משהו קורה פה לאחרונה, נתקשה להכחיש זאת. דנילו פינוק שוחרר ממ.כ. הבקעה אחרי שנמצאו סמים בביתו באיזו מסיבה. ג'ייסון וויליאמס חוזר לבני השרון. גל מקל פצוע ולא משחק. החביבים חיים ובועטים. סליחה, בעצם זהו ביטוי בקונוטציה של ביפ. שיהיה חיים וזורקים.

טוב, לא משנה. נשמע לא משהו.

אז ככה, קודם כל ענייני גל מקל. לאחר שלא היה לגמרי ברור אם הוא פצוע או שמא איבד ממעמדו בעיני מאמננו, סשק'ה ג'ורג'ביץ', נשלח אתמול בלילה מייל נשיאותי אל חביב הסיפרה לשנת 2011 שנבחר כדת וכדין באמצעות תחרות 'חביב נולד'. מקל, שלא שותף אתמול בניצחון על טרוויזו-שלנו על צ'דביטה זאגרב 68-82, החזיר מייל בזו הלשון:

"היי ערן, אני פצוע מאז המשחק נגד ביילה (יום שבת שעבר). יש לי כאבים חדים בכף רגל ימין באיזור העקב. עשיתי אמ.אר.איי ויש לי שם סוג של דורבן . מחר אני מתחיל סדרה של טיפולים בגלי הלם שאמורים לפתור את הבעיה.

"החמצתי עד עכשיו שלושה משחקים כולל מונטגרנארו שבו עשיתי ניסיון לעלות לשחק, אבל אחרי דקה הבנתי שזה לא זה. מקווה שהטיפול מחר יעזור ואני אהיה כשיר ליום שבת נגד רומא. סליחה שלא יצא לי לכתוב עד עכשיו, פשוט לא הייתי במוזה של לכתוב אם אתה יכול להבין. אני באמת צריך להעלות ידיעה בארץ שאני פצוע, כי הרבה אנשים מצלצלים לשאול מה קורה".

נאה ורוב תודות על התשובה, לרווחת העם שכעת יודע מה מי מו, וגם מי מו מה. והידיעה? הנה היא פה וגם במקומות אחרים. ומניסיון, בתוך זמן קצר היא תגיע גם לעיתונים הארציים.

ולעניין פינוק. לאחר מחשבות רבות הוחלט שלא להדיח את החבוב מרשימת חביבי הסיפרה. כמובן שלא נרצה לראות איש מחביבינו משתמשים בסמים לאור יום, וגם לא לאור לילה, אבל גם לא נוכל להיות תמימים. חלק גדול מאוד מהזרים שעוברים כאן לאורך השנים, כולל חביבים רבים, מן הסתם, עישנו פה ועישנו שם. מעולם לא אהדנו זאת, אבל נשיאות הסיפרה השתדלה תמיד להצטמצם לתחומי המגרש. אוקיי, אז היתה מריחואנה בבית בזמן המסיבה. תראו לי מסיבת ספורטאים עולצת (ולא רק) שאין בה מריחאונה ואגיד וואו.

במלים אחרות, פינוק שוחרר מהקבוצה, הודח, ספג ביקורת וכנראה שלא יחזור לשחק כאן. את שלו הוא חטף וגם אנחנו נענשנו בכך שלא נראה יותר את החתול המנתר הזה.

כאן, בנשיאות, ודאי שלא נשחרר מלה טובה לפינוק בעקבות האירוע ובהחלט ננזוף בו, אבל נדע לאמץ אל לבנו ולא להפנות עורף. היינו עם באק ג'ונסון כשירק על שופט והכה חביב אחר, היינו עם דייויד ת'רדקיל ברגעים קשים, היינו לאורך כל השנים עם חביבים אחרים שמי יודע מה עשו במסיבות שלא ביקרה בהם משטרה, או לא דלפו מהן סיפורים. אלה מקרים גבוליים מאוד ולאלה בדיוק מיועדת מטרת חסינות הנצח הניתנת לחביבי הסיפרה. הנשיאות מבטיחה חגיגית לעם בהזדמנות זו, כי נדע להבחין ולזהות היטב כאשר תירשם כאן הפרה חריגה וחציית גבול בוטה.

ובאשר לחבר ג'ייסון וויליאמס. לא ראיתי את החבוב הזה זמן רב וכולי ציפייה. במכבי ת"א אמנם לא הלך לו בכלל וגם בנהריה הועם-משהו זוהרו-הלא-זוהר-בכלל. במיטבו הוא הרי אף פעם לא היה שחקן נוצץ.

להיפך, כאשר השתטח על המשטח, קפץ פעמיים לריבאונד התקפה כדי להשיג את הכדור, שרט בהגנה ונשך את כולם בהתקפה עם הכדרורים והסבסובים העיקשים שלו – רק אז ידענו עד כמה הוא מיוחד. אפילו בזמן שאיבד כדורים לרוב, היה ברור שיחפה באסיסטים וחטיפות או שלשה נאה כרפאל לפחות. בתקופתו היתה בני השרון אחת הקבוצות הבלתי נסבלות לצפייה ובו-זמנית מרתקת ומסעירה למי שעקב אחריה באדיקות. אהבתי כל רגע. ואם שמר על יכולתו מאז זו תהיה מתנת סוף שנה אזרחית נהדרת לקבוצה החדשה-ישנה שלו, מתוך תקווה לתנופה מיידית ושיפור המיקום בטבלה בהמשך העונה.

שלומות ונצורות בשלב זה.

רגע, שכחתי: באחרונה העלה החבר רב"ס (רן בורוכוב-סטרוברוב) הערה בכדורסלע-הפייסבוק לפיה וויליאמס, עת שמר על שיערו על ראשו, הזכיר את דוויין מיצ'ל, ולהיפך. הנה התמונות לרווחת העם ולשיפוטו.