אור גורן - תותחן עם בייבי פייס
תאריך לידה: 20/10/1956


כל אחד ואחד מאלה הזוכים להיכלל במדור הזה, בו אתם מעיינים ממש עכשיו, היה שחקן-שחקן. גארדים, סנטרים, פורוורדים, מכל הבא ליד, לעין וללב, שכולם תפסו חלק מרכזי בקבוצותיהם בפרט, ובכדורסל הישראלי ו/או האירופאי בכלל, ושרובם המוחלט גם ידע לשים את הכדור בטבעת בצורות מצורות שונות. אבל בואו נתייחס לרגע ספציפית לשמו המפורש של המדור, "חיל התותחנים". מיהו תותחן אמיתי, לאו דווקא כזה הלובש בגדי ספורט ומתרוצץ על פרקט? נכון, מישהו שלא צריך ממש להתקרב לכדי מגע ישיר עם היריב כדי להלום בו קשות ומכאיבות, אלא יכול ואף עושה זאת בצליפות מדויקות ממרחק רב, מטווח בלתי נתפש לפעמים. במלים אחרות - אור גורן.


באוקטובר האחרון מלאו לו 51. די מדהים, למען האמת, בעיקר משום שבלי לבדוק - אני משוכנע שהוא נראה בדיוק, אבל בדיוק, כמו בשנות ה-70' וה-80', השנים בהן צלף ללא הכרה בליגה הבכירה. הבייבי-פייס הנצחי של הכדורסל הישראלי ומגדולי הקלעים שלו מאז ועד היום, וכנראה שגם לעולם ועד.


הוא נולד בקיבוץ משמר העמק, ולא ממש היה לו סיכוי להתחמק מלשחק כדורסל (כאילו שהוא רצה להתחמק, כן?). לא רק שהקיבוץ כולו היה מאז ומעולם בעניין, אביו של אור, אדם (פוטו) גורן, היה מכוכבי הפועל המקומית ודמות בולטת בכדורסל הישראלי בזכות עצמו, ויחד עם שמות כמו עמוס לין, יואש אזוב ז"ל, חנן צור, אברהם שחר, אמיר שפירא ואחרים - הוביל אותה עד למקום הרביעי המאוד מכובד בליגה הלאומית, היא-היא ליגת העל של אותן שנים. כל בני משפחת גורן צרכו כדורסל מגיל אפס, אבל אין שום ספק מי היה הטוב והבכיר שבהם.


כבר בגיל צעיר נמנה אור על שורות קבוצת הבוגרים, שבינתיים הפכה לקבוצה אזורית - הפועל מגידו. יכולתו על המגרש, ובמיוחד הקליעה המדהימה שלו, לא נעלמו מעיניהם של אנשי הנציגה הבכירה של ההתיישבות העובדת באזור, הפועל גבת/יגור, ודי מהר הוא מצא את עצמו מככב בה.


זכיתי לראות אותו המון פעמים, ואני אומר לכם באחריות - לאיש לא היה טווח. פשוט כך. חמישה מטרים מהטבעת, שישה, שבעה או עשרה היו היינו הך בשבילו. מכולם הוא קלע באותה קלות, תוך שהוא מסתייע בשחרור הכדור המהיר שלו (אם לחפש את הדוגמה העכשווית הרלוונטית ביותר, מישהו שמזכיר לי ולו במשהו את סגנון הקליעה של אור גורן, הייתי אומר שזה חואן-קרלוס נבארו. אולי לא אחד לאחד, אבל יש משהו. בהחלט יש). היו גם לא מעט נקודות במתפרצות, ופה ושם חדירות לסל, אבל מה שמזוהה עם אור יותר מכל היה ונותר הקליעה מרחוק, ובעיקר הקליעה מרחוק מאוד.


בדפי הסטטיסטיקה נרשמו לזכותו 6,385 נק' ב-364 משחקי ליגה, שזה יוצא 17.4 נקודות בממוצע למשחק, ו-684 נקודות בגביעי אירופה השונים. מקום חמישי בטבלת קלעי כל הזמנים, כאשר רק דורון ג'מצ'י, מיקי ברקוביץ', עופר אשד ובוזי ינאי האגדיים קלעו יותר. אבל קחו בחשבון שחלק גדול מהקריירה שלו חלף לפני הכנסתה לשימוש של קשת השלוש. בהערכה זהירה אך מבוססת, לו היה מתאפשר לו לקלוע שלשות כבר מראשית הקריירה היתה צמרת טבלת הקלעים הגדולים נראית קצת שונה.


מיותר כמעט לציין כי לאור היה תפקיד מרכזי בזכייה ההיסטורית של גבת/יגור בגביע המדינה בעונת 1975/6. פרט להצטיינות במשחק הגמר מול הפועל תל אביב, זכורה במיוחד התעלותו (כמו של כל חבריו) ברבע הגמר המפורסם מול מכבי ת"א, שסייעה לחפות על היעדרו של כוכב הקבוצה, בוזי ינאי, עקב אבל משפחתי.


ברזומה שלו רשומות אמנם גם הפועל ומכבי רמת גן, אליצור רמלה, גליל, אליצור נתניה ואולי עוד קבוצות ששכחתי. היו לו גם 77 הופעות בנבחרת, בה שיחק תפקיד הרבה פחות מרכזי (פחות מחמש נקודות למשחק), אולם הוא לעולם יישאר מזוהה יותר מכל עם הקבוצה המופלאה ההיא, שהיתה הראשונה פרט לשתי התל-אביביות הגדולות שזכתה בתואר במדינת ישראל. הקבוצה שהיו בה לא מעט תותחים, אבל תותחן-על אחד ויחיד.


(נכתב על ידי שחר הרמלין)

 
 

Powered By Art-Up