רודמן היהודי
רן בורוכוב-סוקולוב מפענח את קשיי כספי בסקרמנטו: במקום להיות הקלע שמקבל כדור פעם בשש התקפות, צריך לקחת את המשחק שלו לכיוונים חדשים. נאזין לו.
17/4/2011    
 

לא חלפה שנה, הנה פורץ לו הפסח, המצות ועוד יותר - פלייאוף המנש.


סר .ש הנכבד מלך הנאחס הבלתי מעורער, נתן את ברכתו למיאמי הערסים, וגם איש הזאב, בכתבת "הארץ" שלו מהיום (יום הולדתו של אחי שיחיה, מזל טוב כפרה!) שם את אסימוניו על הלברונים.


אם נביט במשחק מהלילה מול פילדלפיה הסימפטיים והלא רעים בכלל, עשו מיאמי בדיוק את שהם צריכים כל הדרך לטבעת - לברון את בוש שיחקו 46 דקות וברגע שבאמת היה קצת מתח זזו הצידה, נתנו את הכדור לווייד וגיים סט מאצ'. נו, עמלקים אלה, מה לומר.



ובאותו יום ממש, יום-טרום ערב פסח, הפרסים הארורים נזכרים באיחור לתת מהלומה בכדורסלע-האתר! הלו, מפגרים, אתם הייתם בפורים! עכשיו באים? לך תסביר לפרסים מה זה אדר א' ואדר ב'.


ונאמר - ויכולנו להם, בינתיים.


והיידה-גוני (טפו חמסה חמסה) השחקן השישי הכי טוב בליגה כרגע. ומעבר לים יותמוס הלפרינוס נתן בראש לאוברדוביץ' 25 נקודות, יופי טופי לו, היידה יותמוס!



עכשיו לעייסק: נכתבו כבר אי אלו כתבות על עומרי כספי וסיכום עונת המנש הלא משהו בכלל שלו. ואם כבר פסח, ואם כבר יש לנו מעבדות לחירות, והגירה אפשרית לארץ המובטחת (אנהיים), ומה נשתנה הלילה הזה (לאפה עם שווארמה אחרונה עד יום שלישי הבא) ומרור (ווספאל) וכאלה - אז גם אני בא לעשות קצת שמח.


נתחיל בברור ובידוע לרגע, למי שהחמיץ את הפרקים הקודמים. סקרמנטו משחקת השנה עוד יותר זוועה משנה שעברה, לאף אחד כולל עצמו אין מושג מה המאמן שלה רוצה, אותו מאמן די הפסיק לספור את כספי, יש שם חבורת שחקנים אגואיסטים מאין כמוהם וגם בתור קבוצה גרועה - הם גרועים. נוסיף גם מעבר אפשרי מזרחה ואיום השביתה שבדרך, ולך תדע בכלל מי נגד מי.


ואנחנו, היות וימי וובר-דיבאץ'-ביבי–פז'ה מזמן חלפו להם, מכפת לנו מסקרמנטו להוציא את עומרי-שלנו?



לכן מייחלים אנו לאיזה טרייד שיוציא אותו משם, או לפחות לאיזה שידוד מערכות כללי, כולל מאמן ואי אלו טריידים בריאים.


אבל הבה נעזוב רגע את אשר תלוי בבורא עולם וכאלה, ונדבר על הנער עצמו. אחרי 148 משחקי מנש, (בערך 20 עונת בליגת קזינו שלנו) אנו מדברים על קצת פחות מעשר נקודות למשחק, איזה 4 ריבאונד ואסיסט במשהו כמו 25 דקות למשחק.


הבעיה העיקרית- יציבות. חיפשתי (נו נהיה כנים, ניסיתי לסנג'ר את איש הזאב, במהרה בימינו עורך "הארץ", באיתור אתר סטטיסטיקה, שנותן-מחשב סטיית תקן, משמע - פיזור ויציבות. היות שלא נמצא ואם למישהו פתרונים או סתם זמן לחשב באקסל מדדים של 148 משחקים, יש חשד שהבעיה העיקרית של כספי היא היציבות. יום אסל-יום בסל.


העונה הפך הכספיון בעיקר לקלע שעומד על הקשת ומתחנן לכדור תועה. בעמדה הזאת יציבות ואחוזי קליעה אחידים הינם בעלי משמעות רצינית ביותר ויש להודות - כספי אינו בעל ידית טבעית סטויאקוביצ'ית שכזאת. יש מקום לשיפור כמובן, בעזרת השם ובעזרת אי אלו 500 זריקות ליום בקיץ, אבל באופן כללי אני חושב שזה לא המקום שלו במגרש.



סטופר הגנתי הוא גם לא, בינתיים, בטח בקבוצה שהגנה אצלה היא משהו ששומעים עליו כשמגיעים לביקור בסן אנטוניו. גם אם אתה רוצה, כשמצדדיך, מאחוריך ומעליך יש חבורת קונוסים כמו אוואנס, קאזינס ואודריך, לך תבנה מדינה.


במונחים אתלטים עומרי אתלט מצוין אבל במונחי מנש - אין קבוצה בליגה שאין לה לפחות שני שחקנים קפיציים ממנו. ממוצע בהחלט, לא פחות לא יותר. עוד דבר, מכה אחרונה לצורך העניין - טור האסיסטים. כמובן שיש נסיבות מקלות. כספי מקבל כדור פעם בשש התקפות בערך, וגם אז, התפקיד שלו הוא לזרוק אותו מדאון טאון כאמור.


ועדיין - אסיסט אחד למשחק? זה דבר שכן רואים בסטטיסטיקה, ומספר כזה לא מלהיב שום מאמן או ג'נרל מנג'ר.

אם אני סקרמנטו/אנהיים או וואט אבר- אני שולח מכולת מזומנים קש-מאני למר אוברודביץ', שיביא איתו גם על הדרך את ספאנוליס, תיאודושיץ'-בורוסיס,ויראו לבני המערב העדינים מהי התרבות ההלניסטית המפוארת, ביד חזקה, בזרוע נטויה, מאתים מלקות. וזה רק במשחק הראשון. הבאד בויז של אתונה, ישמור האל הטוב.



מספיק עם הצרות, נלך קדימה.


מלבד מאות הזריקות היומיות הנדרשות מעתה ועד נובמבר ובכלל, כולל תקופת הנבחרת, העניין המרכזי לדעת בורוכוב-סוקולוב-ליובינוב הוא שינוי קונספציה, גישה, תובנה. לא עוד ה"נוצ'יוני החדש" . קבלו את עומרי - דה וורם פרום יבנה.


הצבעים בשיער לא חובה, אבל מעבר לכך - לטעמי - רוב קבוצות הליגה הרבה יותר זקוקות לרודמן קטן מאשר לעוד שחקן כנף.

צריך להתרכז בשני דברים עיקריים. הראשון, ומעבר לכל - ריבאונד. לקפוץ כל פסיכופט על כל ריבאונד באשר הוא, הגנה והתקפה. גמרנו עם יום של 2 ריבאונדים ולמחרת 10. גמרנו עם ימי אסיסט אחד. זריקה? לא מעניין כרגע.


כל מאמן באשר הוא יעדיף שחקן עם מספרים של 10 ריבאונדים, מתוכם 4-3 בהתקפה, עוד ארבעה אסיסטים, שתי חטיפות ורק 7 נקודות, 2 בדאנק ממתפרצת, 4 מריבאונד התקפה. יד מהשלוש שתהיה גם כמובן, בתור איום, למה לא. אבל אם יש מסירה – יותר חשוב. רודמן היהודי, זה הרעיון. לזוז בלי הפסקה על המגרש (ליאור אליהו שכזה?) להיות בכל מקום.





הרי רצון, "יזראלי חוצפה" נחישות ובכלל-ג'ננה בריאה וחיובית, יש לעומרי בשפע. זה מה שהביא אותו הנה, אז בואו ניקח את זה צעד קדימה. לך תהיה מלך הריבאונד, לך. רבאק, אם קווין לאב יכול, עם כל הכבוד גם אתה יכול להוריד 11 ריבאונד בשקט. בטח כל עוד אתה בקבוצות קטנות, שרוב החבר'ה מעניין אותם רק להיכנס לטופ 10 של הלילה. שהם יתרכזו בשטויות, זה עובד על האוהדים הסתומים.


ג'נרל מנג'ר שמבין עניין, מביא אליו את ברוס בואן או ריק פוקס, אלה אנשים שמביאים לך אליפויות. אז יופי, הסתדרנו לנו.


מה עוד? חג שמח שיהיה, ועוד אחד אחורי זה, ועוד אחד. ותקנו לעצמכם תקליט עברי נאה לחג, יש מלא עכשיו: בנאי, סחרוף, אריק, נועם רותם, רק תבחרו.


כי גם שם המצב לא משהו, וגם הם, אולי, בחלקם, "היידה-גוני, זועקים מבין הגלים".

 
 
ראדיסב צ'ורצ'יץ'
 
 
ריצ'י אדוארדס
 
 
Powered By Art-Up