דינו ראדג'ה
תאריך לידה: 24/04/1967

אליל הסיפרה

היינו צעירים וזה היה מזמן, ואני ודינו וטוני הקטן. הלום רעם הייתי, בזמנים שהתהלכה על פני כדור הארץ יוגופלסטיקה ספליט עם בוז'ידאר מאלקוביץ', בימים שכולם עוד קראו לו מאליקוביץ' וחשבו שהוא מאמן-על. טוני קוקוץ' היה השרוך הפלאי, הילד הארוך-ארוך שעושה כשפים בכדור, קולע מכל טווח והולך לסל בצעדים איטיים אבל ארוכים כאורך הגלות. דינו ראדג'ה מבוגר מקוקוץ' בשנה וחצי. בעוד קוקוץ' נראה כמו חלום שמתגשם, ראדג'ה היה עסוק בלשים נקודות על הלוח ולהוריד ריבאונדים. הוא היה חזק, ענק, מאסיבי, מגוון.

כמה אומלל היה קווין מגי הגדול, בשעה שנתקל בחבורה הקרואטית הזו. ראדג'ה הלך אל הכסף הגדול וחתם באיל מסאג'רו רומא. בתחילת שנות התשעים התרכזו המיטב של המיטב של המיטב של זקני ה-NBA בליגה האיטלקית. לדינו יצא דווקא לשחק עם בחור צעיר, בריאן שואו, שלימים יזכה באליפויות לצד שאקיל אוניל וקובי בראיינט בלוס אנג'לס לייקרס כדי לסיים קריירה יפה. כשראדג'ה הגיע ל-NBA הוא פגש במחנה האימונים הקיצי של בוסטון סלטיקס איזו יונה ישראלית הומה, שהגיעה כדי להיבחן בקבוצה. הנפלד ניסה להתקבל, ראדג'ה כבר היה חתום. אחר כך הוא עשה קריירה יפה מאוד בסלטיקס, חזר לאירופה, שיחק קצת בפנתינאייקוס ואפילו הפסיד עם ביירון סקוט להפועל אילת בגביע אירופה למחזיקות גביע, או איך שקראו לזה אז.

הופיע גם בתל-אביב במשחק היורוסטארס ביד אליהו והיה לא רע בכלל, ובימיו האחרונים לגמרי כשחקן עוד טרח להוריד את הכרס בזאדאר. מפה לשם, משהו בשנותיו האחרונות על המגרש פגם בזוהרו. אולי אדישות, אולי עצלנות ואולי שובע כללי. ככה, בכל אופן, זה נראה מהצד. לא זה מה שיפריע לנו מלהחשיבו לאחד מאלילינו לעולם ועד. יום הולדת נפלא לך, אנ דנ דינו, דינו חמודינו.

 
 
 
 
Powered By Art-Up