חצי בורוכוב-סוקולוב
רב"ס חצי בחופש, אז הוא מרביץ חצי אייטמון. ניתן לו במה גם ככה. עד חצי המלכות, יו נואו.
23/6/2011    
 

למה הלפרין מוכן לחזור למכבי ת"א? סביר כי חוזה כזה לא יקבל ברוב המקומות, אך מצד שני יכול להמשיך לשחק בשקט ובנועם בלא מעט קבוצות באירופה, קבוצות נאות ובשכר נאה. עוד לא קשר נעל, כבר יושבי נוקיה מהללים אותו. היריקות בדרך. מזוכיסט? מה גם שיש עונה של מנש - שלוש מסגרות - בדרך.


או שקסמו של בלאט כה גדול?



נ.ב: בזמן הפציעה של פרקינס כל העולם הבטיח לו שיש לו מזל שנפצע דווקא במכבי, שהם ידאגו לו לשיקום והכל. פפפפפ.


(דבר יו"ר הדירקטוריון: אכן כי כן דאגו לו, אבל הוא לא רוצה לחתום בסכום שמציעים לו ומאמין שיוכל לקבל יותר במקום אחר כשיהיה כשיר. המשך נא).


עוד כמה שאלות ביום לח זה: למה בעצם משדרים את חמשת הסיבובים הראשונים של וימבלדון? ליתר דיוק, למה הם קיימים? לא הגיע הזמן שבסוף כל שנה יוזמנו 8 הראשונים בעולם לטורניר מאסטר אמיתי, סטייל הפלייאוף שלה מנש ? הטוב מ-7 משחקים, עד שנשאר אחד?


זאת ועוד: לרגע אחד לא חשדתי להציץ במשחקים של נבחרת הנשים (קראתי את תוצאות משחקי האימון, זה הספיק לי).


אני חורש על היוטיוב מאז נוביצקי סיים את מלחמת השיעולים שלו. מסקנות: יש שם מספיק משחקים, שאתם לא זוכרים את התוצאה שלהם, וגם אם כן זה לא ממש משנה כשעל המגרש מתרוצצים הסלטיקס של 86, דטרויט של 89, או יוסטון של 95.



מי שחשד שהרמה בליגה ירדה - צודק. האתלטיות עלתה בטירוף, אבל אין שום קשר בין היכולות של החברה מפעם, החל מאמצע שנות ה-80 בערך, לליצנים של היום. מי שחושב שלברון המציא את הכדור, שדחוף יגגל את המילה "מג'יק". מי שחושב שנוביצקי הוא תותח כל הזמנים בקליעות עקומות שרק הוא העז לקחת, שיחפש מהר אחד בשם לארי בירד. על ג'ורדן אני לא צריך לדבר, אבל תראו את פיפן הצעיר, או את הניקס שאכלו מהם חצץ שנה אחרי שנה. העבר הוא העתיד, עזבו.


עוד וזאת: מצעד המועמדים למכבי ת"א מעניין אותי כשמש אוגוסט דאשתקד. רק תרשמו - שייר יאכזב, חשד אפילו שבגדול.


ריקי רוביו במינסוטה. יהיה משעשע לעקוב אחרי העניין הזה. רק שאם רוביו במינסוטה, אז למה גל מקל לא הרכז הפותח של מיאמי בשנה הבאה? ומחליף ראשון גוני כמובן, נו מה. גם דוגי יכול לתת לדעתי יותר מאשר מייק מילר. על ביבי כבר לא נעים לכתוב, עצוב איך שנראה אחד מאליליי הגדולים לשעבר.



במקרה או שלא, בסיבוב הגלות הנוכחי שלי, קראתי שוב את הביוגרפיה של לארי בירד, DRIVE, שכתב בשנת 1989, כשהיה פצוע עונה שלמה. בעידן הפוליטיקלי קורקט הדברים הבאמת עסיסיים מסתתרים שם מבין השורות, אבל בהחלט יש שם כמה וכמה (וכמה!) פנינים. ובעיקר: איך הוא מסיים את הספר? במילים "אז תודה" !!!!!!!!!!!!!!!!! בי נשבעתי. הציפור האוריגינלי. והיונה ההנפלדית בעקבותיו עם מלים אלו ממש בסיום הקריירה.


תפסתי לרגע ב TV תקציר של סדרת הגמר בגרמניה. לברלין יש כמה שחקנים, כולל אחד ג'נקינס עם צמות, משהו-משהו. מצד שני באמברג, בריאן רוברטס שם. ואני תוהה איך אף קבוצה לא מחזירה אותו ארצה, את החבוב, שחקן בן שחקן האיש. למה לו לחזור לכאן, זה כבר עניין אחר.



דבר יו"ר הדירקטוריון: קבל כותרת, כותרת משנה ותאריך של אייטמון נשיאותי חוזה עתידות בעניין הזה ממש:


להאריך את החוזים של רוברטס ורנדל

עכשיו טיפה מוקדם ורצוי לחכות, כדי שלא ירימו את האף, אבל בעוד שלושה חודשים, נניח, אם ימשיכו ככה, להושיב אותם ולא לקום עד שיחתמו על חוזים חדשים (*).

16/11/2008


עד כאן חדשות בורוכוב-סוקולוב אי שם בשמי הארץ.

 
 
דריק שארפ
 
 
דייויד בלו
 
 
Powered By Art-Up