אתה הולך לך בגבעתיים-הפרבר (בעצם, אני הולך, למה לסבך), ככה סתם, תוהה ובוהה, ופתאום אתה, אני אמרנו, בעצם, קרב כבר לר"ג-העיר, ומי בא מולי?
אפי! פרויק'ה הגדול, אפי! אפרים!
שיו, אני מתה.
והוא מביט בי, ככה בקטנה, של שני עוברי אורח תועים, לא כמו אפי עצום ורב אל מול דמותי האלמונית הננסית (אך שרירית), וקולט במבטו החודר - איך לא חודר, והרי האיש דיבר בלי פחד עם ארל וויליאמס (!) פייס טו פייס - שאני מזהה אותו.
שיו, אני גמורה כבר לגמרי ברצפה.
ועכשיו מה אני עושה? אומר שלום? מבקש חתימה על רשימת הקניות? מזמין לפלאפל אצל התימני ממול? לפנות ככה בצנעה, בשקט סוקולובי ביישני אך בוטח, הנני, אני כאן, מכבד על גבול המעריץ, כולירות מכבי ת"א, כל כך שמחתי שבאת לראשון, ומה יהיה עם מאיר הגיבור, ודבורה היקרה, מה שלומה, ותגיד אתה יודע איפה היום H וולדמן, וָלדמן כפי שכונה בידי מיטב פרשנינו ושדרינו, וולדמן היפה שבא והלך, ועל היידה-גוני שמעת, על סטנלי ברנדי המיותם, אוי אפי כמה שאלות, אלו חברים נהדרים היינו יכולים להיות.
רק תפסיק לעשן, אתה נראה קצת אפור, ומה זאת הכרס הקטנה, נהיית לנו גרשון פתאום.
לעיתים נדירות מהירות מחשבות הסוקולוב.
לא יודע מה אפי חשב בזמן הזה. במופלא ממני לא אחקור. אז חלפנו, אני לסופר והוא לאשר הוא. היה מרגש, לא יאומן כי יסופר. ועכשיו פתאום באה לי האפשרות שאולי אח"כ גם עבר ברחוב בורוכוב, בשכונת בורוכוב!
זמן לקחת כדור כחול או אדום או משהו, להירגע. ואם ואם ואם ואם, הראש זורק אותי...
ואם היה הולך לצידו נדב דה דאב, מה אז? היכן, איך וכמה הייתי נעלם מולם? משתנק כג'ון סטראקס.
בעת כתיבת שורות אלה, אני על סף היפר ונטילציה.
ככה זה, בימים בו עולם משתגע מול אזובי הביפ, אני מצידי רואה פרוייק'ה ונופל שדוד. שיחנקו להם עם החצוצרות שלהם ועבודת האלילים, סוגדים לעגלי זהב, מה עגלים, בקושי חרגולי מלט. אנו, הצדיקים האחרונים בסדומק'ה, נישאר עם פרויק'ה.
נשימות עמוקות. חזרה למציאות, מגלה שהיא בינונית-מינוס אך יכול להיות יותר גרוע (מוסיף סר ש. באשר הוא: ובאמת יהיה יותר גרוע!)
נרגיע אותי ואתכם אחי לקרב, לפרץ הרגשות, שכמוני, אולי, מעולפים כרגע בביתכם בשל הפגישה המופלאה אמש, שזה עתה חלקתי איתכם. מקווה בשבילכם שלא מצאתם עצמכם ממש היום מגלים למרבה האימה שגם אוחובסקי ופוקס נפרדים להם, אירוע שביום תקין עוצר תנועה בכל גוש דן, אבל היום, בקושי 16 שעות אחרי הפגישה עם אפי...
אז נרגע, והייקו נכתוב.
אפי בירנבוים
אמש בא מולי ביעף
החרשתי בלאט.
(מילה אחרונה, כפל משמעות בצהוב, כן ?בעצם תלת-משמעי, אם נוסיף ידע בסיסי בשפה הרוסית).
זהו. תודה שהייתם איתי, אני הייתי בורוכוב-פינת סוקולוב.
וכפיים, כפיים, כפיים לבורא עולם.
