הנרי וויליאמס - תותחן פרו-איטלקי
תאריך לידה: 06/06/1970


בשנות התשעים התהלך בינינו, יותר נכון באיטליה הרחוקה, גארד נאה לצפייה בשם הנרי וויליאמס. האיש התחבב על ידי במהירות לא רק בשל יכולותיו, או העובדה שהוא שמאלי, או בזכות טווח הקליעה האדיר, או תספורתו הנאה כרפאל, אלא גם בזכות העובדה שעשה את הקריירה האירופית שלו באיטליה והסתפק רק בה. לא צרפת, לא ספרד, לא יוון, לא שום דבר אחר. לכאלה אנשים יש להצדיע. וזאת נעשה ברגעים אלה ממש.

וויליאמס שיחק באוניברסיטת נורת' קרולינה-שארלוט במשך ארבע עונות בין 1988 ל-1992 והיה מלך הסלים שלה עם 2,383 נקודות. השיא עדיים רשום על שמו, שריר וקיים. גופייה מספר 34 שהיתה שלו הופרשה ונתלתה בתקרת האולם. וזה נאה.

הוא נבחר בדראפט ה-NBA במקום ה-44 בידי סן אנטוניו ספרס ב-1992, אבל לא שיחק בה מעולם. מקום אחד לפניו באותה שנה נבחר פרדראג דנילוביץ', אותו יצא לו לפגוש לא מעט בהמשך הקריירה במפגשי קריירה בליגה האיטלקית. 6 שחקנים מתוך 54 שנבחרו באותו דראפט לא זכו לשחק ב-NBA אף פעם. וויליאמס הוא כאמור אחד מהם.

מהר מאוד התגלגל וויליאמס לאירופה, חתם בוורונה (איזה עוד גארד-סקורר התחיל שם את הקריירה שלו? מהר, מהר – לואיס בולוק) – ושיחק במשך תשע עונות רצופות באיטליה.

זה עבד ככה: שלוש עונות בוורונה (בראשונה, שאותה החל באמצע העונה, הוא עלה עם הקבוצה מהילגה השנייה לראשונה), אחר כך ארבע עונות בבנטון, עונה אחת ברומא ואחת נוספת, כפרידה, באותה קבוצה בה החל את הסיור.

בכל אחת מארבע העונות הראשונות הוא קלע לפחות 24 נקודות בממוצע למשחק. בחמש העונות האחרונות, לעומת זאת, הממוצע הגדול ביותר שלו היה 20.8 למשחק. בשום שלב לא ירד מתחת לממוצע של 17.5 נקודות במשחק (בעונתו האחרונה). פתח בחמישייה 288 פעמים מתוך 288 משחקים. אליל או לא?

איפשהו, בגיל 31, הוא פשוט נעלם. למיטב זיכרוני ההולך ונחלש הוא נפצע ולא חזר עוד. לא בטוח, לא בדוק. אם יוצא לכם לראות אותו בטיול הבא שלכם לארצות הברית, פשוט תשאלו ותודיעו לי, אוקיי? אני אעדכן. זה מה שטוב באינטרנט. כל דבר אפשר לשפץ ולשפצר, לכוון ולכוונן.

ובקיצור, עם ממוצע קריירה של 20.2 נקודות. נאה, ראוי ומכובד ביותר, ומעניק מקום של כבוד בחיל התותחנים של כדורסלע-האתר.

אבל רגע, לאם אתם הולכים? עוד לא גמרנו כאן.

הנה כמה מהשמות שיצא לו לשתף איתם פעולה בקבוצות האיטלקיות שלו. למה זה חשוב? למען הניחוח והנוסטלגיה, איזו שאלה.

בוורונה: סילבסטר גריי, דוידה בונורה, ג'אקומו גלאנדה, ביל אדוארדס ואפילו הספיק לשחק חודש לצד לואיס בולוק בסוף הקריירה, בעונה שהיתה עמוסת שינויים וחילופים שחקנים ומאמנים.

בטרוויזו: סטפאנו רוסקוני, ז'ליקו רבראצ'ה, רוברטו קיאצ'יג, אנדראה גראציס, ריקרדו פיטיס, דניס מרקונאטו, לורן סיארה, תומאס ג'ופרסה והמאמנים מייק ד'אנטוני וז'ליקו אוברדוביץ'.

ברומא: מייק יוזולינו, וורן קיד, אלסנדרו דה פול, אלסנדרו טונולי.

ובואו לא נכחיש גם זאת, אף לא נסתיר או נכחד: עם טרוויזו הוא זכה באליפות אחת, גביע אחד, סופר קאפ אחד וגם בגביע ספורטה, כן? אולי הרביץ גם תואר עם האחרות, לא בדקתי.

עד היום הוא מדורג כקלע השלישי של בנטון בכל הזמנים אחרי מאסימו יאקופיני וריקרדו פיטיס, וכקלע השני בטיבו מקו העונשין עם 86.7% בהמון זריקות (858), הרבה יותר מאשר קייל מייסי שמדורג ראשון עם 87.2% ב-235 זריקות.

אגב, קבלו סקופון מהדהד שלא קשור להנרי וויליאמס אמנם, אבל אם כבר מדברים על טרוויזו אולי כדאי לדעת: אחוזי ההצלחה של דייויד בלאט במועדון הזה טובים מאשר ז'ליקו אוברדוביץ'. כל אחד מהם אימן שם שתי עונות ובלאט השיג 69.1% הצלחה לעומת הסרבי שנעצר על 64.7%. וזה נאה.

אם לסיים בוויליאמס שלשמו התכנסנו הרי שנכון להיום, ככל הידוע, הוא משמש כסוג של כומר או משהו כזה בכנסייה בשארלוט. לפני מספר שנים צורף לצוות השידור כפרשן נוסף בתחנת הרדיו השייכת לשארלוט בובקאטס, ומשדרת את משחקיה.

שב עימנו בחיל התותחנים, חבוב, ונרימה כוסית לחייך אחת לשנה ביום הולדתך בפינה השמאלית למעלה של כדורסלע-האתר.

 
 
 
 
Powered By Art-Up