הרכז של הפועל גלבוע/גליל זכה עם הקבוצה באליפות ב-2010 והוביל אותה לגמר שנה לאחר מכן. כל המספרים והנתונים השתפרו, אבל מה שמשך את תשומת הלב הנשיאותית היו בעיקר הנחישות הרבה, העבודה הקשה, האחריות שמקל נהג לקחת עליו ככל שעבר הזמן וגם יכולות הביצוע.

"וואט איז בייבי, וואט איז איט?" שאל אותו אייזיה סוואן אחרי הזכייה עם ג"ג ב-2010 על חשבון מכבי ת"א, שויתרה על שירותיו. "צ'מפיונשיפ, צ'מפיונשיפ", ענה מקל הבוכה מאושר בהתרגשות רבה ובסצנה טלוויזיונית שלא תישכח זמן רב.

מקל נבחר לשחקן העונה בליגת קזינו ב-2011 וקצת אחר כך זכה בתואר החשוב מכל: חביב הסיפרה. חלפו מספר שבועות בלבד מתום עונת 2010/11 עד שחבוב זה חתם בבנטון טרוויזו והגשים חלום נשיאותי ישן, כזה שלא יוכל להתממש: להיות הישראלי הראשון בקבוצה האיטלקית הזו. הנשיא כבר לא יהיה הישראלי הראשון שם, אבל מקל הגשים שאיפה מכובדת ולבנו עמו.

נתקשה להכחיש בהזדמנות זו את הדמיון הרב, החזותי בעיקר, בין דורון שפר בימיו בגליל ובקונטיקט לבין גל מקל בשנותיו הראשונות בבוגרים.

גם חתך הדיבור, הטונים והקול עצמו דומים עד מאוד ועד בלי די ועד אין קץ. שניהם, אגב, ילידי חודש מרץ, שניהם שיחקו בגליל וזכו איתה באליפות, שניהם עברו במכבי ת"א מי בהצלחה ומי פחות, ושניהם שיחקו תקופה באוניברסיטה בארצות הברית.

לימים, במהלך קיץ 2011, התברר מפי מקל בעצמו כי נוצר קשר חברי בינו לבין שפר המבוגר ממנו ב-16 שנים. סוג של מורה דרך? השראה? מודל לחיקוי? כך או אחרת, אחרת או כך, החיבור הזה טוב בעינינו ואכן כי כן – העין הנשיאותית עשתה זאת שוב - מקל ושפר אין זה דמיון או הערכה ספרתיים-נשיאותיים בלבד, יש בזה יותר מסתם משהו.

אנו, בנשיאות הסיפרה ודירקטוריון כדורסלע גם יחד, צופים לו שנים רבות של הצטיינות בכל אשר ילך ויבוא.