אריק איינשטיין
תאריך לידה: 03/01/1939
תאריך פטירה: 26/11/2013


מאיפה מתחילים לכתוב אייטמון על הול אוף פיימר שכזה? על אליל כזה ששום פסקול ישראלי לא שלם בלי כמה שירים שלו. על האיש שמלבד המוזיקה המדהימה שלו כיכב גם ב"לול" וב"מציצים" וב"סאלח שבתי", וכמובן ב"כבלים" הבלתי נשכחת, עם סצנת המנש הידועה.

ואיך בוחרים לאיזה שיר ללנקק, או יותר נכון, על איזה שירים לוותר? על "עוף גוזל" הצובט בלב? "אני ואתה" האופטימי אך גם ריאלי? "סע לאט" על שני חלקיו, או אולי "יושב על הגדר" ו"אוהב להיות בבית" הרגועים והשקטים?

אז כן, אפשר כמובן להיצמד לפרטי הביוגרפיה. הוא שיחק כדורסל בהפועל תל אביב, התגייס ללהקת הנח"ל, ואחרי השחרור חבר לשלישיית גשר הירקון. כבר אז הוא היה חתום על להיטים כ"לילה בחוף אכזיב", "אהבת פועלי בניין", "העיר באפור" ו"סימן שאתה צעיר". אליל, מה יש לומר.

הוא המשיך משם ללהקת "החלונות הגבוהים" שלצד להיטים כמו "זמר נוגה" ו"אינך יכולה" ידעה גם לעצבן מגזרים כאלה ואחרים עם שירים כמו "יחזקאל" או "חייל של שוקולד" שאף נאסרו להשמעה ברדיו במשך תקופה מסוימת.

משם הוא המשיך לשתף פעולה עם אלילי זמר ובידור כאורי זוהר (יש הטוענים כי השיר "לבכות לך", מכוון אליו, לאחר שחזר בתשובה), שלום חנוך ("גיטרה וכינור", אגדי, רב רושם חסר תקדים כאחד) מיקי גבריאלוב (שיתוף הפעולה ביניהם הונצח בשורות בעלות צליל יווני בסוף השיר "שכשנבוא"), ורבים אחרים.

אני יכול להמשיך פה עד אין קץ ותכלית, אבל מכל מה ששמעתי, ראיתי וקראתי עליו – דווקא הסיפור הבא, שפירסם חבר שלי, אוהד הפועל תל אביב בכדורסל, נשמע לי הכי מתאים כדי לחתום את האייטמון הזה.

"פעם אחת, לא מזמן, יצא לי לדבר עם אריק. זה היה בהפתעה, כשהאדם שעמד לידי אמר לי "תענה רגע לטלפון". אז עניתי. ולקח לו כמה שניות להבין שזה לא מי שהוא התקשר אליו. "מי אתה ילד?", הוא תהה, ואני עניתי לו בהתרגשות את השם שלי. "אז אני מבין שאתה מהנערים המופלאים של אוסישקין? מה יהיה עם קרטיס הארוך הזה?", שאל. ואני עניתי, והוא שאל, ואני עניתי. וכך נמשכה השיחה במשך שתי דקות שנראו לי כמו נצח. "הפועל עולה ליגה השנה ילד, תזכור מה הזקן אמר לך", הוא סיכם. "אתה לא זקן אריק, אתה לא תזדקן לעולם", עניתי לו כשעיניי מפוצצות בדמעות".

 
 
 
 
Powered By Art-Up