חד, שנון, ציני וממש לא מתבייש לפתוח את הפה ולהפגיז מרגליות (אומרים להפיק, ובכל זאת, גור אף פעם לא הפיק אותן. הוא הפגיז אותן).
כפועל יוצא, ככה בדיוק גם נראה משחקו: אינטליגנטי ומחוכם, לעיתים אפילו קצת יותר מדי. נקודת המוצא האהובה עליו הייתה אזור החצי פינה ליד קשת השלוש, משם היה מאתר חברים במסירות מדויקות בשתי ידיים. מעולם לא חיבב את הזריקה מבחוץ, שלא לדבר על ג'אמפ-שוט, אבל כנראה שהאמין שהוא לא באמת צריך.
איטר יד ימינו, שלף, וניצל זאת עד תום בחדירות ראויות מצד שמאל. וגם ימין. ושוב שמאל. ושוב ימין. חדירות או אובר דה פלייס, ורק מעט צ'אקות נאות מבחוץ.
היה חבר של כבוד ב-"גליל-בייביס" באמצע שנות ה-90, עם אחד, גיל 'והתרגיל' סלע, שביחד עם אנדרו קנדי ופאנצ'ו הודג'ס, הנגר המהולל המנתר לשמיים, הרכיבו את אחת הקבוצות התוססות והמלהיבות באותו זמן.
עבר למכבי ת"א ב-1998 ועשה קריירה אירופית שכל שחקן מייחל לה, כשבין השאר גם הניף את גביע אירופה כקפטן. אהה, לא, אל תקפצו: זה סתם גביע המדינה או משהו.
בעונות האחרונות שלו במכבי קוצצו דקות המשחק שלו בצורה משמעותית, ושלף לא היה מבסוט. מאוד לא. גם דיבורים על כך שנוצר בינו לבין רבי פנחס הגרשוני נתק כלשהו, לא הוכחשו בפה מלא.
את השנתיים האחרונות שלו כשחקן העביר עם אנטוורפן בבלגיה (בעיקר כי אין אנטוורפן בצרפת, נניח), עד שהגב אמר את דברו, כמו גם גור, שכינס מסיבת עיתונאים בה הודיע רשמית על פרישה (תלמד, יואב ספר). בינתיים, הוא דאג לשבת על כסא הפרשן. שנמתין בדריכות לגרסת המאמן? לא נכחיש זאת כלל ועיקר.
אבל עזבו כדורסל: הבחור הוא סופר ילדים מוכשר, שכתב ביחד עם אחיו אורי את הספר בעל השם המיתי "צביקי הרואה והאינו נראה". האם מגוללים בו קורותיו של צביקה שרף הצעיר? רק גור ואחיו יודעים מה מסתתר שם.
הוווו, והנה התפתחות: האיש מונה למנהל מכבי ת"א במקום מוני פנאן. נכבדו על כך ונתמה האם יישאר בתפקיד לאורך זמן.
