עתידנו בשחמט, עושה רושם
גילעד שחר מרביץ אייטמון נאה למדי שמצמיד לו את האייקון המחייב של 'סיפרה שלכם', השמור בדרך כלל לפרחח הנודע רן בורוכוב-קלצ'ניקוב. נאזין לו.
22/12/2009    
 

שלום להוד נשיאותו!

לא ענייני דיומא, אלא צו השעה הוא שקורא לי - יש להקפיא לאלתר את שידורי ה-
NBA בארץ.

רבים מתחבטים - האם אריק שיבק הוא הפתרון לנבחרת? ומה לגבי העוזר, גודס? אדלשטיין? הכותש? את מי זה מעניין. כך או כך, יום בא ויום הולך והנבחרת תישאר חסרת-יכולת לעשות את הקפיצה. או אולי אפילו את ההעפלה הכל-כך בסיסית לאליפות אירופה הבאה.



שוטטתי לי היום בין מגוון הערוצים שבטלוויזיה, 40 דקות ו-40 ערוצים, ומשום מה עצרתי לי במשחק התיכונים בין הריאלי מחיפה לריאלית מראשון לציון. כתלמיד הריאלית לשעבר, ניצני הלוקאל-פטריוטית הציקו, אולי.

ואז זה הכה בי. הנה הפתרון לכל תחלואי הנבחרת בישראל.


אקדים ואומר שעל אף כל מה שאומר אני דווקא נהנה מליגת קזינו. יותר מאשר נהנה מהגויים שם באמריקה ואולי על כן כל-כך קל לי להגיד את מה שאגיד. אבל הליגה היא הרי כלום, אנו רוצים להרביץ תורה בגויים. ואיך נרביץ תורה כשכל מה ששחקנינו לומדים, הם לומדים מהגויים באמריקה ולאו דווקא מהפקוביצ'ים, טלטוביצ'ים, נבארואים ודומיהם?



אסביר למה אני מתכוון. מיטב נערינו רואים השכם והערב את ההיי-לייטס מה-NBA. אלו כמובן מורכבים מאיזה דאנק פלאי של מרכבה סימן 3 לברון ג'יימס, או קרוס-אובר וסיומת עם איזה ווינדמיל מתחת לסל של דוויין "אם טימי מעלית, אני צנצנת" ווייד.

רואים וחושבים שכך הם צריכים לעשות. ברם, מה לעשות ולעשות מה, שדורי אסף (סתם נופל עליו, שלא ייקח קשה) אינו כווייד וגם אבי סוכר, למרות יחס הכתפיים-יתר-הגוף הדומה, אינו ג'יימס.


מי שרואה את הליגה לתיכונים רואה בדיוק איזה זה נראה. כל שחקן הישר בעיניו יעשה, מחליט ללכת לו לתוך הסל, וזהו. אין ג'אמפ שוט, אין קליעה מחצי מרחק, אין שלשה. נאדה.


איפה נמשכת הבעיה?


שבהיי-לייטס לא מראים קליעות עונשין. אבוי!


הרבה פעמים, לאחר שגארד א' החליט לקחת את הכדור לסל, יריב ב' עושה עליו פאול (כי מה לעשות שפעולות ההגנה היחידות שמראים בהיי-לייטס הן חסימות, אבל יריב ב' לא מעופף באוויר כמו ג'וש סמית' או סתם ד'אור פישר).






ואז גארד א' מגיע לעונשין, ולא ברור מי מפחד יותר - הוא, מקו העונשין, המאמן שלו - מהאחוזים שלו, או הגבוהים של היריבה, מהריבאונד שעוד עלולים לקחת להם על הגב.

אחוזי העונשין בארץ מחפירים. מחפירים. יש את המגדילות לעשות, כמו חולוניה, ג"ג הפקות והשרון, עם 62, 65 ו-69 אחוזים מן הקו בהתאמה, אבל כשגם המובילה היא הפועל עפולה עם 77 אחוז בחסות ג'סטין דנטמון, ג'רמיין הול וגור פורת המצב אינו מרנין.


האם יש איזשהו שחקן בארץ שאפשר להגיד עליו בביטחון גמור, שכשהוא במצב של אבי סוכר כמו מול הפועל ירושלים הוא קובר 2 צ'אקות בלי הניד עפעף?

נמשיך?
נמשיך.

האם יש לנו שחקן אחד בארץ עם קליעה משלוש כל-כך אוטומטית, שכל ההיכל יכול לזנק לו בשנייה שהוא משחרר כדור? על אף שההגנות בארץ עושות כמיטב יכולתן לסייע, נדמה לי שלא. פניני? לא עם יד על הפרצוף, לעולם לא. אורלנד? עם 31 אחוז מהקשת השנה, כנראה ששוב, לא. יבזורי? מזרחי? מישהו? לא, לא, לא.




חלפו-הלכו ביעף כל אותן ידיות מפורסמות. כל מיני ג'מצ'י, כץ, you name it, שהיו רואים את היריב מולם ומגחכים למולו.

שכחו כוחותינו ששלשה מביאה נקודה יותר.

על גבוהינו תקצר היריעה מלספר. אקצר ואומר רק - אוקיי, מה יהיה אחרי יניב גרין וקוז'י? נלך לאליפות אירופה עם רות'בארט וירמישין? לחשוב מה סיפולוקס שחורצי יעשו לכוחותינו.




אולי רצוי שנתמקד שוב בשח.

 
 
קרלו אנזה
 
 
ריצ'י אדוארדס
 
 
Powered By Art-Up