סוקולוב עצבני
נציגנו בלא-ברור-איפה, רן בורוכוב-סוקולוב, מגיש היום את תוכניתו של נתן זהבי, בערך. כועס על ההוא, מאשים את זה, מרביץ גם לעצמו. יום בוצי כזה, נו. קורה.
17/2/2010    
 

קיץ באמצע החורף שהוא בכלל אביב. ואני, אני אין לי ראש לכל זה. אני יוצא מהבית עם סוודר, ובדרך מגלה שההוא מלמעלה, ההוא עם הכפיים, התחכם והחליט שהיום 40 מעלות. מוזר הוא הבורא שלנו, אין מה לדבר. גם הוא מפשל, וגם לא מגיעה מדי פעם נזיפה טובה, שלא לומר הצבת גבולות מחודשת. ואם באלוהים נפלה שלהבת, לא נכניס קצת כפכפים לקיר?



אז היום ניתן קצת בראש, נזיפות שכאלה למי שמגיע לו, למי שלא מגיע לו, ולמי שסתם יעבור ברדיוס שלי ברגעים הקרובים.


נתחיל בפרה קדושה, או לפחות עז צחורה.


"ספסל". אין ספק כי מדובר באתר שבמשך שנים החזיק כאן את לפיד הכדורסל לבדו, בחושך, בגשם, ביום ובלילה, מול כל סערות ושערות הביפ שקמות עלינו לכלותינו. ברם אולם - אמנם הלפיד עדיין בוער, אבל האור לא מכוון כל-כך למקומות הנכונים.



הטור הראשי מוקדש שלוש פעמים בשבוע לליגה הלאומית, השנייה כזכור. טור אחד כפרומו למשחקי ערב יום ג', ערב המשחקים של ליגה זו, טור למחרת לדיווח מהמשחקים, וטור סיכום מחזור בסופ"ש. טורים טובים, לא נכחיש כלל, אבל לא סביר בעיני שבוקר אחרי משחקי חצי גמר הגביע, יענו יום ג', עדיין הכתבה הראשית תהיה פרומו למשחק הערב בין בארי ליבנה וכפר-סבא נגד הוד השרון.


אז אחלה וכיף שיש דיווח גם משחקי הנוער והפועל אוסישקין וחוויות מהמבצר של מגידו, וגם הפסקה הבאה תכתב באדיבות החברים בספסל, אבל רבאק, גם לארז כץ ואורי יצחקי מגיעות כמה וכמה (וכמה! היה מוסיף הנשיא, אולי) מלים.


הנזיפה הבאה: לעצמי, בערך. הרבה זמן צעקתי, ביקשתי, התחננתי בעניינו של אנטון שוטבין. שייתנו לו דקות, שלא יכול להיות ששחקן מוביל בנבחרות הצעירות מיובש בקבוצות כמו גבעת שמואל או אפילו ג"ג. אבל הנה, הנער שוחרר מתלאות ליגת העל, עבר למקום הכי מוגן שיש (יבנה, בירת הכדורסל הישראלי), שם יש גם חוק צעירים, אבל התוצרת לא משהו.


10 נקודות? שלושה וחצי ריבאונד ?אף לא חסימה אחת ב-9 משחקים? יניב גרין בוכה כבר מייאוש. עד מתי יסחב לבד את עגלת הגבוה הישראלי? הגם שוטבין בדרכו למושבה הישראלית בליגות הלא גבוהות של גרמניה, שם יתיידד ויוזמן לארוחות ערב בבתי משפחות קזרנובסקי וסימין?



ועוד אחת לעצמי, בערך, בנושא דומה: צעקתי בקיץ לצמד כוכבי נבחרת הנוער, כרמל בוכמן ונמרוד טישמן, לברוח מהמסלול השוטביני המקובל אצל בוגרי מחלקת הנוער של מכבי ת"א.


השניים אכן ברחו הרחק מעבר לים, עד החוף המזרחי של ארה"ב הגדולה. קולג', ע"ע היונה, שפר, מקל וכו'. אחד הלך לטמפל, אחד לפלורידה. מכללות גדולות ומכובדות, בעיקר פלורידה, מעצמה מכללתית של ממש. אלא מאי? שניהם ביחד משחקים פחות דקות מדריק שארפ ביורוליג השנה. מתייבשים שם כהוגן.


האופטימי שבי אומר: נצלו את הזמן, תרביצו תואר אקדמי למחצה ובעיקר שעות של אימונים בחדר כושר והגנה. הפסימי אומר ששני אלה היו כבר בגיל 17 צריכים להפסיק עם ליגת הנוער ובתי הספר, ולעבור לליגה של הגדולים בגליל, בחולון או אפילו באיזו ליובליאנה פינת זאדאר.



זה מה היה עם אוחיון, כספי והלפרין, שלא לדבר על הימים העליזים של גיא גודס וקורן אמישה. חכם בדיעבד, אבל להלן המספרים של בוכמן בגמר ליגת התיכונים, בשנה בה היה עדיין בכיתה יא': 18 נקודות, 30 ריבאונדים, 9 אסיסטים, 6 חסימות.


לא טעיתי. אלו המספרים: 18, 30, 9, 6. היה אז בן 17. אז למה הוא בזבז עוד שנה בליגות בהן עשה מה הוא רוצה? איפה מאמן העל של הנבחרות או וואט אבר שיגיד: "הלו, זה לא כוחות, אתה עובר לשחק עם הגדולים"?


מה עכשיו? לא יודע. אין לי מידע אמיתי על שני אלה. אולי פצועים ואני סתם משמיץ, אולי המאמן אנטישמי או סתם דפקט. אבל לשחק הם צריכים, ומהר.


הלאה, נזיפות.


חצי גמר הגביע. פיני גרשון, כדרכו, מזלזל במאמן שמול, כאילו היה האלפא מייל המקומי, לא חשוב של איזו חיה, המרסס שתן בגבולות הגזרה שלו. כבר התרגלנו לשיטה ועדיין, הריח לא נעים. וסחתיין על אלפסי שענה לו חזרה, בלי חשבון בכלל.



למה נתניה זרקה 21 שלשות אני לא מבין, אבל נעזוב זה, השמיכה שלה מול מכבי ת"א מספיק קצרה, ובכל מקרה משהו היה נשאר בחוץ.


בני השרון - אשקלון: אם לבני השרון היה שחקן פנים ישראלי סביר שמסוגל לתת 10-15 דקות על המגרש, הקבוצה הזאת היתה פצצה אמיתית. בלצ'ר הנחמד היה מסוגל לשחק הרבה יותר דקות לצדו של סטיל הסט"יל, במקום הברדקיה הנוכחית, בה ארז כץ לא יורד מהמגרש, פשוט כי הוא היחיד מבין הגארדים של בני השרון שגם רוצה וגם יכול לשמור על שחקנים בעמדות 1עד 3 ולפעמים גם ארבע .


זה עתה נודע לי, שארז מרקוביץ' עזב את ראשון לטובת חולון. אז אם כפועל יוצא ליוני ניר לא יבוא כל-כך לקצץ בדקות, כדאי לרו"ח הנחמד לקפוץ על המציאה. וואחד שדרוג לקבוצה. סתם על הדרך - הייתי רוצה לראות את קוקי מרכז קצת. נראה לי מתאים לו בגילו ומעמדו.



אשקלון מעצבנים אותי. במשחק הליגה האחרון מול חולון, קפץ שם שון דניאל, אינדיאני צעיר בפני עצמו, נגד הכנופיה שמסתמנת לה אצל האשקלונים. דניאל ג'וניור כהרגלו לא ממש טלית של תכלת, אבל יש שם משהו בעניין. סוג של בריונות שכזו, וכאלה אני לא אוהב.


ובלי קשר, מורן רוט וקורי קאר מסריחים את המגרש, אבי סוכר נראה בצד הלא נכון של הקריירה כבר די הרבה זמן ובית הלחמי משום מה לא מפרגן לדוידי. לפעמים אני תוהה אם את הקבוצה מאמן בית הלחמי או חביב הסיפרה, מר סניד הנערץ.



הלאה.


ההפסד של הגליל לירושלים אל קודס, נו, היה צפוי ברור וחתום. גוני-היידה-גוני היה נורא, פארגו עוד יותר גרוע. וקטש? מתי הוא בכלל מאמן את הקבוצה אם ביום חמישי הוא עסוק בלפרשן את האקסית מול אפס פילזן ?


וזו לא פעם ראשונה. גם לפני משחק הגביע מול ר"ג, ההוא שבקושי-בקושי גליל גנבו (לא שזה עזר לה אחר כך) קטש היה עסוק ערב קודם במשחק ליגה ד' עם האחים בלול או משהו. אז כותש כותש, אבל יש גם קבוצה לאמן. אזהרה סוקולובית נרשמה.



אחרון. העיתון שנגד העיתון של המדינה, ההוא שמקבלים בתחנת אוטובוס, נתן ביום שישי סיכום של המשחק של אלן אנדרסון נגד פילזן. חבל רק שטבלת הבית המצורפת היתה מעודכנת נכון לשבוע קודם, ומדף הסטטיסטיקה המקובל נשמט שמו של דניאל סנטיאגו שדווקא היה נחמד למדי על המגרש. בטח דפקו אותו בגלל שהוא ממוצא ספרדי.


חבל, דווקא מדור כדורסל נחמד יש שם לרוב.


וואלה, נראה לי מספיק בוץ העפתי היום. אני הולך לחפש שומר ראש.



או להתקשר לאמא שלי, אפילו יותר טוב.


אתם אמרתם לאמא שלכם השבוע יום האם שמח? שרתם לה אמא יקרה לי יקרה?


כפויי טובה.


כפיים לבורא עולם וגם לאמא שלי, כפרה עליה.

 
 
יותם הלפרין
 
 
סם היינס
 
 
Powered By Art-Up