מה, זה לא ברור שקליבלנד אלופה?
רן בורוכוב-לברונוב, שאינו מאוהדיו של לברון, הולך בהפוך על הפוך על הסיכוי הגדול. ואם זה לא ניסיון לניחוס, מה זה כן? האזינו להרצאתו.
15/4/2010    
 

הנה זה בא, עונת הכדורסל מתחילה. ליגת מנש סיימה את משחקי הטרום עונה, ה-MVP סגור ומסוגר בדלתות שאק-פלדלת, מלך סלים בונבון מהפעוטון יש וגם חמישיית העונה גם סגורה כנראה: קובי, לברון והווארד בטוחים, ישלימו נאש ונוביצקי, מקסימום איזה ווייד.



שחקן שישי נעול כבר מזמן, קרופורד מאטלנטה, שעשוי מאוד להיות גם השחקן המשתפר. רוקי - מהמר על טייריק אוואנס, למרות שלטעמי לסטפן קארי החמוד יותר מגיע.


הווארד, ולא ווייד, קובי, או שיין באטייה יהיה כרגיל שחקן ההגנה. אוהבים גגות שם בליגת מנש.


אז מה נשאר? אה, הזהו של האליפות.


אז בעוד סר ש. מנחס את המוות לכל הליגה, אני בא לתקוף את העניין מזווית אחרת לגמרי.


למי יש יותר קטן.


להלן הפירוט - מתוך 11 האלופות האחרונות של הליגה, רק שלוש פעמים זכתה קבוצה בה לא שיחק נבחר דראפט מספר 1 כלשהו. הלייקרס של שנה שעברה, בוסטון של לפני שנתיים, והפיסטונס של 2004. בכל השאר תמיד היה לפחות נומרו אונו אחד.



גם בין המפסידות - אנחנו מדברים על שש קבוצות. סך הכל 22 פינליסטיות אשר ב-14 מתוכן היה לפחות נבחר מספר אחד בדראפט.


עם קצת פרוטקציה מטעם שמעון פרס, נזרוק גם כמה נבחרים מספר 2, כמו ריק סמית'ס, מרכוס קמבי, אנטוניו מקדייס ואפילו דארקו מילצ'יץ' שעשה בדטרויט בעונת האליפות הגדולה. אנחנו עולים ל-9 אלופות ו-10 פינליסטיות.




יש גם כמה מספרי 3, 4, 5 שוליים כמו פאו גאסול או קווין גארנט וכאלה, שהיו לגמרי מכסים את החבילה אבל בואו לא נהיה חמדנים.


אז היידה, ניתוחי סדרות על פי מי נגד מי וכמה:


נתחיל במערב? למה לא.


לייקרס - אוקלוהומה


ללייקרס יש את גאסול שנבחר שלישי, את אודום שנבחר רביעי, ואולי אם הוא לא עסוק גם את אדם מוריסון השם יקום ידיתו נבחר שלוש גם הוא.


אוקלוהומה - קווין דוראנט הוא מבחינתי מספר 1.5, וחכו עוד שנתיים ומעטי הזקנים בפורטלנד עוד עלולים להתגעגע לסם בואי.



משמעות - הלייקרס בחוץ. זה מה יש, אדיוס. עם כל הכבוד למר קובי, אם כבר מזכירים את שמו, מקובל על כולם כי העלם שנבחר במקום 13 הוא גניבת הדראפט הכי גדולה בהיסטוריה? שני מקומות אחריו נבחר אגב אחד, סטיב נאש.
לפניהם? סטפון מרבורי, סמאקי ווקר וטוד פולר ואפילו אלן אייברסון, המרגיע הלאומי.


דאלאס – סן אנטוניו


לדאלאס יש את קיד (2), לספרס את דאנקן ומקדייס, 1 ו-2. ספרס עולים.


פיניקס – פורטלנד


נאש אמנם גניבה ברמות פתולוגיות, רק מה, נבחר 15. גראנט היל, מספר 3, זה הכי טוב שיש לפיניקס, ולפורטלנדאים יש את מרכוס קמבי (2) אולדריג' (2) וגם את האודן ההוא, על הספסל עם קביים. השמש שוקעת מהר שם.



דנבר - יוטה


אין מצ' אפ בכלל. ליוטה יש מקסימום את דרון ווילאמס (4), לדנבר יש את קניון מרטין (1), כרמלו אנתוני (3) וצ'ונסי בילאפס (3). סוף סוף קבוצה ביתית עולה סיבוב.



חצאי גמר אזוריים:


אוקלהומה - סן אנטוניו


דוראנט אמנם נותן סדרה של 38 נקודות לערב, אבל דאנקן את מקדייס מג'עג'עים עוד שלב. חוץ משני הקשישים מעניין מי הסקאוט שהביא לספרס את פארקר, ג'ינובילי וגם בלייר הרוקי, אוטוטו מוזס מאלון 2.0.


דנבר - פורטלנד


טוב מספר 1 בודד (קניון מרטין) על פני שני מספרי 2 וגרג אודן אחד. דנבר עולה, כרמלו "דוריס" אנתוני מעלה שני קילו של קובה לקראת גמר המערב. עצמות כבדות יש לבחור, לא נכחיש כלל.



גמר: סן אנטוניו - דנבר


בחירה 1 יש לכל אחת. לספרס יש את מקדייס ב-2, לדנבר את צ'ונסי ודוריס ב-3. משמעות: סדרה של 7 משחקים. הגיל מנצח, דנבר בגמר, סר ש. יוצא משק האפר בו הוא נתון החל מתחילת אייטמון זה.


מזרח


קליבלנד – בולס


לשוורים הצעירים יש את רוז והם בוואחד כושר, אבל בחיאת: שאק ולברון? 4-1 קליל.


אורלנדו – שארלוט


עם כל הכבוד לטייסון צ'נדלר, מספר 2, שיזוז מהר פן סופרמן יעוף עליו.


אטלנטה - מילווקי


בלי בוגוט המושבת אין לבאקס מה לחפש מול הכנופיה המעופפת של ביבי ושות'.



בוסטון - מיאמי


למיאמי יש נבחר מספר 2, ביזלי, וגם את ווייד מהמקום החמישי. לא יספיק מול הסלטיקס, עם שלושה מספרי חמש, פירס אחד ורונדו הרנדומלי.


חצי גמר


קליבלנד - בוסטון


לא כוחות. לברון אפילו לא מזיע.


אורלנדו – אטלנטה


לאורלנדו יש מספר 1? הפתעה, גם לאטלנטה! אמנם פריט אספנים, אבל מספר 1. ג'ו סמית' הענתיקה. בצירוף לביבי, אין לאורלנדו צ'אנס בכלל, עם כל הכבוד לבחירה מספר 5 בשם וינס קרטר.



גמר המזרח: קליבלנד - אטלנטה


על פניו שאק ולברון נותנים בראש, גם אנטואן ג'יימיסון מספר 4 שם. ברם אולם, לחברים מהדרום החם יש צוות רציני ביותר על המגרש ועל הנייר: ג'ו סמית' כאמור 1. ביבי 2 מרווין וויליאמס 2. אל הורפורד 3. קרופורד וג'ו ג'ונסון גם הם בעשירייה, 8 ו-10. שישה שחקנים בעשירה הראשונה של הדראפט. לא מעט.


ברם אולם 2 - לברון זה לברון, אהוב ככל שיהיה. עוד גמר למנוול.


גמר, טה טה טם.


דנבר עם דוריס, צ'ונסי ומרטין וננה (נבחר 7) משמאל, הלברונים מימין.



4-1 מזרחי (סליחה, ים תיכוני) קליל. טבעת ראשונה לילד שכבר בן 25, השמוק, טבעת חמישית לשאק הקשיש שמודיע על פרישה ועל יעד חדש - חמישה פסלי אוסקר ופרס ישראל לספרות יפה.


היידה קליבלנד, היידה היידה היידה!


ואם זה לא ניחוס, אני לא יודע כבר מה לעשות.



האינפנטילוס מזמינוס


אם כבר מכבי ת"א מנסה להשיב הביתה את ניקולה-שלנו ואת שאראס-שלנו, וגם את עודד-שלנו על תקן לחם שום קטן בצד, אפשר גם אני להזמין טייק אווי?


ראשית ומהר את בורקו ראדוביץ', שיהיה לוויצ'יץ' עם מי לריב בשפת האם. שנית את יסאיטיס הנאה, שייתן לשאראס מנוחה קצת מהמיידלע'ך. שלישית את TT פופה, סתם כי הוא מתוק. ולבסוף, כמובן, את ארל וויליאמס. למה? ככה. כי לא היה כמוהו ולא יהיה.



כפיים לבורא עולם וגם לסר ש. שכבר הספיק לתת נבואות משלו.

 
 
ארתוראס קרנישובאס
 
 
רותם ארליך
 
 
Powered By Art-Up