חשיפה - אוחיון ונעימי שיחקו קלפים עם קטש לפני הפיינל פור. יופי להם, בכיף. בטח הוא חקר אותם תוך כדי על סוד הקליעה של יוגב מהשלוש, ועל עבודת הרגליים של נעימי בהגנה.

הם מצידם, בטח נשלחו על-ידי דני קליין לברר איך קטש עובד על התיאום המושלם בין מקל לפארגו, ואולי הוא זקוק לעוד גארד בסגל.

בקיצור, חוץ מטמטום של כל הצדדים והרבה חוסר טעם, אין כאן כלום. בכיף שיהיה להם.

חשיפה 2!

פיני גרשון נחשף כאדם יהיר! נוטר טינה! אפילו לא מאוד ספורטיבי, רחמנא לצלן!

מזעזע.

מה עוד היה לנו?

כל סובבי ג"ג ששמעתי בימים האחרונים, כולל אצל נשיא הסיפרה מעל גלי האתר, התנערו מהמונח גלבוע/גליל, יען כי בפועל אין עוד שום חיבור לגליל העליון. רוב רובם המכריע של האוהדים הם איזור הגלבוע, שלא לומר הישוב העצום גן נר, ובגליל העליון נותרו אך קבוצות נוער מפוארות וקבוצת בוגרים אחת שמדשדשת בליגות הנמוכות.

גם כאן הייתי רוצה להגיב בציניות של "מה באמת?" אבל אני לא יכול, עצוב לי.

הקבוצה שעלתה אתמול למשחק על האליפות אינה קשורה לקבוצה ההיא של ליף, קטש, חזן ודארן דיי, האחרונה מטעם הגליל ז"ל שבקרה במעמד הזה. רק עמית גל עוד נותר שם. ואחד קטש, אז על המגרש. אין כדורסל בוגרים בגליל העליון וזה חבל, אבל זה מה יש.

על המשחק אמש?

היה זוועה, מה יש להגיד. חוץ מתצוגה הגנתית סבירה של רנדל, לא היה שם כלום. ורנדל, אצלו כל יום הוא תצוגה הגנתית בניגוד לרוב ציבור מקפיצי הכדור.

34 שלשות הוחטאו במשחק הזה, ועוד 28 זריקות עונשין. אצל קטש שני הרכזים עאלק, לא מוסרים אחד לשני באופן קבוע כל העונה, סנטר עם קואורדינציה של קקטוס, ועוד יותר גרוע, שגם מקבל כדורים מהחברים שלו. מה, קשה לצעוק - "דונט פס טו דה גולם אין דה צבע"?

מזל שיש שם כמה שלא רואים ממטר- גוני-שלנו, היידה גוני-שלנו, שנתן סדר כששני הנקניקים מקל ופארגו היו עסוקים באגו של סבתא שלי, ודוגי-שלנו, היידה יבזורי-שלנו, האיש והידית וברוך הבא אמן לנבחרת ישראל.

על מה שעבר על מקל בשנה הזאת, איך למה וכמה, ראוי להקים ועדת חקירה. רק לפני שנה הבחור היה הדבר הכי מרגש בכדורסל המקומי. היום אני פשוט לא מבין למה קטש נותן לו לשחק בכלל. לא משהו אישי, להיפך אני מאוד בעדו, אבל הוא מסריח את המגרש נואשות, ואין שום סיבה שישחק לפני פארגו, סוואן וגם גוני, יבזורי או גורדון.

ועדת חקירה ומהר.

אצל גודס?

אין לו אף שחקן שגם יכול וגם רוצה לשחק בשני צדי המגרש. לא סתם עשו מדי'זון תומפסון איש המפתח בכל משחק חשוב של האדומים השנה. הוא היחיד בסגל שאשכרה לפעמים תורם גם בהגנה וגם בהתקפה. רק מה, הראש הוא של סקוטי פיפן. יופי טופי.

אוחיון, נעימי ופו הג'טר, בעיקר גורמים להתגעגע לדרור חג'ג'. האנטר הוא וואחד סוס יאור, בעל ידי ברזל אימתניות שאין סיכוי להוציא לו כדור מהיד, רק שזה תופס גם כלפי חבריו לקבוצה.

ואם כבר יורים 27 שלשות, ואם כבר גם ככה אף אחד לא שומר, אז אין מקום על המגרש לשרון ששוווווון - ושמחה?

גליל ממש התעקשו אתמול להשאיר את ירושלים במשחק עם השטויות שלהם, למרות שהיה כבר גמור לכאורה בדקה ה-35.

זה מה יש.

נפתח רגע עניין או שניים מתוך הנ"ל. האגדות על ידיות העל של הכדורסל הישראלי, ג'מצ'י, גודס, אמיר כץ, ברקוביץ', מספרות על אנשים שהיו ישנים במגרש ולא מסיימים יום בלי מיליון וחצי זריקות. סליחה, קליעות.

גם אני הקשיש, ובסקר מהיר לא מייצג ולא תופס בשום פנים ולשום עניין אצל חברי דירקטוריון מסוימים, עולה זיכרון של בחורים צעירים במגרש ליד הבית, שעומדים וזורקים לסל.

זורקים.

בחולפי ליד מגרשים בימים אלו, ושוב מדובר אך ורק בתודעתי ועיניי הכהות, אני לא רואה ילדים זורקים.

אני רואה ילדים ונערים משחקים, זה כן, אבל הם לא זורקים. כל עניינם הוא תעלולי כדור סטייל אלן אייברסון, קרוס אובר עאלק וכו'.

לסל הם לא מגיעים.

פלא שאחר-כך אנחנו צריכים לזעוק על אוחיון וכדיר שישפרו כבר הזריקה למען השם? הם כבר שבע שנים בליגה!

רביב לימונד כבר בן 26 ועדיין מכדרר עצמו לדעת, ואצלו דווקא יש ידית, אם אני זוכר משהו מימי נהריה.

הפעולה המטופשת הזאת של קליעה לסל היא, מה לעשות, מטרת המשחק. שנים שמשווקי ליגת מנש שוטפים את המוח עם דאנקים וסלים מטורפים, אבל פשוט לעמוד ולקלוע, זה מה מנצח משחקים.

טים דאנקן (קלע מזעזע מהעונשין למרבה האירוניה) קיבל את הכינוי ביג פונדמנטאל, בגלל שעשה דברים משונים כמו לקלוע מחצי מרחק, שלא לדבר עם קליעה עם הלוח (!).

קארל מאלון עשה 30 אלף נקודות מקליעה מצד שמאל בלי להתעייף ובלי למצמץ.

אנתוני פארקר היה שחקן טוב בהרבה בגלגול השני שלו במכבי ת"א, בו הפסיק ללכת עד הסל ופשוט עלה גבוה מעל השומר שלו וזרק בנוחות. לפרטים נוספים גשו לחיל התותחנים, ועשו איזה סיבוב יוטיוב מהיר.

נפתח עניין 2, יובל נעימי.

נעימי השנה בן 25, מקבל צ'אנסים כהלכה, אוטוטו גם בנבחרת וכו'. פתאום בא לי פלאש-בק על אחד, גם הוא נודע כשחקן קלאץ' בגיל צעיר, גם הוא שחקן הגנה בינוני משהו, גם הוא נדד והיה צריך להוכיח שוב ושוב את מעמדו, גם לו יצא שם של אגואיסט לא קטן בגיל הזה ורבים תהו האם הוא מספיק טוב לרמות הגבוהות. אז זהו, שנעימי יכול בהחלט להיות מאיר טפירו הבא.

נתונים בהתקפה יש, וובוס גם, אבל זה הזמן להחליט להיות רכז ולא ברדקיסט.

אני רואה את הפוטנציאל והדמיון, זה עניין של ראש בעיקר.

וקצת לגבוה אם אפשר.

מה נקווה בגמר?

קצת נימוסים והליכות מהצד של מכבי, קצת טוב טעם מהצד הקטשי, והרבה גוני את דוגי את רנדל. ובעזרת השם...

לא משנה, אני מספיק נאחס גם ככה השנה.

מילת סיום על ליגת מנש. אני חושב שרוב רובם של הישובים בציון ובכלל מחוץ LA-הכרך, מאוד רוצים לראות את סטיבי נאש בגמר.

סיכוי כמובן (נאחס? לאיזה כיוון? בלבלתי את עצמי כבר) אבל מפגש בין הרכז הכי טהור בליגה, לרכז הכי מוזר בליגה שבדרכו מצליח לעשות דברים שלא יאמנו, יהיה מענג לגמרי.

ורונדו? אני החלטתי שיותר מכל הוא מזכיר לי את חאקים דה דרים אולג'וואן, אם היו מקצרים אותו קצת. משהו בחדות של התנועות והיכולת לזוז לשלושה כיוונים בו זמנית. אבל זה אני והדמיונות שלי, ויש יגידו גם הכדורים שלי.

והאינפנטיל מוסר, שעדיף שנאש יעבור לאגרוף אולי שם יתקנו לו חזרה את הפנים הנאות ז"ל שלו.

וכפיים לבורא עולם, בורא יו"ר מנהלת כדורסל שביום המשחק עסוק גם בעסקנות הרפש של ענף הביפ.