ישנתי מעולה
אומר רן בורוכוב-שרמאדינוב עם שובו מאיטליה, שם הוביל את ספורטאינו ל-15 מדליות באליפות אירופה בקראטה. אליל הינו.
28/9/2012    
 

יום ראשון בטורינו, יצאנו לתור את העיר. כעבור מאה מטר בקושי אנו נתקלים בכנסיה הגונה, איזה משהו אירופי שכזה עם אבנים וצלבים והכל.

ברם אולם, הפתעה - בחצר עומד לו סל. טבעת עקומה, כנראה שאיזה ליאור אליליהו מקומי נתן בו חמתו בדאנק רצחני, אבל וואלה, סל. מבט נוסף גילה כי כנראה עסקינן באיזה בית ספר קתולי, בכל זאת באיטליה יסדנו את מדינת הרומאים. סל בחצר בית ספר. אולי עוד יש להם תקווה לאיטלקים שם.

++++++

באליפות אירופה האיטלקים מפגינים דוגמא ומופת של ארגון. לא אכנס לרזי ח"ן של ארגון תחרות קראטה, אבל בגדול הברדקיסטים האלה הצליחו לפשל בכל הסעיפים. החל מלדאוג שיהיו מספיק שופטים, המשך ב"זאת זירה מקורית, ישר מהקולוסאום ברומא, מודל 0013, כולל דם של גלדיאטורים. קצת חורים? תסתדרו". וכלה ב"לו"ז? בשביל מה? נסיים כאן גג ב 9 בערב. אולי 11, אל תהיה קטנוני".

++++++

האוכל של אלה הוא טעים באופן בלתי נסבל. גם הנוף. אני רוצה שיסבירו לי מה היה להם לחפש במצור של שלוש שנים באמצע מדבר יהודה על איזה חתיכת סלע במצדה, כשהם יכולים היו לשבת בירוק ליד האלפים ולטחון ריזוטו כל היום.

++++++

יהודים הם לא עם גדול במיוחד. ומי שלא הבין את זה מנבחרת הכדורסל שלנו, מוזמן היה לאליפות אירופה בקראטה. יש לנו שני חבר'ה שבארץ נחשבים לגולייתים יהודיים, אבל כשהם נכנסו לזירה עם המתחרים שלהם חשבתי שטעיתי בקבוצת הגיל. נמוכים בראש מכל העמלקים שם.

ואם זה לא מספיק, האיטלקים, מארגנים למופת כאמור, הקפידו לשבץ בגילאי הילדים-נוער שלושה שנתונים יחד. למי שלא הבין, יש הבדל גופני משמעותי בין עלמה בת 12 לבין גורילה בת 15 וחצי, או בין נימול בן 16, לשוודי בין 19.

++++++

בטיול ליד אלבה , עיירת נופש ירוקה, יפה שבא למות, שעה מהאלפים ושעה מהים, אני רואה באחת החצרות עוד סל. אבל מסתבר שהטירוף האמיתי שלהם הוא אופנועי מוטו-קרוס. בכל פינת רפת יש איזה מסלול שטח קטן מאולתר, רצוי עם הרבה בוץ. ככה זה כשאין צבא ואין "איזה מסכנים החיילים ששוכבים עכשיו בבוץ". יש להם חסכים למסכנים.

++++++

החברה שלנו מסרבים משום מה להתרשם מהתנאים הנ"ל. הם הכי נמוכים בזירה, גם הכי צעירים. יעל ועדי, בנות 12 בקושי, מקבלות יריבות בנות 15, שאני נשבע שאת אחת מהן ראיתי בתור כפילה של "הענק הירוק". הן מפרקות אותן. יעל לקחה 5 מדליות. עדי המסכנה רק 3; שתיים זהב ואחת כסף.

כל דקה שאני מאמן את הבנות האלה היא עונג צרוף. ולא רק אותן.

++++++

השופט הסקוטי ההוא מסרב לשכוח את הפיצוץ שחטף ממני בתחרות באנגליה לפני 12 שנה. הוא רק רואה דגל ישראל, והוא נכנס לנוהל חורבן בית 3. לבריאות שיהיה לו. אגב, אנוכי לא ממש כיכבתי בתחרות הזאת. בניגוד לאליפות הקודמת, חמישי באירופה, הפעם הסתפקתי בעליה ייצוגית לסיבוב ראשון וזהו. יש תירוצים לרוב, למשל זה שטחנו אותי קודם חצי יום בתור שופט, אבל האמת היא שבלי הכנה רצחנית (שלא הייתה) קשה לגמד יהודי בן 35 לעמוד כמו שצריך מול גורילות אירופאיות שצעירות ממני ב-15 שנה ומבוגרות ממני ב-30 ק"ג של שרירים.

הכוכבים האמיתיים שלנו בגילאי בוגרים עסוקים קצת כרגע בקורס קצינים, בשייטת, בממר"מ. ארץ זבת חצץ.

++++++

פתאום יורד גשם. ככה זה באירופה. אבל אני ישר, כצפוי, רץ החוצה, מסניף וחושב על סבא שלי, שקצת מת לי איזה שנה וחצי, אבל אם לא היה, היה חוגג ביום התחרות יום הולדת 90. נראה לי היה מבסוט אם היה רואה מה חבורת הקראטיסטים היהודים עושים כאן בזירה.

++++++

למרות שלא זכיתי לראות משחק כדורסל של מילאנו, ובעיקר ראיתי בכל פינה את סמלי הגאווה המקומית יענו ביפ-יובנטוס, זה היה אחד השבועות הספורטיביים הנאים והשמחים בחיי. 15 מדליות. 15. היו לנו 16 מתחרים. להשוואה, לרוסים היו שבעים מתחרים, לאיטלקים מעל מאה.

++++++

בטיסה חזרה אלעל שלחה לנו מטוס, שאין לי דרך אחרת לתאר מאשר טנדר פג'ו 404, מודל 79, שהתקינו עליו כנפיים. נחתנו בערב יום כיפור, נתב"ג היה שממה בשעה אחת בצהריים. ראיתי כבר את הוועד מתאמן בחרקות אופניים על המסלולים הריקים. ישנתי מעולה. במוצאי החג, ראיתי את דורון פרקינס אוכל חצץ מחאליד אל אמין הקשיש. לא יכול לחכות כבר לאימון הבא.

 
 
ג'יימס תומאס
 
 
אהוד מנור
 
 
Powered By Art-Up