פיק יור פויזן
רן בורוכוב-למוניקוב על ההדחה של סיינה והעלייה של אולימפיאקוס, על הסדרה כובשת חוצות העיר בין מכבי ת"א לפאו ועל הטורקים האהבלים. לכאורה, לכאורה.
31/3/2012    
 

יש אוטוטו פיינל פור במכללות, זה אתם יודעים? יש שם קנטאקי, ועוד כמה כאלה, אבל אני אומר שעם כל הכבוד לנשיאנו-המכובד-הפרשן-מכללות-בהוד-והדר, אתמול הופתענו לגלות כי בו מקאלב לא הצליח להביא את סיינה לביקור בפיינל פור השנה.


מה שהעלה לי למוח שני עניינים.


אחד, עניין ההפתעה כאן, ולמעשה גם בסדרה היחסית צמודה של קזלאוסקאס וצסק"א - בילבאו, וזו שהרבה יותר צמודה משחשבנו של מכבי ת"א - פאו.



תכל'ס, מפתיע למדי. לא ציפינו לזה. צמוד, מותח, משחקים משונים לכאן או לכאן, הפתעות. וליתר דיוק - חרטוט שכל, שירים במיץ עגבניות כמו שאומר היה מתיתיהו הכספי (לא אבא של עומרי, אגב).


למה? כי אני לפחות, ואני חושד שרוב רובם של אלו שדנים בעניין הכדורסל האירופי כאן לאחרונה, בעיקר בגזרת 'שאראס איבד את זה', 'אוברדוביץ' גאון', 'אוברדוביץ' פארש', ושאר ניתוחים-הימורים, רוב רובם רובינו-רובי, אם להגיד את האמת, לא ממש ראו משחק שלם יווני ירוק השנה. מקסימום אחד וחצי, פה ושם תקציר וזהו.


עכשיו, אם הידע שלכם בכדורסל מתבסס על תקצירים, אתם כנראה חושבים שוינס קרטר הוא השחקן הכי גדול בהיסטוריה, שג'ון שאייר הולך להיות תותח ב-NBA, שפפאלוקאס הוא עדיין הרכז הכי טוב באירופה (לא היה אף פעם, הערה סוקולובית).



או בקיצור, אפילו אם אתם חזק בענייני סטטיסטיקה, זה לא ממש תחליף ללראות בעיניים עד כמה הרגליים של שאראס עוד סוחבות, עד כמה סחור-סחור לא בעייסק, ועד כמה לנגפורד באמת מהיר, עד כמה דיאמנטידיס לא כל-כך אוהב שמאליים וכו' וכו'.


וככה פתאום, איזו הפתעה: ריאל מדריד, קבוצה בלי מאמן, מזמן בבית; קירילנקו אשכרה צריך להזיע, וספנוליס פתאום מסדר קבוצה אדומה בחוצות איסטנבול.



הפתעות? יאללה, שיהיה.


ואם כבר ספנוליס, לעניין הבא.


נכון שהטורקים הם גם ספונסרים של היורוליג, אבל אני באמת שואל את עצמי האם מישהו שם שאל את עצמו לפני שהחליט שהם רוצים פיינל פור ואלפי אוהדים קורעים את העיר, מתי לאחרונה הייתה קבוצה טורקית במעמד? מתי לאחרונה לא הייתה קבוצה יוונית/ישראלית במעמד? ובכלל, מה הסיכוי שנחטוף כאב ראש רציני ביותר מכל העניין הזה.


התשובות אגב, הן פילזן ב-2001 (עונת הסופרו-ליג) ולגבי אי הגעת אויבי העם הטורקי, משמע בלי יוונים וישראלים, מאז כינון הפיינל פור זה קרה פעמיים: בברצלונה בעונת הזכייה הראשונה שלהם, סוף סוף, עם שאראס ובעיקר בודירוגה ב-2003, ועוד פעם אחת לפני 20 שנה עת ג'ורג'ביץ-דנילוביץ' האלילים לקחו להם את גביע אירופה.



אז אם הטורקים בנו על פיינל פור עם צסק"א, ועוד איזו ספרדית, איטלקית, בלגית וצרפתית, וואלה, הם אהבלים.


מצד שני, באליפות ההיא של פרטיזן, אי אז מזמן, שאם זכרוני אינו מטעה אותי, והוא לא - גיגלתי - הייתה הזכיה האחרונה של מועדון מתוצרת יוגוסלביה ושבריה, הפיינל פור היה ב . . . איסטנבול.


אז מה למדנו כאן היום?


שלעשות שיעורי בית זה חשוב. אחרת אתה מוצא את עצמך נדהם ונכלם, ונאלץ לבלות את השבוע במחשבה לגבי מה אתה מעדיף: יוונים ארורים, באדום וגם בירוק, מסתובבים לך מתחת לאף, או איזה 6500 צהובים שתופסים משט ברברס, עם או בלי חנין זועבי.


פיק יור פוייזן, מה שנקרא. ואם אתם סגורים, כמוני, שכל העונה הזאת היא בזבוז זמן לקראת צסק"א - ברצלונה, יש מצב שאתם ממש צודקים. אבל כמה משחקים של אולימפיאקוס ראיתם לאחרונה?


ואחרון לפני פרידה: נכון כיף לאללה שיש לנו כאן סדרה בצהוב ירוק, אפילו אתה בכלל אדום?


אפילו האוהדים האדומים היהודים המשונים נהנים מלעודד את פאו, ולרגע גם אשכרה מרגישים בחוצות העיר שהעם הבלתי מוחלף יודע מי זה יוגב אוחיון פינת ניק קלאטיס. אז יופי ליורוליג, אבל אולי אפשר לקבל עוד שתי סדרות כאלה, במקום פיינל פור?


יוגב אוחיון


אה כן, גם סדרת הטוב מ-3, בין ג"ג לחולון, ממש תשמח את העם, אבל בל נפריז. וכבוד לפיינל פור בלקנית בקרוב בעמק הגלבוע! כולל דרבי אדום, בין מאמננו האדמוני במיל', לחניכו לשעבר ל"ל-שלנו!


תגידו מה שאתם רוצים; אם ג"ג לוקחת את הליגה הפקקטע בלקנית - זה לא רע בכלל. אפילו טוב, מה כפת לי.


יאללה, חג למוניקה שמח לכולם, ותודה לבורא עולם שהשנה חסך מאתנו סיפורי גבורה על ליל סדר ביוון.




 
 
מרקוס בראון
 
 
ברד ליף
 
 
Powered By Art-Up