החבוב הנ"ל, גארד בגובה 1.90, היה אחד הסקוררים המפעימים בהם נתקלתי. יש לומר שזה לא קרה יותר מדי פעמים, אבל בפעמיים-שלוש שראיתי אותו הוא היה מדהים. זה קרה בקטעי משחקים של הליגה הפיליפינית. האריס היה שם. הוא קלע 50 ו-60 נקודות כמו כלום.

לא זוכר ואין לי מושג איפה שודרו המשחקים ואיך התגלגלתי אליהם, או הם אלי, אבל התמונה עומדת מול הפנים בוודאות: טוני האריס, בקטעים מהליגה בפיליפינים, מטריף את הקהל עם עשרות נקודות במשחק. ואני צופה בטלוויזיה. לא באינטרנט. אמת היא זו ולא בדיה.

קצת על ההוריקאן, ככה קראו לו שם. הוא נולד ב-1967 בלואיזיאנה ועבר שלוש מכללות שונות, האחרונה שבהן ניו אורלינס ב-1990. הוא היה שחקן השנה באמריקן סאות' קונפרנס בעונתו האחרונה במכללות, אבל נותר מחוץ לדראפט ה-NBA. בפברואר 1991 הוא שיחק קצת, ממש קצת, ממש ממש קצת, בפילדלפיה 76' ולא עשה שום דבר ראוי לציון. מאוחר יותר, איפשהו באמצע שנות התשעים, הוא התגלגל לבוסטון סלטיקס והרביץ עוד משחקים ספורים. שם הצליח יותר. בסך הכל ענייני ה-NBA שלו מסתכמים ב-14 הופעות ו-4.9 נקודות בממוצע ב-10 דקות למשחק.

אבל כל זה לא מצדיק את כניסתו לחיל התותחנים כמובן, ומה שמשנה וחשוב בהקשר הזה הוא בעיקר הדברים שעשה בין פילדלפיה לבוסטון. האריס יצא לשחק בפיליפינים, ליגה אליה הגיעו עם השנים רבים מהאמריקאים שהופיעו גם בישראל (למשל, קינג דייויד הנדרסון שבאחד המשחקים קלע 51 נקודות והוריד 25 ריבאונדים). באוקטובר 1992, במשחק שהתקיים בעיר לויולו סיטי, הוא קלע 105 נקודות לזכות קבוצתו שגברה על גינברה סן מיגל. האריס שבר בכך את השיא הקודם של הליגה הפיליפינית שעמד על 103 נקודות והשתייך למייקל האקט, אמריקאי ששיחק גם בבית"ר ת"א והפועל עפולה.

"אני זוכר שהיינו בשדה התעופה וטסנו לעיר לוילו, אדם מבוגר פנה אלי וביקש ממני לשבור את השיא של מייקל האקט. אמרתי לו: 'תודה אדוני שאתה מעריך אותי ככה, אבל אין סיכוי שאקלע יותר מ-100 נקודות במשחק אחד'. זה לא היה בראש שלי בכלל, כל מה שחשבתי עליו היה לנצח את גינברה סן מיגל שהיתה יריבה עיקרית שלנו. בסוף זה אכן קרה באותו משחק ממש. לא האמנתי".

סוופיט מייט מיטיס הוא שמה של הקבוצה שהאריס הוביל לאליפות בפיליפינים, ליגה ששיחקו בה 48 דקות במשחק. בעונת 1991/92 תיאר אותו המאמן ינג גויאו כ"סופרמן שחור 2", תוך שהוא מתייחס לבילי ריי בייטס, האמריקאי שהוביל את סן מיגל לאליפות הראשונה שלה. האריס היה מדהים: הוא קלע 87 נקודות במשחק הראשון שלו בפיליפינים, שהסתיים בניצחון 106:134 (מה זה משנה נגד מי, נו). אחר כך הוא קלע גם 69, 57, 54 ו-82 נקודות במשחקים הבאים, לפני שהגיע ל-105 המפורסם. בכל המקרים האלו סן מיגל ניצחה.

בתום ששה ניצחונות בכל ששה המשחקים הראשונים שלו בקבוצה הגיע משחק בו האריס נעצר על 38 נקודות, וקבוצתו הפסידה 115:102, אבל שום דבר לא מנע מהאריס לזכות באליפות באותה עונה עם סוויפ 0:4 בסדרת הטוב משבעה. עד לסיומה הוא עוד הספיק להרביץ 68 נקודות באחד ממשחקי סדרת הגמר. בעונת 1992/93 הוא חזר לקבוצתו, וקלע 74 נקודות נגד פפסי מגה בניצחון 107:124.

רגע, חוזר אחורה לעונת 1991/92: 9 באוקטובר – ההוריקן קולע 82 נקודות ב-144:166 של סן מיגל על פיור פודס במשחק שהתקיים בדבאו סיטי. יום למחרת, 10 באוקטובר, 7,000 צופים באולם צופים בטוני האריס קולע 105 נקודות בניצחון 147:151 על גינברה, על אף שבמאזנו חמש עבירות החל מ-15 דקות לסיום המשחק (מסיימים את המשחק בעבירה השישית). במחצית היו לו 58 נקודות ולאחר שלושה רבעים 86 נקודות. חולפים שמונה ימים, 18 באוקטובר, והאריס קולע 98 נקודות בניצחון על פרסטו אייס קרים 161:179.

כידוע או שלא, בפיליפינים משחקים עונות קצרות, כך שאת החלק הראשון של שנות התשעים האריס העביר גם ב-CBA (גרנד ראפיד, לה קרוס וכאלה) ובניסיונות לקבל פה ושם הזדמנויות קצרות טווח ב-NBA. הצ'אנס בסלטיקס, למשל, הגיע בלי ספק על סמך יכולות הקליעה המופלאות שהציג בפיליפינים יען באותם זמנים דיברו על המספרים הפנומנליים של ההוריקן גם בארצות הברית.

האריס שיחק גם בוונצואלה, קפריסין, ספרד (11 משחקים בקאסרס בעונת 1997/98, בהם קלע 14.1 נקודות ב-26 דקות בממוצע), וסיים עניין ב-IBL הצדדית עם סן דייגו סטינגרייס איפשהו בתחילת האלפיים. תותחן.