לשלוח אותו הביתה, נו
רן בורוכוב-סחורצאניטוב יודע איך צריכה להיראות מכבי ת"א בעונה הבאה, במיוחד אחרי התקופה האחרונה והעוד-משחק-פארש של הסנטר היווני.
12/2/2012    
 

ריצ'אאוט הנדריקס.

שם חזק, כינוי מובחר, כיאה לכדורסלע-האתר. כבוד רב לנו, אנשי הכדור הכתום, העסוקים בעניינים של טעם, ולא בזוטות ושטויות ביפיונריות.

ג'יימי ריצ'אאוט הנדריקס. נאה לנו, נאה.

אז מה היה לנו פה לאחרונה?

המכבים נתנו בראש לאיטלקים המנוולים. ואני אומר - פפפפפ.

תגידו קבוצה מאומנת, תגידו קבוצה קשוחה, תגידו מה שאתם רוצים.

עסקינן בחבר נגרים, בלי זר אחד נורמלי, שדניס מרקונאטו, שלדעתי עוד הספיק לחטוף בראש מתנחום כהן מינץ, עוד משחק בה. ואם לא היה שם באזילה אחד בזון פסיכי ברבע השני, זה היה 30 הפרש.

חבורת נגרים, לא פחות. ועל כך שמכבי הפסידה שם, אומר אני בשנית - פפפפ. אלו המשחקים הגדולים באמת, לצאת בחוץ, להרביץ תורה בערלים, ורק אחר-כך לבוא לנוקיה-ההיכל בשקט ובשלווה.

ואני עוד חושד, חושד חזק, שהנגרים האלה מסוגלים לנצח את ברצלונה ונבארו בבית. אז שקט בינתיים.

מה עוד?

יו"ר הדירקטוריון ונשיאנו המכובד, יכול להעיד כי מזה שנתיים כמעט טוען אנוכי שסוסון היאור הראשי הוא פארש. ברגעי האמת - האיש לא בא. אם הוא אכן שחקן הפרנצ'ייז של המועדון, הוא לא יכול להרשות לעצמו להיות רק 15 דקות על המגרש, שגם בהן, נו, לא בשורה גדולה.

שואל אנוכי, האם גם מאמננו העולה שמע על המרוץ לכינוי של ריצ'אאוט? והלא לא לחינם יצאנו למרוץ זה, האיש הרוויח אותו בכבוד, בעבודה קשה, עבודה שסידרה כמה ניצחונות שם לטובת המערכת.

ואסיק מסקנות, ושוב חוזר אנוכי - אין אלו מסקנות לאחר משחק אחד, אני טוען כך כבר זמן רב. בסוף העונה הזאת, אפשר לשחרר את סוסון היאור לטובת ביצה אחרת.

להחזיר את העלם הסרבי, מצ'באן, ולתת לו הפעם לשחק בתפקידו הטבעי לצידם של החברים תיישון או ג'יימי (נו, בכל זאת, זה שמו של האיש).

ובל נשכח את אליהו, אשר לדעתי לא ממש מרוויח מהאיש היווני הגדול שסותם לו את הרחבות. מוטב לו לשחק ליד גבוה שגם מסוגל לתת צ'אקה נאה מבחוץ.

כך שמתוך אליהו, מצ'באן, ריצ'אאוט , תיישון ובלומממנטשיין, אפשר לתת קומבינציות רבות ומגוונות. ולא פחות חשוב בעיניי – נאות לצפייה יותר מאשר סוללת החפירה היוונית.

כמובן שלצורך העניין יש גם להעיף את רוב חברי הקו האחורי, ונתחיל בשני הפוחזים, מאלט ולנגפורד, לטובת משהו שנראה כמו רכז מוביל, ומשהו שנראה כמו גארד שגם מוכן למסור כדור פה ושם. ונכון שבו מקאלב או פארגו לא מוצאים סתם ככה, אבל יש מה להביא, אני די בטוח שצוות המאמנים המכבים, כולם בעברם גארדים משובחים וחכמים, יכול לאתר משהו איכותי קצת יותר.

ושוב - אלמנט התענוג משחק כאן. כי הדקות בהן לנגפורד/מאלט משחקים הינן קשות לצפייה. גם כשהם שמים את הכדור אין דה באסקט זה גועל נפש לעיניים, בטח לכאלה שעוד זוכרות נפלאות כמו וויצ'יץ', פארקר או היונה. ובל נזכיר שנית את אנקראם חסר המצפון.

רוצים משחק שוטף, רוצים. לרוץ, שחקנים חכמים שמוכנים לזנק על הפרקט, שיניעו כדור יען כי גם מוח יש להם, עד אשר ימצאו את נקודת התורפה של היריב.

כי נהיה כנים לרגע. רוב קבוצות היורוליג אינן מחוכמות כלל וכלל. ואמנם בשנה הבאה, סוף-סוף נזכה לראות קצת יותר משחקים מול קבוצות איכות, אבל עדיין יש מעט מאוד קבוצות שמסוגלות להתמודד עם שחקנים כמו אליהו, או בלו, או אפילו פניני, כשהם משחקים כראוי ובעיקר - הקבוצה משחקת בעבורם.

נעזוב רגע קירילנקו, אבל יש מתי מעט אירופיים שיכולים לעצור את אליהו באחד על אחד. ואם תשים לידו גבוה שיודע למסור, רכז שיזיז כדור מהר אך גם יהיה איום מהשלוש, פלוס איזה פניני/בלומשנאטטטל חסר מצפון ובעל ידית - יש לך כאן עניין שקשה לעצור.

התקפת העתיד של מאמננו העולה צריכה להיבנות סביב היכולות של מצ'באן והתפוזים של אליהו. קשה לראות אותם משחקים יחד יש לציין, בעיקר בהגנה, אך אם יהיה לפניהם קו קדמי נשכני סטייל שלישיית פפ"פ (פארגו, פרקינס, פניני) יש על מה לדבר.

את זה שהשמן צריך ללכת הביתה כבר אמרתי, נכון?

ואת זה שקאנטו עוד עשויים לנצח את ברצלונה גם, נכון?

ניגש רגע לאיזור המחוזי שלנו: לא מעט קבוצות כאן משחקות עם שלושה זרים בפועל, מסיבות שונות ומשונות. והפלא ופלא, זה לא רע בכלל!

אז אולי בכל זאת יש עוד איזה 40 דקות במשחק לתת לבחורינו הצעירים? וכן, בשנה הראשונה, הם עלולים להתרגש קלות, אפילו לטנף את הפרקט פה ושם. אבל יש סיכוי שאחר כך יהיו לנו עוד כמה וכמה (וכמה!) שחקנים להתפאר בהם, ובנינו לא יאלצו לנדוד עד פולין, גרמניה, שבדיה או באר יעקב, כדי להרוויח דקות משחק.

אם נניח, לדוגמא, סולומון הצעיר (יש שניים ניב ואור) יקבל דקות משחק לצד שלושה זרים טובים, פלוס ישראלי בכיר, מורן רוט או חנוכי, או בנדה השקט והמשובח, אני טוען כי הפירות יגיעו מהר.

אור סולומון

ורבאק, אפילו יפסידו חלילה משחק או שניים, זה שווה את זה.

שלושה זרים, וזהו. והרי מכבי ת"א, אם באמת תרצה תסתדר. בעיקר בעזרת משרד הפנים.

כי בקבוצת מקדונלד-האפמן-קומג'יס המופלאה היו שלושה זרים. בריסקר, שארפ ופופה שיחקו עם ת.ז כחולות. וגם אחרים מכירים את השטיק. על ברד ליף שמעתם?

מסתדרים.

אגב בנדה, כמה משפטים מעלה - יום אחד, עת אבנה את חלקת אלילי, מה שמכונה שובך היונים הפרטי שלי, בנדה מועמד רציני לתפוס שם מקום. בשקט ובצנעה יישב שם כהרגלו, ידבר מעט, אך ישרה שלוות בטחון על סובביו.

עמית בן דוד

ושובו של נעימי העיף את גוני, היידה-גוני שלנו, לקצה הספסל. דווקא הוא, אולי היחידי שבתקופה הקשה נתן את כל כולו, קצף-זעף, רקע ברגליו עלי מגרש כאילו היה הריבר דאנס מגבת.

אז בואה הביתה גוני, אל העמק אשר אהבת, אל דוגי ואל אבישי, למען יאריכון דקותיך, ויעריכון מאמניך.

היידה-גוני נזעק מבין הגלים! היידה!

גוני יזרעאלי


 
 
זאק רנדולף
 
 
ניקולה פקוביץ'
 
 
Powered By Art-Up