שיבק תודה, קטשמיר ברוך הבא
רן בורוכוב-סוקולוב מקדים את המאוחר ורוצה לקבל אותו כבר עכשיו. לא סתם יורה, גם מנמק, מסביר, מעלה טיעונים ומעמיד פירושים. נכבדו על כך.
30/8/2010    
 

ככה בקצרה מה היה לנו שמה.


בושה וכלימה עזה ביותר בפינלנד, שהטריח אותנו שוב לשלוף מחשבוני כדורסלע-האתר. לא שזה רע בפני עצמו, כן? עלינו יותר מכל בעזרת לטביה, שנתנה את נפשה למען המולדת היהודית.


מונטנגרו וואחד אוברייטד. לא יאמן שגדלה קבוצה X יוגוסלבית בלי קלע חוץ נורמלי. ונראה אותם מול נבחרות שמסוגלת להשאיר את פקוביץ' סוס היאור לאחד על אחד, שזה בעצם רוב קבוצות העילית של היבשת. בורוסיס, מארק גאסול ושאר הבהמות.



איטליה וואחד אנדרייטד. אם ההוא מהניקס מגיע הם וואחד קבוצה. קלעי הגון מבחוץ והם רציניים. ההפסדים שלהם באו כשהיו על 3 מ-400 מהשלוש. מאמננו הפסנתרן יעשה שם סדר, תנו לו טיפת זמן.


פיב"א מפגרים, אין מאיפה להתחיל בכלל. שעה לא אחידה למשחקים מכריעים, שיפוט הזוי, קיום משחקים מכריעים בימי הפתיחה של אליפות העולם, לא יאומן. לאן ילכו השופטים הטובים, לאירופה למשחקים מכריעים או לאליפות עולם? אה זה בטורקיה, שיעשו שתי משמרות ביום. ואם חשקה נפשי גם לראות את נבחרת ישראל, נשים וגברים, וגם נניח ברוסיה, ברזיל או אוסטרליה?


שלא לדבר על עצם הרעיון ההזוי של ההזדמנות האחרונה, במקום שכל הסגניות עולות וזהו. נוצר מצב פרדוקסלי בו ישראל ומקדוניה עלו בזכות חולשת הונגריה או לטביה, בעוד בבית השלישי, שדווקא בו היה קשה וצמוד עד לרגע האחרון, לא עלתה אף קבוצה.


נו. דבילים.


ומה אצלנו ?


שיבק עשה את העבודה, עלה לאליפות אירופה. ניצח את איטליה ומונטנגרו, יפה. עשה סוג של מהפך סגנון אחרי ימי טפ-הירו, שיתאים גם לימים שאחרי יניב גרין. הביא את בלנאטנטטל באוזניים.



פירגן כהלכה לעוזריו, ניהל את שניהם בחוכמה בהתאם ליכולותיהם, או כפי שאומרים אזובי הניוז - מאמן ראוי.


אבל לדעתי, זה הזמן שלו ללכת, ובאמת-באמת קשה לי עם זה.


שיבק חיכה המון שנים לאמן את הנבחרת, וקיבל אותה בזכות. כאמור, עמד במשימות.


רגשית - מגיע לו. לתת עוד קמפיין או שניים ולהמשיך הלאה, שקט ורגוע. ברם אולם מקצועית אני מעדיף את קטשמיר. הם צעירים, משלימים אחד את השני נהדר, וחיים את המשחק והשחקנים. ברור לי שקטש מבין את נפשו של כספי או נעימי יותר מאשר שיבק. ברור לי ששמיר יכול כבר עכשיו לדקלם את התרגילים של סלובניה או בלגיה. ונדמה לי, על אף שאינני אפילו אביב לביא, כי היו בעיות בתפקוד המאמנים בקמפיין זה.


הקושי לבסס רכז ראשון מוביל, ממש עד הרגע האחרון, בו הובהר סופית כי נעימי הוא האיש, ורק קאמבק גדול של גל מקל יזיז אותו משם. הכבוד המוגזם לחלוטין שמקבל כספי. יש כבוד, יש ויש, אבל אם הוא לא שומר ולא פעם עובר למצב של לא רואה בעיניים - הוא לא צריך לשחק 30 דקות למשחק, בטח כיש לו גיבוי של בלוטנתטתטל, פניני, אליהו ובורשטיין על העמדה.



אליהו נשק התקפי מדהים, אבל רק כשמשחקים עבורו, וזה לא תמיד קורה. בנוסף חייבים לידו בריון שיעשה עבודה בריבאונד, כשליאור מוריד 12 ריבאונד, משמע השחקנים לידו סגרו כמו שצריך, משמע קוקיה, גרין ובלוטננטננטצל היו שם.


כספי ביחד עם אליהו על המגרש - לא עובר כל מה שהוא מעל לטביה. יותם, בלוטנצל וקוקיה היו יציבים בטורניר, כולל הקליעה של הבלוזזשטל שהייתה מאוד יציבה בהחטאות שלה. השאר לא.


ולא פעם התגובות מהספסל היו מאוד מאוחרות. לא כולם יודעים בדיוק מה תפקידם בכוח, ההיררכיה לא היתה ברורה (חוץ מכספי). הביאו שני שחקנים מיותרים שלא קיבלו צ'אנס, ואחד מהם שוב לא ממש סגר את הפה, במקום שחקני 12-11 קלאסיים למשימות מיוחדות, נניח מישהו יותר חסון ואגרסיבי מרות'ברט להרביץ 4 עבירות על הגבוהים שממול (יוני ניר? ליאור חכמון? ג'ייק כהן?) או שחקן הגנה חזק לרגעים בהם כספי/יותם/אליהו/בלוטטנטנל תופסים את הגרוב ורק צריך לתת להם כדור (ארז כץ? משה מזרחי? גל מקל?).



עוד משהו. אם נהיה כנים, התחפרנו יותר מדי בעמדת האנדרדוג, וזה עלה בהפסד בפינלנד, משחק שהיינו צריכים ללכת עליו מראש כמשחק קל, ולא כ"מוקש". לבוא, לפרק. ואם נהיה עוד יותר כנים, יש לישראל סגל יותר טוב גם מאיטליה ומונטנגרו. ספרו כמה שחקנים יש לכל אחת, שניתן לומר עליהם שהם שחקני יורוליג טובים ומעלה.


לאיטליה שניים, האלה מהמנש עם השמות של ספגטי.


למונטנגרו, כרגע, שניים בקושי. פקוביץ' כן, עומאר קוק בקושי. הוא בטח לא ברמה של המאוזרחים האמריקאים האחרים בטורניר, מקאלב וחבריו. ירטין? תעשו לי טובה.



לישראל? אליהו. כספי. בלוטנלתאל. הלפרין שחקן יורוליג מצוין, לא יעזור כלום לכל המלעיזים. ארבעה לפחות. לשתי הנ"ל אין קלעי חוץ. וגם לא עודף שכל.


קטש כבר הוכיח את עצמו באי משוא פנים גם מול כספי, אליהו וכדיר בימי הגליל ומכבי ת"א, גם כשזה לא ממש מצא חן בעיני אף אחד מהם. הוא עדיין מספיק אליל לקבל מהם כבוד, ואני חושד אם צריך לתת בראש באחד על אחד אחרי אימון, נו, הבנתם לבד.


האיש פצצת כריזמה שאין כמוה בארץ, ומעט בכדורסל האירופי. צריך להשתמש בזה יותר במיוחד כששמיר מגבה.



אני רוצה את שיבק חובר לקצורין ודואג לנבחרת של 2020, אם נחיה. החל מנבחרת הקאדטים לא ממש רואים מחליפים גם לצעירי הנבחרת, כספי או אוחיון, שלא לדבר על קוז'י, גרין, בורשטיין ובלוחנלתל.


רוצה את שיבק לוקח פרויקטים אישיים, עובד איתם קיץ שלם כשצריך, גם על חשבון הופעה בדרג ב' של נבחרת עתודה או משהו. ע"ע טישמן, בוכמן, שוטבין, טימור וכו', לגדל שחקנים, גם בדרג ח'. בכל שנתון, לפחות שחקן וחצי ברמה גבוהה.



לעבוד על שיווק ומיתוג מחודש של הענף, ושיבק הוא קלאסה לעניין - מקצועי, אמין, חכם. איש שאתה רוצה לעבוד מולו, אם אתה איזה מנהל חברת ענק ששוקל להיות ספונסר לטיפוח כמה ילדודים.


זהו בקצרה, 800 גרם מילה.


נסכם: כבוד לשיבק, ובא על קטשמיר.


כפיים לבורא עולם, כולל לטביה.

 
 
דארנל רובינסון
 
 
דניס וויליאמס
 
 
Powered By Art-Up