מה עושים? התלבטות. האם לכל אחד מהם מגיע פרופיל משלו בכדורסלע-האתר, או אולי רק לאחד מהם? בתחושה ראשונית, אם היה מדובר בצמד כמו טירס פור פירז למשל, בו שני החבר'ה שרים ומזמררים באופן דומיננטי, אז כן. היות שמדובר בלהקה – אז אולי אפשר לוותר. אבל רגע, מה יקרה חלילה וחס אם גם מרטין גור וגם דייב גהאן מדפש מוד יעזבו אותנו פתאום, גם אז אוותר על אחד מהם? ברור שלא.

סוגיה. בעיה. דילמה. אור הוא הסולן של השיר המצליח ביותר של המכוניות, כאמור וכנאמר, וגם של Just what I needed מ-1978, שהיה שיר גדול-גדול, אבל אני חייב ללכת עם הקודים הפנימיים ולזכור שמה שקובע, או מי שקובע, הוא בעצם אני .ואם אני קובע אז הולכים עם אוקייזק שמבחינתי, או בחוויה שלי, הרבה יותר מזוהה עם המכוניות וגם הוביל את השירה ברוב שירי הלהקה. את שמו של אור כלל לא זכרתי או הכרתי עד היום.

אוקייזק מת ב-15.9.2019. כשנה וחצי לפני כן הוא הספיק להופיע עם המכוניות לרגל כניסתם להיכל התהילה של הרוקנרול באוהיו. זו היתה ההופעה האחרונה של הלהקה איתו. אב לשישה ילדים משלוש נשים. לא פשוטים, ולא הכי יציבים, הם חיי כוכב הרוק. הוא היה פעיל עם המכוניות בין 1976 ל-1988, אחר כך נעלם קצת ושוב חזר עם אלבומי סולו. השיר המצליח מביניהם היה Emotion in motion, שהגיע למקום ה-15 במצעד האמריקאי אי-אז בימים. ואם אתם רוצים להיזכר בקול של אוקייזק או בכמה מהשירים היותר מפורסמים של המכוניות לכו על You might think מ-1984, או tonight she comes שיצא שנה לאחר מכן. ואולי בכלל I’m not the one הוא המומלץ בין השלושה.

כך או אחרת, אחרת או כך, שני הזמרים של להקה ידועה כל כך כמו המכוניות לא בחיים די הרבה זמן, ואני לא ידעתי. בחו"כ! (שזה ראשי תיבות של בושה, חרפה וכלימה, לקוראינו החדשים, מעין מחווה תמידית למאמננו הלאומי-נצחי-לשעבר צביקה שרף).