מה נאמר ומה נגיד על ארז קוחנסקי? שהוא בוגר מכבי ת"א, שהוא בוגר נבחרת העתודה, שבגיל 25 הוא מצא את עצמו יורד פתאום למכבי אשדוד מהליגה השנייה ושזה בטח לא סימן מעודד לקראת המשך הקריירה שלו, ושבמחזור הראשון בעונת 2008/09 הוא קלע שלשת ניצחון מסעירה למדי עם המון ביטחון במשחק ביתי של הקבוצה שלו אז, עירוני קרית אתא, נגד מכבי ראשון לציון.

רגע, למה כתבתי שם שהמעבר שלו לאשדוד לא מעודד לקראת הבאות? האם ירידה לליגה השנייה היא בהכרח סוף פסוק לגבי הסיכויים להצליח בקריירה? לא בטוח – ראו את המקרה של דרור חג'ג', למשל, שהלך לשחק בזמנו בהפועל ת"א במטרה לעלות ליגה ולחזור, או אורי קוקיה שהגיע להפועל ירושלים דרך עיכוב מסוים בליגה הלאומית וחזרה משם כלפי מעלה עם מכבי חיפה. בואו לא נספיד את קוחנסקי. ואת קוחנסקי – בואו לא נספיד, כן?

הבחור היה קפטן קבוצת הנוער של מכבי ת"א לפני שעבר להיות האסף דותן, ערן ברגשטיין, אורי בוך, מוטי בן בסט, דודי אדלר (שמות עתיקים הינם מתוך הפוסטר של הנערים, או שמא נערי הפוסטר, משנים עברו). עונה אחת הספיקה לו והוא הגיע למכבי ראשון לציון, אם כי גם שם לא קיבל דקות משחק ממשיות. שיחק באליפות אירופה לנבחרות צעירות ב-2004 (7.6 נקודות ב-26 דקות) והיה שותף לזכייה במדליית הכסף.

עבר לבני השרון, אבל מה לעשות. זה לא עבד. אז הלך לרמת גן. ושיחק באוניברסיאדה. ואחר כך שאל את עצמו יש להניח, ואף להניח יש: אם לא נותנים לא פי צ'אנס, אולי ארד לליגה השנייה ושם ילך לי יותר טוב? אמר ועשה וירד בפעם הראשונה למכבי אשדוד. הלך לו. אז הוא חזר לעירוני קרית אתא, העולה החדשה. פתח יפה עם בומבה לשלוש כאמור, אבל אתא ירדה. אז הוא ירד גם, שוב לאשדוד. נו, אלה חיים אלה? ולחשוב שאת כל זה הוא הספיק עד גיל 25. מה יהיה? אם נחיה גם נראה.

כך או אחרת, אחרת או כך, האיש הוא 3-2 עם ידית נאה לשלוש ומעוניין להשקיע בהגנה. זה לא שלא נתנו לו בעונות האחרונות, אבל הסיטואציה הנכונה, יו נואו. היא עוד לא הגיעה אל מפתן דלתו. נמתין לבאות, אם כך.