סוקולוב והרגעים
רן בורוכוב-סוקולוב עם סיכום אחרון בהחלט לעונה שלא באמת היתה: המאכזב, הנעלם, תגלית העונה ומעל הכל: גוני העונה, אפי העונה והרגע הגדול ביותר בעונה הזו.
31/5/2012    
 

שלום! מה שלומכם? גם אצלי, טוב תודה.

באתי לסכם עונה שבוע-שבועיים אחרי, מי זוכר, אבל לסכם צריך. את הכסף סופרים במדרגות, וכסף אני מחבב. גם מדרגות אני מחבב, עד הקטע של הספונג'ה.

אז קבלו את אייטמון-סיכומון העונה של רב"ס, תחזיקו חזק - ממריאים:

אכזבת השנה. לכתוב הפועל ירושלים, זה לא לעניין. כי כבר שנים הם לא מצליחים לעשות כלום, אז אין כאן שום אכזבה. קבוצה שנבנתה רע, בעיקר בעמדות הפורוורד, וכרגיל עם הרבה לכלוכים בחדר ההלבשה.

ברמה האישית, אכזב אותי מאוד אלישי כדיר, שהראה אחלה ניצוצות חדשים בקיץ, וציפיתי שימשיך את ההתקדמות היפה מהגליל. וברור שיש לו סיבות למכביר למה זה לא קרה עם כל הברדק מסביב, אבל עדיין, היה צריך לשים יותר. נתן משחק אחד אמיתי טוב השנה - באולסטאר. לא לעניין, להפך רק עוד יותר מעצבן.

אלישי כדיר

שחקן העונה. בדרך כלל לוקחים שחקן שבלט בקבוצה שאינה מכבי ת"א, והביא אותה למקומות גבוהים מהצפוי. אבל בעונה הזאת של מכבי ת"א, ששיחקה 85 משחקים, ועדיין כמעט שלא הפסידה, זה צריך להיות מישהו משם. וברוב העונה, בכל המסגרות השחקן הכי טוב שלה היה ג'יימי ריצ'אאוט הנדריקס. יוגב עשה קפיצה עצומה, אליהו ובלו הם ברמה של זרים בליגה שלנו שזה אגב היתרון האמיתי של מכבי ת"א כאן, אבל ריצ'אאוט נתן את ההבדל בכל משחק. הוא ותיישון ג'יימס זה צרוף קטלני במקומותינו. נשמח לראותו כאן שוב.

ריצ'רד הנדריקס

חוץ ממנו - רומיאו טראוויס. העונה של ג"ג נפלה במאני טיים. המשחק הראשון מול אשדוד תחת ענני אופוריה בלקנית וכמו שכתב המכובד צוד בדיחי באתר של ג"ג, גם בגביע יש כמה וכמה פשלות בשנים האחרונות. ועדיין, לאורך העונה כולה טראוויס נתן וואחד משחקים, כולל שליפות של טקסס ריינג'ר עם האצבעות והכל. שחקן-שחקן.

עוד רגע על ג"ג שלי - פשלת העונה, לפחות מאיפה שאני מביט (על הספה בבית) היא הסיפור עם כריס תומאס שהוחלף ממש בסוף העונה. מי מחליף רכז בשלב כזה של העונה? לא שחקן עשירי, רכז פותח? לא ברור, לא ברור בכלל.

על בלטת השחקן המשתפר נחלק את הפרס המכובד בין יוגי הנכבד לדוגי-דוג. הראשון נתן הופעות ברמת שחקן בכיר ביורוליג, ויש לציין שכבודי הימר בתחילת העונה שיוגב יקבל הרבה דקות בין כל הברדק של פארמר, פפאפלוקאס הזקן, וג'ון שאייר, שאמרתי עליו כבר אז שהוא לא ברמה הזאת.

שחקן יוגב, שחקן. הרכז הישראלי הכי טוב כרגע, נקודה.

יוגב אוחיון

מצד שני - בא איש העמק, הידית הקטלנית, מיסטר דוגי יבזורי (גוני, דוגי, יוגי, יש חיבה לחיריק בצפון) שהפך בזכות לישראלי הבכיר בג"ג, והוסיף אלמנטים נאים למשחקו, בעיקר יכולת מסירה נאה עד מאוד. לנבחרת, אין על מה לדבר בכלל. ואל תתחילו לשלוח מיילים זועמים לגבי מורן רוט. לא, וזהו.

בושת השנה - ולא בפעם הראשונה - המעללים באשקלון. מסריח היה שם בחדר הלבשה, הריחו עד כאן. לא לעניין, תודה רבה.

עוד בושת השנה - חיפה. עזבו את 40 ההפסדים הרצופים, לזכותם יאמר שהם אשכרה השתדלו בחלקם והיו רחוקים מרחק נקודה וחצי לפחות ארבעה ניצחונות במהלך הרצף ההוא, אבל גם שם יש יותר מדי עניינים. בעל הבית כנראה לא סופר אפחד, שחקנים עם עבר פלילי דוחה (וודס, מארגן קרבות כלבים). מצד שני, לאבי בן שימול שנתן את הנשמה שם, מגיע פרס תנחומים כלשהו. סילבן לנדסברג כנראה יקבל את הפרס שלו בצורה של חוזה שמן במכבי ת"א.

סילבן לנדסברג

אפי השנה. הביא אותה בפגיעה בול בארבעה זרים שכולם יחד עולים פחות מסחור-סחור, אבל מצד שני ממש לא נתן מספיק דקות לישראלים שלו, וזה לא יפה. ויש לו ישראלים טובים, אז זה מעצבן אותי.

נזכרתי במשהו. אם אתם מחפשים לכעוס על קבוצה גדולה, שמשלמת הרבה כסף לשחקנים ישראלים רק בשביל שישבו על הספסל, אז יש אחת כזאת גם באדום. גוני-היידה-גוני-שלנו! משה מזרחי, אורי קוקיה/כדיר לא צריכים להיות שחקני ספסל עלומים. לא ולא.

נעלם השנה – יניב גרין. מישהו יודע לאן אבדו עקבותיו מאז העניין ההוא באיטליה (בטח הנשיא יודע ומיד יודיע ממש כאן) פצוע? בריא? מה הולך? (דבר יו"ר הדירקטוריון: האיש הודיע על חתונתו הקיץ, מה אתה יודע).

גוני השנה - היה צמוד מתמיד, אבל הפרס הולך שוב, שנה רביעית ברציפות, לגוני יזרעאלי. כבר נכתב כאן אייטמון שלם על השנה המטרידה שלו בירושלים, אז קדימה, היידה-גוני, לשחרר את גוני.

גוני יזרעאלי

הכדורסל של השנה - הליגה השנה הייתה משמימה משהו פחד. פה איזה משחק של ראשון, שם איזו צ'אקה של יבזורי, עוד הופעה הירואית של טפ-הירו הקשיש, אבל רבאק, בורינג. הכדורסל הישראלי השנה שוחק בהדר יוסף, באדום, וגם בבאר יעקב. ברוכים השבים לליגת העל חברים, רק תתנהגו יפה. אל תביאו לנו את הביפיונריות מליגת הביפ המשוקצת.

ההסכמה הגורפת של השנה - להוציא כמה אינטרסנטים, הבנו סופית שאי אפשר כאן ארבעה זרים על המגרש. זה עניין לאייטמון שלם, ועוד כמה, אבל הנה זווית שאני חושב שלא מדברים עליה: למה אין הגבלה של החלפת זרים? אם תהיה לקבוצה זכות להחליף בעונה נניח, רק זר וחצי, הם ישקלו פעמיים לפני כל רכבת אווירית שעוברת כאן. ולמה לכל הרוחות יותר זול להביא זר מאשר ישראלי, בשל חוקי מס משונים? למה זה טוב? בהתחלה השחקנים זולים יותר, אבל אחר-כך דווקא כשהם בתוך המערכת ומוכיחים את עצמם, פתאום הרבה יותר יקר להשאיר אותם. לא ברור העניין, לא ברור.

וכמובן השיא המוחלט בריבוע של השנה - נדב הנפלד חולף מולי ברחוב. את זה אני אזכור לנצח, מי היו הזרים של הרצליה, ממש לא.

סיכמנו הכל? כנראה שלא. אבל אני צריך ללכת לאמן.

תבואו גם, קראטה זה כיף.


 
 
פרדי מרקיורי
 
 
בו מקאלב
 
 
Powered By Art-Up