טל זלץ, בת קיבוץ מחניים, החלה את דרכה בליגת העל לנשים בקבוצת הבוגרות של הפועל גליל עליון שמאז כבר הספיקה להתפרק, מספר לכדורסלע-האתר החבר רענן וייס, מגדולי שועי העולם בכדורסל הנשים הישראלי בעשור האחרון ויותר.

באותה שנה (2001) זלץ סיימה את לימודיה בתיכון ובעונת 2002/03 עברה למכבי רמת חן, לא מאוד רחוק מהמשכן הנשיאותי, שם שיחקה תחת הדרכתו של אלי רבי הגדול בתורה.

אי-אז בימים, והדיבור הוא עדיין על סביבות 2003 כזה, כאמור, היא זומנה לסגל הנבחרת ונחשבה לאחת הצעירות המבטיחות בארץ. והאמת היא, במאמר מוסגר ומבלי לפגוע בזלץ,שכל שחקנית טובה וצעירה נחשבת אוטומטית לאחת המבטיחות בארץ יען כי אין פה יותר מדי כאלה. וכאלה, יותר מדי, פשוט אין.

רבי, שהיה אז עוזרו של מוישל'ה ויינקרנץ בנבחרת, הגדיל בשקל ואף הגדיל לעשות כשאמר שיש לה הפוטנציאל להיות "הישראלית הראשונה ב-WNBA". נו, זה נאה מאוד לומר. ומה עם לעשות או לעמוד מאחורי הדיבור?

בשלוש השנים לאחר מכן שיחקה עבור טל נתן; שנתיים ראשונות באליצור רמלה, בהן היתה שותפה לזכייה בשתי אליפויות וגביע, ולאחר מכן בבנות השרון. היא עברה גם ברמת השרון ובבני יהודה, אבל לא הצליחה לעשות את השדרוג המיוחל והחליטה לפרוש מכדורסל מקצועני. וזה כבר ממש לא נאה, אבל כנראה שהתחייב. נשתדל לא לפשפש בציציותיה של העלמה לבית זלץ ולא להתערב לה בהחלטות. פרשה? כבודה הינו. והוא מונח במקומו. לא נזיז אותו, אף אלא נאיים לעשות זאת.

כך או אחרת, אחרת או כך, נאחל לה בריאות, אריכות ימים וצ'אקות עם הילדים ובהמשך גם עם הנכדים במגרש המשחקים הסמוך לביתה. ויש גם בשורה: גם אם נדמה לך לרגע, טל, על אף שאינך אביב לביא, כמובן, שהקריירה שלך מוחמצת – חשבי שוב כי את טועה. שהרי ברגע שהונצחת כאן, במילון הערכים של כדורסלע-האתר, כל השאר כבר פחות קריטי, יו נואו.