למעשה, קוק הוא הכדורסלן הזר שקלע הכי הרבה נקודות לטובת מכבי חיפה בתולדותיה. בשנים ההן שיחקו בחיפה בין השאר דורון שפע, ארי רוזנברג, עדי גורדון, ג'יימס טרי ואחרים. הוא נפצע במהלך העונה השלישית שלו ושוחרר. הוא לא היה חלק מתבוסת ה-40 הפרש המפורסמת של מכבי חיפה נגד מכבי ת"א בגמר גביע המדינה (121-81). ככל הידוע לא חזר לשחק לאחר מכן והפך לאיש חינוך.

קוק הופיע במשך ארבע עונות באוניברסיטת לואיזיאנה סטייט. למעשה, הקריירה שלו נמשכה חמש עונות כאשר באחת מהן ישב בחוץ בגלל פציעה ממושכת.

באחרונה שבהן, 1981, הגיע עם לואיזיאנה סטייט לפיינל פור של המכללות. זה היה הישג מיוחד כיוון שהאוניברסיטה נעדרה מהמעמד הזה במשך 28 שנים רצופות עד לאותה שנה. התדמית שלו היתה של האיש הרע, שחקן מפחיד שמוטב לא להתקרב אליו.

מי ששיחק לצדו בעונה ההיא וגם בשנתיים שקדמו לה היה ווילי סימס, שגם הוא הגיע לישראל ואפילו שיתף פעולה עם קוק במשך עונה אחת בחיפה. שניהם שיחקו בלואיזיאנה סטייט יחד עם הווארד קרטר, לימים זר ומתאזרח בליגה הצרפתית במשך הרבה מאוד שנים. על פי רבים, אלו היו השנים היפות ביותר בתולדות לואיזיאנה סטייט.

מהאוניברסיטה הזו הגיעו לארץ בהמשך גם חוזה ורגאס, רוני הנדרסון וכמובן ששיחקו בה כמה וכמה (וכמה!) מהגדולים כמו שאקיל אוניל, בוב פטיט ופיט מאראביץ'.

כינו אותו קוקימן והוא היה שחקן הגנתי באופיו, כזה שהרתיע שחקני התקפה מלהגיע עד אליו. נראה קצת מפחיד, כאמור, אבל הקהל של לואיזיאנה סטייט אהב אותו מאוד וראה בו שחקן חשוב ומשמעותי במיוחד בהרכב של 1981.

הוא סיים את תקופתו בלואיזיאנה סטייט במקום ה-12 בכל הזמנים בריבאונדים (780 כדורים חוזרים ב-119 משחקים, 6.5 בממוצע למשחק). נתון ההתקפה הטוב ביותר שלו הגיע דווקא בעונה הראשונה עם 11 נקודות בממוצע למשחק.

היה מוכשר מאוד יחסית לשחקן בעמדה שלו. יכול היה להוביל כדור להתקפה אחרי ריבאונד, לעבור שחקן עם כדרור מאחורי הגב ולבצע קרוס אובר כמו כלום.

קוק, בן למשפחה בת 6 ילדים, נבחר במקום ה-17 (סיבוב שני) בדראפט ה-NBA בידי ניו יורק ניקס. סימס, אגב, נלקח במקום ה-9 בסיבוב החמישי בידי דנבר.

ב-19.3.2005, על פי דיווחים, כשהוא בן 46 בלבד, האיש מת בשנתו בטקסס, מקום בו חי מרבית השנים. אשתו התעוררה בבוקר ומצאה אותו ללא רוח חיים. סיבת המוות היתה, ככל הנראה, תוצאה של אירוע לב שהתפתח בעקבות קריש דם ברגלו. הלווייתו התקיימה ביוסטון. אחת מבנותיו של קוק, אוברי, סנטרית בגובה 1.90, שיחקה כדורסל באוניברסיטת טקסס.

לאחר מותו אמר עליו בראיון ל-YNET דייויד בלאט, ששיחק איתו במכבי חיפה: "לא ידעתי שגרג מת, אבל זה לא מפתיע אותי לצערי. הוא תמיד חי את החיים על הסף ומתח את הגבולות. היו לו בעיות משקל ובעיות בריאותיות אחרות. למרות זאת, הוא היה בן אדם טוב שלא השתלט על היצרים שלו וחבל. לו היה עושה כן הוא היה שחקן NBA לשנים רבות. הוא היה אחד השחקנים הגבוהים המיוחדים שראיתי הן כשחקן והן כמאמן. הוא היה גבוה מדהים, מוסר מצוין מהיי-פוסט וריבאונד פנטסטי.

"גרג הזכיר בסגנון את ארל וויליאמס, אבל לדעתי היה הרבה יותר מוכשר ממנו. הוא לא השתלט על היצרים, היה חם מזג ולא אחראי. היה קשה לשחק איתו. אני זוכר שהגענו פעם לאימון בחדר הכוח ברוממה וגרג לא ממש הראה מוטיבציה. הוא לא אהב להרים משקולות. כולנו היינו צוחקים עליו ומתגרים בו שהוא חלש מדי, אבל הוא היה עונה: 'בואו למגרש ואראה לכם מי יותר חזק, אני לא צריך משקולות בשביל זה'. האמת היא שזה היה נכון".