סר ש. מתעכב השנה, ולכן אאלץ אנוכי לשאת בעול. אליפות אירופה כבר כאן, בעצם שם בליטא, ואנחנו מחכים ומשתוקקים לאיזו צ'אקה הלפרינית שלא לדבר על קוסט טו קוסט מנצח משחק של אפיק-שלנו הנחמוד.

ועכשיו שאלת השאלות: בעד מי אנחנו?

כמובן שבעד היהודים ראשית וקודם כל, ברור כשמש אוגוסט דאשתקד שהיתה הרבה יותר גרועה כך אומרים, אבל במלוא הכנות - על מדליה אנחנו לא בונים.

אז הבה נראה מה הולך, בעד מי, למה כמה ואיך, וקללה עסיסית מראש לפיב"א יימח פרצופם המאוס על 24 הנבחרות שדחפו לנו (ואת כל המעפנות שמו בבתים האחרים).

ההעדפה תשקלל פרמטרים מקצועיים, ערכיים והיסטוריים, על פי מיטב המסורת הבורוכובית-סוקולובית. משמע, בלי שום קשר לכלום. היידה, מתחילים לנפות.

1. אוקראינה. הייתי שם לפני שנה במתקן ספורט מדהים של 5000 מקומות, שרותי הספורטאים הם בול קליעה. נקסט.

2. בלגיה. קבוצת נאחס מובחרת, (מזל שפורטוגל לא עלתה). טובים מאוד בקראטה אגב, ואין מדובר בצרוף מקרים. כבר שנים משחקים את הכדורסל הכי דוחה ביבשת, כמעט.

3. יוון. הכדורסל הכי דוחה ביבשת, בעולם, ביקום. עפר שלח יכול לדבר כמה שהוא רוצה על "הגנה מתואמת להפליא". חבורה של בריונים לוגמי סטרואידים היו ונשארו. פויה, איכס וגועל נפש. אגב, המשפט הנ"ל הבטיח להם מדליה מן הסתם.

4. מיד ועל יד- ידידינו הטורקים. כמו היוונים, רק לפחות השמות מצחיקים. יאללה, אדיוס, אף פעם לא סבלתי רחאת לוקום (יש לציין שסוקולוב טורקי בחלקו).

5. לטביה. גם שם יש לי מקורות, אבל רבאק מה הם עושים כאן בדיוק? קומבינטורים, הוזמנו כי הם קל"ב?

8-7-6. בולגריה, פולין, גיאורגיה. בלי רבי פנחס הבולגרים לא מעניינים איש. שיחזרו להרמת משקולות. פולין? נו באמת, אפשר להיות בעד קבוצה של פולנים? אז יעלבו, לא מזיז לי. ועלי כל שינוי השם הזה (גיאורגיה) לא עבד לרגע. אין מצב .

הלאה.

11-10-9. מונטנגרו, מקדוניה, בוסניה. הרי הסיבה היחידה שהנבחרות האלה קיימות, חוץ מלאמלל את היהודים בטורנירי הזדמנות אחרונה, היא לדלל את הסגלים של השכנות החזקות שלהן ולהוריד להן מהמצ"ל את הפקוביץ' שיכול לעשות את ההבדל בין רבע גמר למדליה.

הפסקתי לספור.

ספרד. כל עוד ריקי רוביו בסגל אני עוין אותם. חוץ מזה, יש להם מאמן לא משהו, שלפחות במשחקי

ההכנה נתן למארק גאסול לזרוק 15 זריקות במשחק. וגם ככה הם טובים שבא להקיא מהם.

ליטא. מארחים, מדינה של כדורסל, אולמות מפוצצים, כשרון שנשפך מהאוזניים. רק מה, אני לא אוהב את שאראס. טיפוס מחורבן, פרצוף של גוי גמור כמאמר סבתי ז"ל. אז לא.

בריטניה. תשמעו, זה מעניין. לואל דנג שחקן נפלא כל עוד בריא. אנחנו חייבים להם גם על העבירה ההיא על טפירו. נחשוב על זה, תיכף נבוא.

סרביה. תיאודושיץ' זה טוב. מצד שני, הם משחקים איתנו בבית, ואיכשהו יש לי תחושה שאחרי הפגישה עם פניני, היחסים בין המדינות יתערערו משהו.

צרפת. יותר מדי אתלטים הצפרדעים האלה, ואי אפשר להיות בעד צרפת ובריטניה בו זמנית.

גרמניה. הווו נוביצקי, מה אעשה איתך? בקיץ, ווייד ולברון המנוולים גרמו לי להיות בעדך, גרמני מארץ הגרמנים. אז חיבה כללית יש , אבל עדיין המנון גרמניה זה יותר מדי בעבור מישהו שכמה תריסרי בני משפחה שלו נעלמו להם אי שם ביערות אוקראינה (ע"ע אנטישמיים, טפו).

איטליה. הייתה תקופה קלילה, תקופת הזוהר האיטלקית של אנדראה מנגין והחבורה שלו, בהם אשכרה הייתי אוהד איטליה. לא בגלל כל המלוקקים עם השיער, בגלל מר אלסנדרו אביו, מספר 7, השחקן הכי מוטרף שראיתי בחיי. גאון, שילוב של שארפ, פניני ודניס רודמן. אם הוא בא לאמן את הנבחרת - דברו איתי. בינתיים - בעזרת השמש תאכלו חצץ מאליהו .

קרואטיה. פתחתי יוטיוב לפני איזה יומיים, ראיתי תקציר משחק הכנה של קרואטיה, נגד נבחרת שקר כלשהו . ובכן, אני לא יודע אם הוא בסגל (ותודה לאתר פיב"א) אבל ייתכן בהחלט, שימו לב היטב, כי לקרואטיה יש שחקן אמריקאי בסגל. בחמישייה. חוזר שנית - ארצם של קוקוץ', פטרוביץ' וראדג'ה, הידרדרה עד לרמה של אזרוח אמריקאים, כאילו היו בולגריה או מדינות אסייתיות מזרח תיכוניות שמשחקות באליפות אירופה. אז אני יכול להיות בעדם? אמריקאי! בקרואטיה! פויה.

סלובניה. הלוזרית הקבועה של אירופה ובכלל, 400 שחקני מנש ושאר סמודישים אבל הסיכוי שהם לוקחים את הטורניר הוא כמו שאני מחר מקבל את פרס ישראל לחקר התרבות הבבלית.

רוסיה. דייויד-שלנו. גם קירילנקו, רק אתמול קפיץ צעיר מצסק"א, כבר בן 30. לא עושים לי את זה. אין הסבר טוב, פשוט לא באים לי טוב כל החרייפה והמוניה האלה.

אז מה היה לנו? לשלב הגמר, עלו , בקושי, יען כי אני מיזנטרופ ידוע, בריטניה (או ליתר דיוק לואל דנג), הסרבים, אחרי שנסיים איתם ובהנחה שיעלו בכלל מהבית המוטרף שלנו, וגם, איכשהו ליטא, שמשחקים תענוג-משהו-שיגעון המנוולים, עם או בלי שאראס המציק.

הייתי מדבר עם אנ דנ דינו ראד'גה אבל מה לי ולו, וחוץ מזה הקרואטים בעונש בכלל, אז היידה, שיהיו הליטאים.

היידה שאראס! (או נוביצקי, וואט אבר).

ובעיקר: היידה גוני , נזעק מבין הגלים, היידה גוני שלנו, לשנה הבאה בסגל ישראל ללונדון הבנויה!