ביום חמישי האחרון יצא לי לראות בפעם הראשונה העונה משחק אירופי מלא, בשידור חי, של מכבי ת"א.

זה לא שאני מחרים או משהו את החמולה של דייויד, אלא היא שביום חמישי בערב אני עובד עד שעה כלשהי, אז חלקי משחקים אני נאלץ לשמוע ברכב, דרך הרדיו. בהזדמנות אולי נדבר בעניין הזה, שהרי השידור ברשת ב', לרוב בידי שדר הבית יואב אביב, הוא חוויה בעלת טעם מעניין ביותר, אבל לא על זאת נדבר כאן כאמור.

עד שהגעתי, ובעיקר שעד מצאתי שני פגושים שאוכל לדחוק את רכבי הקט ביניהם, כבר 27 הפרש למכבי, אז למי יש כוח.

קודם כל, השידור. באופן משונה, כמות המלל שהעיפו שלח ורסקין לתך האוזן שלי היתה גבוהה בהרבה מהמינון אליו אני רגיל מהשידור ברדיו. למי שלא הבין - לא סותמים את הפה שני אלה, לא סותמים. לשנייה אחת לא סותמים. מוגזם לגמרי, פשוט נורא. כפתור המיוט שלי עבד כהוגן.

על המשחק? אז ככה, הבנתי למה מכבי ת"א כותשת את אירופה לחתיכות קטן-קטן. אירופה גרועה. חד וחלק - ליובליאנה, רומא, וגם שאר אלו שקיבלו בראש בנוקיה, פשוט קבוצות גרועות. רוב השחקנים שלהם בינוניים מינוס, וגם כשהן מתכוננות למשחק כמו שצריך, ע"ע ליובליאנה ביום חמישי, זה מספיק למחצית בקושי.

שלא תבינו אותי לא נכון - בלאט בנה קבוצה מצוינת, שמדגישה היטב יתרונות ומצליחה רוב הזמן להחביא חסרונות. אבל כאמור, יותר מהכל, זה מה שעומד ממול.

קחו לדוגמא את ליובליאנה: אני לא מוצא שם אף שחקן שהייתי לוקח לסגל של מכבי. פינקני לא קיבל דקות בירושלים, ובצדק. גרגורי? אילייבסקי? תעשו לי טובה. זאת הפתעת השנה באירופה? בכל קבוצה בליגת העל, ולפחות בעוד אחת אדומה בליגה השנייה, אני מוצא לפחות שחקן אחד שראוי לפתוח בחמישייה של רומא או ליובליאנה.

תנסו, תראו. על שחקנים ברמה של לי ניילון אני לא מדבר בכלל. רבאק, טפירו בן 36 והוא רכז יותר טוב מכל מה שראינו השנה ביורוליג, וזה כולל את ברצלונה.

כשג'רמי פארגו התארח ב"חמישיות" השנה, בין שאלה צפויה לתשובה עוד יותר צפויה, הרבי שמחה ריגר
זרק לו אחת כמו שצריך: "איך אתם קורעים ככה את אירופה?", שאל שמחה. כשפארגו קשקש משהו,
שימי אמר: "כי זאת רמה של דיוויז'ן A במכללות, זה למה".

צודק, השמחה, צודק. אגב, כדאי לשים לב היטב למה שהוא ממלמל שם לעצמו מהפינה, הוא ממש לא רק איש שצוחק עם זקן, הוא לא מפחד מכלום, הוא לא. חוץ מאשר אם ייגמר לו האוכל.

בעשר ומשהו השנים האחרונות כיכבו באירופה פארקר, שאראס, וויצ'יץ', לנגדון, שישקאוקסאס, ריגודו, בודירוגה, סקולה ועוד ועוד ועוד. עם מה נשארנו היום? נבארו אחד, קצת דיאמנטידיס ותיאודושיץ'?

בחיאת ראבאק, נסטרוביץ', בן 100 ובקושי זז, חזר לאולימפיאקוס ונותן מספרים. נסטרוביץ'! ההוא מקינדר! אתם עושים צחוק? בקרוב דינו מנגין יעשה קאמבק, בחיי.

המנש הורס הכל, וזה לא חדש, הדוד דייויד השני, זה שבאמריקה, מתעקש על 30 קבוצות, מתוכן 10 מפסידות גם לחמישיית כדורסלע-האתר, ומשאיר את אירופה במינוס 100 שחקנים שהיו עושים כאן סדר כמו שצריך. שיהיו בריאים, שיהיו. והמטומטמים כאן של אירופה מתעקשים מצידם לעשות כאן קרקס, לא לקבוע תקרת שכר שאולי תעזור לפזר את 20 השחקנים הנורמליים כאן על יותר מחמש קבוצות ורבע, ונהנים ממשחקים של 30 הפרש בטופ 16.

עדיף שכל החמישייה תהיה מורכבת ממנו. גיל והתרגיל בימי התום

עד כאן, 500 מילה על מכבי ת"א. ונסכם: יותר מאשר הם טובים, היריבות בררה, זב'לה. אולי גם ברצלונה תחטוף כאן, אולי לא, אולי יגיעו לפיינל פור, אולי גם לא (אני אומר שלא, מכפתלי). בכל מקרה, עדיין מחכים שתתחיל העונה.

אה, מישהו מוכן לאזרח רגע את פרקינס או פארגו? תודה.

ועוד משהו - נחשו מי היה אשכרה חסר במשחק ביום חמישי? יניב גרין! לפחות לדקה, כשסחור-סחור נפל, לג'ימי הנדריקס כאב האף, ומצ'באן עוד לא מצא את מכונת הזמן שתעיף אותו שלוש שנים קדימה ואולי תעשה ממנו וויצ'יץ' חדש. אחר-כך בלאט הבין שמול הליצנים ממול, גם ליאור אליהו נחשב סנטר אימתני, וזהו, היידה, הביתה.

מה שהזכיר לי משפט בן אלמוות של לארי בירד: "תמיד ידעתי מה הדבר הכי חשוב שאני יכול לעשות בהגנה - לחפש עזרה" (תרגום חופשי גרוע של
סוקולוב-בן אליעזרוב, ובאנגלית זה כמובן נשמע הרבה-הרבה יותר חכם).

אצל בירד אלה היו פאריש מקהייל ודי ג'יי, כאן מדובר בפרקינס, פארגו ואידסון, אבל העיקרון זהה. אגב אידסון, לאיש נרשמות איזה 16 חטיפות במשחק, אבל הן לא באמת שלו, הן של פרקינס. אידסון רק קולט את הכדור שהבחור האומלל משליך ממנו והלאה כדי שמר דורון יעזוב לו את עמוד השדרה כבר.

וזהו.
מספיק להיום, לא ככה?

נהיה חזקים, וגם עת ג"ג על הפנים, ואם רסקין את שלח חופרים לנו כל המשחק עם פטיש אויר של יצחק תשובה – היידה-גוני נזעק מבין הגלים!