פירקנו אותם
רן בורוכוב-סוקולוב לא נותן למציאות לבלבל אותו ומסתמך על משפט מפתח בתולדות האנושות, או לפחות בתולדותיו של ג'ו קוקר: הכל בעיני המתבונן. האזינו לתזה.
29/5/2011    
 

מוזר היה הפיינל פור הזה שהיה לנו רק עכשיו. מכל קבוצה נשמעו קולות שונים ומשונים, רבים מהרגיל, בשלל עניינים שונים ומשונים. הצלחה, כשלון, מטרות, סגל, הפתעות, בלה בלה בלה, תלוי רק את מי שואלים.


לאחר שכבר נתנו לסחור-סחור סוף סוף את הצלחת, בה יוכל סוף-סופוקלס לנגב חומוס בכמות הולמת, החלו העיתונאים והפרשנים השונים תועים תואים ותוהים בשאלת "אז מה היה לנו כאן בעצם?.


חלק גדול דיברו על השליטה ה"מביכה" של מכבי ת"א. עודד קטש, חטף טילים מכל הכיוונים. לא מעט כתבי בית מטעם האלופה הנכנסת סגרו חשבון עם אפי על כך שלרגע העז לנסות לתת לקבוצה שלו תחושה ווינרית לפני חצי הגמר.


עודד קטש


ולגבי הפיינל פור - היו את אלה שתפסו, שוב, את הזווית האנטי קופלית – אנטי פיינל פור, או כמו שנכתב על שלט: "הפיינל פור מקזז עונה שלמה". מצד שני היו כאלה שאמרו: למרות הכל, תחשבו על האלטרנטיבה. יש פלסטר, הוא מחזיק, בקושי, עזבו אותו.


והיו את כל אלו שבדרך. ומה אני הסוקולוב חשבתי?


לי התנגן ומתנגן ג'ו קוקר במוח, עם ה-You are so beautiful שלו.


you are so beautiful


הוא שר, הקוקר.




שיר אהבה ידוע ואף חרוש למדי בחתונות ושמחות. את כל כך יפה בעיניי, את לא כונפה את בסדר וגו. עכשיו תראו (אזהרה- תאוריות סוקולוביות בדרך!): השיר הזה תמיד היה מפוקפק בעיניי. למה מפוקפק? הרי מה שר החבר הקוקר הלזה? את כל-כך יפה (פסיק+פאוזה) בעיניי/עבורי/בשבילי.


ואני צועק - יא דפקט, יא אהבל, מה זאת הפאוזה הזאת? מה זה ה"עבורי" הזה? אם מוחי אינו מטעה אותי, מה שבעצם אומר החבר ג'ו הוא - את כל כך יפה בעיניי אבל שלא יעלה לך לראש, כי זה בעיניי. בעיניי אחרים, שמע ישראל, אל תשאלי בכלל. בואי לא נדבר על זה בכלל.


ככה נותנים מחמאה לאישה יא קוקר-ספניאל? איפה "אלינור את יפה כמו מלאך"? איפה "יפה שלי את כל מילות האהבה אקשור בסרט?" איפה "אם אינך לצידי אז אני לא כלום? ואיפה כמובן "הצפרדע כמו אשה ערב טוב ותודה רבה, מנומסת לא פחות מחברותיה הפרות?" (סנדרסון כתב, שכה אחיה, את תביעות הדיבה נא לשלוח אליו).


הבנתם? גם אם העייסק יפה, אפילו ממש יפה, אז לפעמים זה רק בשבילך.



ככה למשל בעבור אבנר קופל, חובב הנצנצים והקונפטי, ולא משנה שמיכל זוארץ ושות' עצרו כל עשרים שניות את המשחק לטובת שעשועוני זבל בהם חולקו חולצה ותקליט.


ככה למשל בעבור אוהדי מכבי ת"א השרופים, שהחזירו את הבת האובדת הביתה אחרי שנה בקומונה שבגלבוע, ואל נדבר על האפיזודה ההיא בחולון, בושה למשפחה.


ככה למשל עבור החבורה מראשון, שזכתה לאי אילו ימי תהילה אחרי לי ניילון ותיישון ג'יימס, עד שגילו שפארגו ופניני זה עייסק אחר לגמרי.


לי ניילוןשון ג'יימס


הירושלמים שמחו לגלות כרגיל שהמאמן אשם בהכל, בשנה הבאה נביא אולי מאמן בכיר (אולי, כי כרגיל למאמן הזה יש חוזה) ובעיקר שמחו שהעונה הזאת נגמרה כבר, ואני מדבר על השחקנים עד כאן. במה שמחו האוהדים, וואלה נשגב מבינתי.


ואנחנו אנשי ג"ג?


וואלה, קטע מוזר. בשנה שעברה, כזכור, יצאנו מהעייסק עם צלחת אליפות. היה שמח, לא נכחיש כלל. כפי שנאמר וסופר, שעה אחר כך בערך נשאר עמית גל לבד באוטובוס עם הפרות, לקראת העונה החדשה.


והיי הופ - ליובין דפק עונת רוקי, כמו גם ברק פלג האליל, גוני ודוגי באו הביתה והשלימו עם מקל שלישיה ישראלית דה לוקס, זרים הלכו, באו, הלכו, באו. בסוף גיבשנו משהו סבבה ובאנו עד הפיינל פור, שוב, בכושר לא רע, ונתנו משחק מול ירושליים, וואלה, פירקנו אותם.


ליאור ליובין


ובגמר, וואלה, גם את מכבי פירקנו. פרקנו שוב, לחתיכות, אל תגידו לי אחרת בכלל, שנאמר "כל שבת, כל שבת, אפילו אם יוצא יום שלישי!".


פירקנו אותם מינוס שלושים הפרש. כי השנה, מה כפת לנו? נתנו בראש לסולומון-רנדל- קוקיה? באנו עם חיוך של קיר בטון לגמר? גוני היידה-גוני נתן משחק טוב? קורטני פלס, שחתום אצלנו לעוד שנתיים, נתן בובל'ה של משחק? דוגי לא היה בעניין, סו וואט, מקל הרגו אותו הרשעים בצהוב. אבל סבבה, הראינו להם מה זה, פרקנו אותם מינוס שלושים, בחיוך וסבבה, נסענו חזרה לגלבוע, אפילו אם הוא יוצא בכפר בלום פינת גבעתיים. אלופה גאה.


תנו לנו את ליובין-פלג-מקל-דוגי-עידו-היידה-גוני לעוד שנה, וואלה אנחנו מבסוטים. יו אר סו ביוטיפול - פסיק פאוזה - טו מי!!!


גוני יזרעאלי


האינפנטיל דורך על פצעים:


לפני קצת פחות משנה, כתבתי כאן, אני בעצמי, על שיר אחר - הסיפור על בני פורמן. הנה כאן ממש האייטמון ההוא, עם קישור לסרט עיינים גדולות של אורי זוהר ושיר הפתיחה הבני פורמני, שתמיד הלך לו קלף, אבל הוא רצה יותר, מה בוער לך בני פורמן? היה לו כל מה שאפשר לרצות אבל הוא רצה יותר.


וכך כתבתי בעצמי: "מה שאני יודע זה שלא כל כך אכפת לי אם יחליט לקום ולעזוב את הרי הגלבוע האדומים מתמיד. אשמח אם יישאר, אבל לא אזיל דמעה אם ילך. עודד פורמן.


מה יש לך שם בחוץ? ירושלים עדיפים על הגלבוע? במה, בלחץ? בכסף? חסר לך כסף עודד? אל תגיד, לא יפה, וזה לא שאני מחטט לך בארנק.


תישאר, יש לך בית חם, אישה טובה, ילדים בריאים בגלבוע. תשאיר את רנדל וסוואן (ופארגו), תכבוש את אירופה, תביא את מקל, כדיר, דוגי והיידה-גוני לחמישייה של הנבחרת, תעזור לבנות את בית המקדש השני של הכדורסל בעמק, תיקח עוד גביע או אליפות, אל תשתה את כל הצוף מכל הכובע. יש לך כל מה שאפשר לרצות.


שכה אחיה, צדקתי.


אני מקווה, שליובין ופלג ימשיכו לשנה נוספת בג"ג, והמבין הבין.



ולא אפרד בלי וידוי מרגש-נוקב לגבי אותה שנת אליפות קטשית חולפת: אני זה שגם צעק שהחזרת גל מקל לגליל בתחילת שנה שעברה, צרה צרורה הינה. אז זה מה שאני שווה בתור נביא, לא לקחת אותי ברצינות רבה מדי.


גל מקל


ניתן כפיים לבורא עולם, לבני פורמן, לג'ו קוקר ולהיידה-גוני, ולאדומי העור באשר הם, וגם לשאר מפרגנים אנחנו האדומים, מפרגנים.

 
 
רוברט טריילור
 
 
ג'ון דנבר
 
 
Powered By Art-Up