פי שלושה נתן להם
אייטמון מופתי כרפאל לפחות של רן בורוכוב-נחומוב-סוקולוב הפוחז, באשר לסיפור נטישתו של דגן יבזורי את ריח החציר לטובת ריח השטרות בחולון-העיר.
27/6/2010    
 

ותחיה חולון הפועל בהיכל הפחים אשר הוא-הוא הדולף בחולוניה-העיר. ויבוא הפרנקו וינג'ס לדורסמן הגביר, כי עם הכבוד לבנדה ורוט המורן, זקוקין אנו לקלעי אחושלינג יען כי קשת השלוש נדוד נודדת היא חצי מטר לימין ואף לשמאל, תלוי באיזה צד של המגרש מביטין.


מיקי דורסמן


ויהנהן הדורסמן בראשו העצום ורב, ויציין לעצמו בלבב פנימה, כי חד מחשבה פרנקו זה, אולי קצת יותר מדי חד, וראוי להנחית עליו איזו זפטה ליישור ויפה שעה אחת קודם.


ויארוז חמורו ומרצדסו ופרנקוהו, ויעל צפונו אל הקיבוצה, בואך עמק יזרעאל פינת הגלבוע שם יושבין הקלעין מימים ימימה, קולעים אל השערה ולא יחטיאו.


ויבואו בית יבזורי המשק ויפלאו מאוד. ויראו מאות ועשרות יבזוראים והמה כולם גיבורים, משחקין חיובין מן הבוקר עד ליל, ואך חליבת הפרות תזיזם מן השדה ואף בדרכם אל הרפת ישליכו כדור אחרון של פרידה מן הגורן וצ'אקה אף הוא.


ויפתחו היבזוראים שולחן לגביר הדורסמני, אשר בינתיים ישלח את פרנקוהו לרחרח היטב בעמק אולי ימצא להם איזה נועם ליש צעיר לקטוף טרי טרי מהעץ, חינם אין כסף.


ויאמר הגביר, חפץ אנוכי בקלעי, קלעי משובח מהעמק, למען יקרע את רשתות חולוניה מכל טווח, ויהפוך את החוק הרוסי והקשת החדשה לחוכא ואיטלולא, וקרדיט יקבל הנער ואף מדים סגולים כלילך ואף לילך מיידלע טובת עינים ומראה אם רק יחפוץ. גבר שבגברים, כדאי לכם, באמא שלי, תשאלו את גוני ואבישי, הם עשו חיים אצלי. ובעזרת הקופל, גם צלחת יקבל.



ויסכינו היבזורים וישתקו שעה ארוכה שהרי דוגי אחד להם, מתוק כדבש, עלם חמודות, ילד המבצר, ויש אומרים (סוקולוב-שפנוב הסופר בעיקר) גם שחקן הגנה לא בכלל. הייקח מאיתנו הדורסמן את דוגי שלנו? לא יקום ולא רשפון!


ויאמר אז צעיר הבנים, רימון שמו, הבה נלכה וניוועץ באחינו הגיבורים, עטורי השלל, הבוזזים, העליזים המעיזים, גוני ההייידאי, ואבישי הגורדוני. מכירים המה את הדורסמן ומעלליו ואף מן העמק יצאו וראו עולמות רחוקין אשר מעבר להר הגדול, ומספרים כי אבישי עד ראשון לקניון הרחיק בנדודיו.


ויבואו היבזוראים האמיצים עד אוהל גן-נר ושמו ימצאו את הגיבורים ואף את עמית הגל, הערום מכל, אשר פיו עצום ורב כאולסי אשר על הפרי.



ויספרו היבזוראים קורותיהם ותיפול שתיקה על המאהל.


וידבר ראשון אבישי הגורדוני, קפיטן ודרשן לבית ג"ג הפקות: אל נא לך לנער ללכת דרומה. נער הייתי וגם זקנתי בארצות ניכר ביקרתי, ודע לך שאין כמו האוכל בקיבוץ, ואף כי ידמה לך כי ריח פרות עולה באפך בעוברך באיילון הדרום, דע לך כי אך מרמה היא זו ובקיצור שב עימנו כאן.


ויוסיף אחריו גוני, היידה גוני, נסיך העמק האדיר, בהיר המבט, האמיץ באמיצים, דע לך אחי כי זה עתה שב אלינו מין הכפור הענק שבענקים, איש מידות וזעף וזעם, מכריע הפרים, הבועט בקמבלאים, האיש והבטון, ועלול זה הקיר לכעוס עד מאוד אם יראה במדים סגולים ממטיר שלשות כאן בגן–נר המאהל, ולצאת על חסימה ובלוע יבלע אותך. ולא ייוודע לעולם כי באת אל קירבו, ואף גרעפצ לא ישאיר אחריו.



ותיפול מצוקה גדולה על יושבי המאהל. ויקום עמית הגל ויפטיר בקולו הייחודי: חבוב, קטן עלינו. לך לדורסמן ותגיד 'בכיף אבוא איתך רק אני רוצה פי שניים ממה שקיבלתי עד עכשיו'.
וזהו, הוא יחטוף את הג'ננה, יוריד סטירה לפרנקו ויתגלגל מפה למצוא איזה הודו ועד כוש להמטיר שלשות. ואתה, בננו, עימנו תישאר עד אשר טל ומטר ירדו על ההר.


וישמחו מאוד כל היבזוראים ומן ההר ירדו בשיר ודיצה וקריצה, וכה עזה היתה שמחתם בעת ההיא, עד כי בנות העמק נזעקו ואמרו בינן לעצמן, אל תגידו בגת פן יעלזו בני פלשתים ועברי לידרים.


וכל העת ההיא יושב הדורסמן נינוח כולו, מעיין באייפונו 4.0, וטועם ממיטב מטעמי העמק. ויבואו היבזוראים כולם, ויאמרו לדורסמן: פי שניים!!!


וישלוף הדורסמן חריט וישים להם על השולחן ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר, פי שלושה, ויארזו חיש קל היבזוראים את הדוגי היקר להם מכל לשעבר, ויעמיסו אותו על החמור, וישלחו אותו חולון העיר.



ורק עמית הגל, מאחור יוותר מקלל כוואלאס, וילבש שק ואפר, וילך לחפש איזה יואב ספר חדש להשתעשע בו ולשכך זעמו של קיר הבטון.


האינפנטיל הופך קברים.


ובכן, קרה מקרה, והגיע לו צוות צילום לסקר את מעללינו בפיג'מות הלבנות, כי אליפות אירופה יש בארצנו בעוד ארבעה חודשים. ולא עברה חצי שנה וכבר כתבה בת שש דקות היתה מוכנה לתפארת, ובפעם הבאה שמעלים לכם את הארנונה, לכו לעירייה ותשאלו אותם איך למה וכמה מקבלים אנשים כסף על הכנת כתבות לערוץ מקומי, שאפילו המצולמים לא שמעו עליו, שלא לדבר על רמת הכתבה.



מעניין לעניין, נערכת הקרנה חגיגית, ולמרבה ההפתעה, עולה דמותי הנאה , כולה אור והדר, ובתחתית התמונה הכתובית: "נחום בורוכוב".


נחום. ואם כבר נחום, איפה סוקולוב איפה? חצי תאוותי בידי?


בושה.


כפיים לבורא עולם, ונקווה כי לא ייעלב החבוב על שעשיתי לסיפור אברהם אבינו שם למעלה.

 
 
לדל איקלס
 
 
בארון דייויס
 
 
Powered By Art-Up