדאנקים קלילים, או להשלכה החביבה עליו ביד אחת מטווח של סנטימטר מהטבעת עד שני מטר לפחות. בנוסף, אליהו נראה גם כיצור חביב על הבריות ושהבריות חובבות אותו בחזרה, כך לפחות מסתמן מראיונותיו המחויכים לפני ואחרי משחקים ובשדות תעופה למיניהם, הנקראים על שמו של ראש הממשלה הראשון בישראל. תמיד הוא אופטימי. מה הוא לוקח? נרצה גם.

וישנה גם זריקת הכדוריד שלו משלושה מטר וחצי, המזכירה יותר מכל את הפנתר הוורוד, הלוא הוא באק ג'ונסון המופתי. לא שזה קשור למשהו. ובכל זאת, קשה להתאפק. קריאות התפעלות פורצות מפינו פעם אחר פעם, עת משליך אליהו עוד כדור והפעם אף משלושה מטרים ושבעים וחמישה סנטימטרים, משל היה הפנתר בכבודו ובעצמו. איזה דימיון, יא אולוהים.

כבחירת סיבוב שני בדראפט 2006, עדיין מרחפת סביבו השאלה האם יגיע ל-NBA או שמא תיבלם התקדמותו ויישאר כאן. איחולי הצלחה רבים יש לו מטעם דירקטוריון כדורסלע. ולמה לא, שימריא לגבהים שטרם נראו כאן. בכבוד.

עד אז ולפחות בינתיים, קבלו אותו בצילום גלילי משהו, לזכר ימיו היפים. ואגב, מה עם הליפה על הראש? רוצה כתובת של איזה ספר טוב?

עדכון 2011: יצא לקאחה לבוראל ויטוריה של דושקו איוונוביץ' לארבע עונות. באועפ"כ, לאחר עונה אחת חזר למכבי. לא הסתדר בספרד, לא הסתדר. חשבנו שיגיע משם ל-NBA, חשבנו. מכל הסיפור הצטיין על חשבון ויטוריה בסדרת רבע גמר היורוליג ב-2011 והגיע עד לפיינל פור. במהלך אותה עונה זכינו לשמוע ממקור ראשון שאת זריקתו-השלכתו מכנים במכבי "גויאבה". וזה נאה, אם כי כאן, בכדורסלע-האתר, מדובר בתפוז – אם ירצה ואם לא.