הזדמנות חייו
רגע, אם אפשר להשיג אליפות במשחק אחד, למה אי אפשר להפוך לחביב סיפרה בן לילה? בעצם, מי אמר שלא? הבה נדון בעניין הזה וניקח אותו צעד קדימה.
27/5/2010    
 

ישבתי, חשבתי, נדלקתי והבאתי את הצעתי לנשיאות הסיפרה: אם מכריעים כאן גורל אליפות במשחק אחד זו השנה החמישית ברציפות, מדוע שלא נעניק צ'אנס חד פעמי וחסר תקדים לאחד משחקני הקבוצות שישחקו בגמר להפוך לחביב סיפרה בסלע על סמך משחק אחד?



כן, אני יודע. איך בכלל אפשר להשוות? הרי זכייה באליפות לא מגיעה אפילו לברכיים של זכייה בחביב סיפרה, אפילו לא לקרסוליים.


זו בדיוק הסיבה שלהבדיל מהפיינל פור המושמץ של "נצנץ", האפשרות להפוך לחביב אינה מוצעת לשחקנים מדי עונה אלא אך זו הפעם בלבד - ואין בילתה.


איזה רעיון אדיר, יאאא אולוהייים! חשבתי לעצמי, וכינסתי מיידית את הנשיאות. מאנגין עוזארחון הטורקי ועד סעיד דנגור אשר במגזר הערבי. מקונסטנטינוס טטאקיס היווני ("איך זימברנו אתמול את ינאקיס, אה?") ועד ארנו לקומט הצרפתי ("איבדתי עניין בליגה שלנו, כל שנותר לי הם הצרפתים ב-NBA").



אחרי ישיבה קצרה הוברר ואף הובהר: אין התנגדות. זה אמנם לא הוגן ולא ספורטיבי, לא תחרותי ולא מייצג, ואיזו מין שיטה זו בכלל. בנוסף, זה גם דופק את חביב הסיפרה הטרי דנילו "היי" פינוק שנאבק במשך עונה שלמה כדי להפוך לחביב, אבל היידה, למען התענוג שבדבר הנה הצ'אנס המדהים ביותר שניתן לשחקן כדורסל במדינת ישראל: להפוך לחביב סיפרה הזוכה לחסינות, כבוד ויקר וחיי נצח, בזכות משחק אחד. פרס שאין מלים כדי לתאר את ערכו האמיתי. אן טבעת אליפות שתשווה לו.


ולפתע באה צניחת מתח. ונפילת עפעפיים. התחושה היתה ש"משהו מר תקוע בגרון", כמאמר אסף אמדורסקי ועברי לידר (איי, איי, איי, אני ממש שומע כאן את אלפאוויל, אתם לא?).



"רגע, רגע, רגע, אני חוזר בי", הודעתי לחברי הנשיאות משל הייתי נשיאת ארצות הברית, אליסון, המקבלת החלטה הריונית-גורל לגבי חייו של ג'ק באוור בפרק הסיום של הסדרה המופתית. "אין לי עניין להציב וויילד קארד לכל אחד מהשחקנים שיופיעו בגמר הפיינל פור. לא אוכל לחיות בשלום עם שחקן שאין לי עניין ממשי בו. ומה אם בלות'נטל, נניח, ייתן את משחק חייו? כלום נרצה כאחד מחביבינו את הלא-חבוב הזה, ששנים משחק לנו אותה קטע מסריח בענייני הנבחרת? או אלן אנדרסון חמוץ הפנים ועתיר האגו? או, אנא עארף, איזה אייזיה ברבור-סוואן שאין לנו איתו דבר, ודבר אין לנו איתו?".


"כיצד, אם כן, תרצה לנהוג, נשיאנו?", פנה אלי קונסטנטינוס "זימברנו" טטאקיס.


"רגע חושבים" עניתי, ומצחי הפך חרוש קמטים כיורם לפחות.


ואז זה בא במלוא העוצמה. הנורה דלקה, האסימון נפל, ג'ק באוור שוב ניצח ואורו עיניי. "שבו נא, חברים, והסכיתו נא הסכת היטב".


דממה מילאה את החדר. הנציגים ישבו סביב שולחן העץ הגדול והעגול אשר במרכז החדר ועיניהם כלות, ממתינים לשמוע מה עוד יכול הנשיא לעולל שטרם עולל בעשרים שנות סיפרה, פלוס-מינוס. לאן יכול עוד דמיונו להגיע.


"ראו נא, אלה הם חוקי המשחק שאני מציע והם תקפים באופן חד פעמי ל-27 במאי 2010, שעה שמכבי ת"א והפועל גלבוע/גליל יעלו למשחק גמר הפיינל פור בליגת קזינו. זו הצעתי: איש מבין השחקנים אשר יעלו הערב לשחק לא יוכל להפוך לחביב הסיפרה".


הלם בחדר.


" . . . אבל אמרת ש . . . ", תמה עוזארחון.


"מלבד ג'רמי פארגו", קטעתי אותו ופיותיהם של הנוכחים נפערו בו במקום.



"פארגו? למה דווקא פארגו?", תמה דנגור וביטא, יש להניח ואף להניח יש, את רחשי לבם של כל הסובבים את השולחן.


"ובכן כי כן, אסביר", עניתי. "פארגו זה גרם לרעש-רחש-געש בששה המחזורים הראשונים של העונה. דאנקים כמו שלו
- שוב ושוב ושוב – כמעט שלא נראו באזורינו מעולם. הוא קלע 24 נקודות בממוצע בששה המשחקים הראשונים, ונראה כמו הדבר הכי טוב שקרה כאן מזה שנים. הפנינג אמיתי, אירוע מהלך על שתיים. אלא שאז צורף מחדש גל מקל לקבוצה ופארגו לא הגיע אפילו פעם אחת ל-24 נקודות במשחק בכל עשרים המשחקים הבאים. כלומר, שיחק מתחת להספק הממוצע שלו עד לאותו רגע. אגב, הממוצע שלו מאז הגיע מקל ירד ל-11 נקודות במשחק. אמנם גל מקל יהיה נוכח במגרש גם הערב, אבל אני חושב שלאיש מגיעה הזדמנות אמיתית. וואן שאט על כל הקופה.


"זאת ועוד. יש בו את האקסטרה שאנחנו מחפשים. לא רק שהוא נולד באותו תאריך של גיל 'והתרגיל' סלע, ובהתאם לזה מיד הופך קרוב ללבנו ברמה העקרונית, הוא גם מזכיר מאוד את סרינה וויליאמס. הדמיון רק הולך וגדל כשהוא פותח את פיו ומדבר, ולפתע נפלט החוצה מין קול צייצני למדי שאינו תואם את גופו הדחוס והמוצק. אין לי ספק וספק אין לנו, שג'רמי פארגו מחובר מאוד לצד הנשי שבו.



"ומעבר לכל זה, הסכימו נא כי זכייה באליפות של שחקן שאינו ממכבי ת"א תהווה סיבה נאה כרפאל להענקת תואר חביבות. כשאני מביט על כל שחקני ג"ג הפקות ואירועים, ומאחר שבריאן רנדל הוא חביב מכהן וכבר נבחר בעבר, הבחירה היא בין שניים בלבד: פארגו או דיון דאוול המכובד. מבין שניהם נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שפארגו מעט עדיף מבחינת סיכוייו להגיע לנתונים הנדרשים ולהשיג חביבות בערב אחד".



שתיקה.


"זימברנו" היה הראשון שהפר אותה: "נלך על זה, כבודו".


"נלך על זה", הנהן לקומט.


"מצטרף", כחכח דנגור.


"אני אתכם" נשמע גם קולו של מארסל קופנס, נציג הסיפרה בבלגיה.


וכך, אחד אחר השני, הצטרפו כולם לרעיון והחלטנו להעניק לג'רמי פארגו את הסיכוי הגדול ביותר בחייו המקצועיים עד כה. אם יעמוד הערב באחד הקריטריונים המעניקים נקודה אוטומטית, ממש כפי שנהוג בתחרות 'חביב נולד' לאורך העונה, האיש ייבחר כאן בקול שאון ותרועה לחביב סיפרה חדש. ככל הנראה, התואר החשוב ביותר שיש לכדורסל הישראלי להעניק לבניו המקומיים והזרים כאחד.


והנה תזכורת לגבי הקריטריונים הנחוצים, עבור כל אותם הנתינים שירצו לעקוב הערב אחר הסיפור החם והאמיתי של גמר הפיינל פור, רחוק מאוד מקושיות זוטרות בנוסח מי תזכה באליפות, כן?


וזהו הסיפור המרכזי: האם יסיים ג'רמי "סרינה" פארגו את הערב כחביב סיפרה חדש, או שיחמיץ את ההזדמנות הטובה ביותר שניתנה לו מאז שהגיע לישראל בקיץ שעבר? אם נחיה גם נראה.



והנה רשימת הקריטריונים שממנה הוא יצטרף להשיג רק אחד כדי לקבל את התואר:


קלע לפחות 25 נקודות בניצחון קבוצתו.


הוריד לפחות 15 ריבאונדים בניצחון קבוצתו.


מסר לפחות 8 אסיסטים בניצחון קבוצתו.


סיים עם דאבל-דאבל בניצחון קבוצתו.


קלע לפחות 10 מ-10 לשתיים או מהעונשין, ולפחות 6 מ-6 לשלוש בניצחון קבוצתו.


סחט 14 עבירות ומעלה בניצחון קבוצתו.


חטף 7 פעמים ויותר בניצחון קבוצתו.

הטביע 5 פעמים ומעלה בניצחון קבוצתו.

מר נקודה לדקה (מינימום 20 דקות למשחק) בניצחון קבוצתו.


העמיד מדד של 35 נקודות ומעלה, ללא קשר לתוצאה הסופית.


קלע 40 נקודות לפחות ללא קשר לתוצאה הסופית.


חסם 5 פעמים לפחות ללא קשר לתוצאה הסופית.


סיים עם טריפל-דאבל.


מדובר בהזדמנות בלתי חוזרת. כן אז כן, לא אז לא. בלי נימוקים, בלי תירוצים, בלי עניינים. עמד בקריטריונים – חביב ומוברך הינו ויזכה בכל ההטבות. כשל – שלא יבכה לנו בקולו המצויץ.


מתח שיא? לא נכחיש זאת כלל ועיקר.


ועד שייגיעו התוצאות, הנה התוכנית האחרונה לעונה זו של ONE ON ONE

 
 
מייקל יאנג
 
 
הארון ארדנאי
 
 
Powered By Art-Up