חבוב-אוקראיני-במקור זה, הגיע לנוער של מכבי ת"א ממשגב אשר בצפון, אי-שם באזור הטבעי של רן בורוכוב-אוקראינוב. כלומר, ליד כרמיאל. תקוות רבות תלו בו והוא הטביע את כולן. בים, בשלב זה.

שהרי אנטון שוטבין הספיק לעבור עד גיל 23 שמונה קבוצות, ושמונה קבוצות הספיק לעבור עד גיל 23 אנטון שוטבין. כי לא נאה כי לא יאה. מה זה הדבר הזה?

שמונה.

8.

אמרו שהוא שחקן-שחקן כששיחק בעירוני ט' בליגת התיכונים והיה שם מלך הסלים. גם בנבחרות הצעירות עשה חיל למדי והרביץ תורה בערלים, או לפחות בחלקם.

חשבנו שיש פה אליל, חשבנו. ולא היא. לפחות בינתיים. בנו מגדלים וטירות וארמונות. וכלום.

עשה גם דברים יפים בליגה לנוער ובליגה הלאומית, שם החל לשחק בגיל הבוגרים אצל בית"ר בנימינה. היה טוב שם, לא נכחיש זאת, אף לא נסתיר.

משם והלאה זה הלך ככה: מכבי ת"א, מ.כ. הבקעה, גלבוע/גליל, אליצור יבנה, מכבי אשדוד, מכבי חיפה. והיתה גם פרייבורג באמצע. גרמניה, כן.

בקיצור, הכי הרבה שהוא שיחק בליגת העל היה עם מכבי אשדוד ב-2011/12, כמעט 10 דקות בממוצע למשחק. שם גם קבע את ממוצע הנקודות הטוב ביותר שלו עד היום, 3.5 נקודות במשחק.

מה נאמר? מקווים, עדיין מקווים. חבוב אתלטי בעמדה מספר 5, עם כמה מובים נאים כרפאל, ועדיין מספיק שנים כדי להשתלב, להידחף, להצליח. שרק לא יידפק וישתבש גם המקרה הזה כמו במקרים רבים של צעירים אחרים.

מה שכן, אליפות יש לו. עם מכבי ת"א. על הספסל.