סיפור ראשון
לא האמנתי שמייקל מת. פשוט לא האמנתי. אחרי כל הקאמבקים, השמועות, האמיתות, לא האמנתי. לעוף איתו לעננים, זה רק מה שרציתי, לעד, לנצח, רק אני והוא.
ואז הוא מת לי. רבאק, 20 שנה אני רוקד כמו עידו תדמור* , רק בלי שום כשרון, ואם עוד פעם אחת אני שם יד בביצים אני מתחיל לקרקר. אז עכשיו הוא מת לי? איך אפשר להתפרנס מחקיינות בארץ הזאת? למרות שהכי גרוע היה עם אלביס, הבלורית הרסה לי השמיעה, וההמבורגרים שהיו כאן בסנבנטיז . . . איך להגיד, אני הייתי הראשון שקראו לו מיאו חתולה.
אז אחרי אלביס בא מייקל ופתאום, וואלה היתה פרנסה. אמנם כל שנה הייתי צריך לצבוע עוד סיבוב של טיפקס בכל הגוף, אבל בשלב מסוים קלטתי. הייתי הולך למכולת של הגרוזיני למטה, היה מפרק לי את הפנים במכות, הייתי מסודר לעוד חצי שנה, עד הניתוח הבא.
ואז הוא מת לי, מת. שבועיים עוד עשיתי חלטורות בתור רוח רפאים שלו מתנשק עם אורי גלר בהייד פארק, אבל אז בריטני שתתה דיאט קולה, וזהו, העולם שכח אותי.
ניסיתי לעשות את אלטון ג'ון - אנשים חשבו שאני דן שומרון**. ניסיתי להיות מדונה - אימא שלי (!) שאלה אותי "מה קרה סימה כפרה, למה את לא במספרה היום? את בחופש? דויד חופף בעצמו?".
ניסיתי להתחפש לשחקן כדורסל, אמרו אשטון קוצ'ר בארץ.
נמאס, החלטתי שאני הולך בגדול. הפעם אני הולך על מישהו רציני, אחד בלי חשבון, סופרסטאר, מישהו עם אישיות לשם שינוי, אפילו ווינר, רוצח אמיתי, קילר, עם ביצים אמיתיות.
למה לא, אחרי כל הלוזרים שחיקיתי עד היום? חשבתי אולי מיקי ברקוביץ', אבל החלטתי שאני הולך בגדול, בענק, הכי גדול שיש, כלום לא יעצור אותי, מה גם שבלורית כמו של מיקי היום עולה כמו וילה בסביון.
רק דבר אחד, אמא שלי השביעה אותי על הקבר של מוסוליני (בכיתה ד' אני והחתול שלנו גילינו במסגרת ניסוי מדעי כושל שרעל עכברים*** הורג גם עוד כמה חיות) שאת השם יעקב, על שם סבא, אני לא משנה ולא מעניין אותה לייקרס מה שלייקס. היא אמרה גם עוד כמה דברים, אבל לא יפה, בכל זאת, יש ילדים קוראים אולי.
הקיצור, קניתי פח זפת, הרמתי טלפון דחוף למשרד של "יורי מתיחות רגליים בע"מ לא מקבלים צ'קים ואשראי" וקניתי כרטיס ל-LA. עפתי ישר לחוף, תפסתי כיסא נוח באמצע הסנטה מוניקה שלהם, שמתי את הגופייה הסגולה של הפועל חולון, וחיכיתי שיעלו אלי לרגל. אבל היה שקט, כלום, כלב לא היה שם. אמרתי לעצמי, קובי, עוד פעם עשית שטויות, הימרת על איזה סוס מת קבור ומעלה צחנה?
אבל אז יצא מהמים, איזה הר, חתיך, שרירי, יפה כמו האל אפולו רק בנגטיב. רק למטה,שם למטה, השם ישמור , הכל היה ירוק. ירוק מגעיל כזה, כמו נזלת.
זה היה פשוט מזעזע. תקעתי בו מבט אחד ואמרתי לו: 'שאק מתוק, אתה יודע שאני אוהב אותך דארלינג, אבל הכפכפים האלה הן כל כך 1996'. הוא צחקק בביישנות וקשקשנו עוד כמה דקות על מרגריטה עם שמשייה קטנה לפני שעלינו לחדר****".
הלצה סוחפת על רקע מגדרי.
** הלצה נוספת על רקע מגדרי.
*** ניסויים אמפיריים נוספים בהמשך בית הספר היסודי, הוכיחו כי רעל עכברים אינו החומר
היחיד שעושי לפגוע בבריאותם של יונקים.
**** הלצה מקורית של איש הזאב, על רקע מגדרי.
סיפור שני
וואט דו יו מין יו דונט וואנט טו לנסוע לקיבוץ? הו דה פאק אסק יו! איים יור מאדר, אני הייתי בקיבוץ, סבא שלי, כן זה על הספה שחושב שהוא באטגירל היה אין דה קיבוץ, וגם אתה מיסטר SM או מה שהחברים הדבילים מההוד* קולינג יו, גם אתה נוסע טו דה קיבוץ.
למה? 1. ביקוז איי טולד יו סו ו-2 ביקוז לקטוף תמרים ולעבוד בחליבת בוקר, איז רילי גוד פור יו אנד יור ידיים של סיסי. 3. יו וויל גט שם קצת שיזוף אף אחד לא מאמין שאתה כושי, אנד יו וונט טו גו טו דה מנש, נכון?
תשחק קצת עם דה פרות, ואפילו יהיה לך זמן טו פליי א ליטל גיים אוף באסקט-בול. דיי טולד מי דאת במושב* ליד, יש וואן טאפ מאדר פאקר, בוזי ג'נאי אור סאמטינג, שילמד אותך מאיפה הפיש לוקח ריבאונד.
דו נאט להתעסק איתם. אספשלי וון יו גו טו פליי חיובים אפטר דה חליבה אין דה רפת! דו נאט! וואן משפחה אר צלפים לייק קלינט איסטווד****, דה אדר שוטס לייק סבתא של סוקולוב-בורוכוב עליה השלום. בי ורי קרפל, יא אהבל!
