היה שחקן גדול מאוד, אומרים כולם, ובמיוחד אלה שראו אותו. נפטר במהלך 2007 ואינו מופיע בחלקת הקבר של כדורסלע הקרויה 'לזכרם' מסיבה אחת, פשוטה ועקרונית, שחלה על כולם: מעולם לא ראינו אותו משחק. ולכן, עם כל הצער שבדבר ועל פי כללי המקום והקריטריונים ההכרחיים שם, אשד לא מוזכר.

עם זאת, ובעיקר למרות זאת, נוכל בהחלט להללו גם כאן, ב'א-ב של כדורסלע', בדיוק המקום לעשות זאת. שהרי עופר אשד הוא אחד מגדולי הערכים של הכדורסל הישראלי לדורותיו. נתקשה עד מאוד אמנם לתארו במלים ציוריות ובתיאורים טקסטואליים רגישים יען כי טרם נולדנו כשהוא כבר כיכב, ובכל זאת נרביץ משהו:

האיש היה שחקן של 101 הופעות בנבחרת ישראל, ברוב המקרים שחקן חמישייה עם סדר גודל של 10 נקודות בממוצע למשחק. בגיל 15 עלה לבוגרים של הפועל חולון והפך למלך הסלים שלה וגדול שחקניה בכל הזמנים (סליחה ומחילה מכבוד הגביר טאנוקה בירד הסוחט ים ג'ובות ונותן תפוקה דלה). שבעת אלפים שש מאות ומשהו נקודות, לא נקפיד על יותר או פחות. אין אלילים ישראלים כאלה יותר. תקופה אחרת.

אשד נבחר גם לאחד מ-50 חברי היכל התהילה של הכדורסל הישראלי (מקום 15), כפי שנבחרו בקיץ 2005 ודברי ימיהם מתועדים באותו אלבום נאה שיצא בהוצאת מודן בזמנו (ראה 'הספרים שלי'). לכבוד היה לארח אותו בערב הגדול שהתקיים בקיבוץ געש, לכבד אותו על פועלו ולהעניק לו תשורות נאות כרפאל. את הכדורסל שלו אמנם לא ראינו, אבל את קולו הצרוד והעמוק, ככל הנראה מעישון נונסטופ, לא נשכח.

בגיל 28 הוא פרש מהנבחרת, כדי להתחיל ולעבוד בצורה מסודרת. זה לא כמו היום, שאפשר לשבת חצי עונה בחוץ בגלל פציעה, הסדרי הביטוח דופקים כמו שעון והכסף נכנס לכיס. אשד מצא ג'וב טוב בחברת נסיעות ועבד בה במשך שנים רבות מאוד. הוא שיחק קצת גם בהפועל ת"א, עבר בסביבות הנהלת הפועל חולון בתפקיד כזה או אחר, אבל בסופו של דבר ויתר על העניין ועזב את הכדורסל לגמרי. יהי זכרו ברוך לעולם ועד.