כולה מאמן קראטה
רן בורוכוב-בלאטוב מרביץ דרשה על פני כ-700 גרם טקסט. על הפרקף מי יחליף את בלאט, מה הקטע של שרמדיני ובעיקר ולא פחות חשוב: היידה-גוני!
5/11/2012    
 

בימי חמישי, אם צריך, אמיר נוהג לצאת מהאימון כמו ספידי גונזלאס, יען כי יש לו משחק על הראש.

האיש משום מה מחבב את מכבי אלקטרה, ברמת הכורסא, והיות שהאימון מסתיים ב-21.00 הוא עושה הופה היי ומתחפף. לפעמים הוא גם מתחצף ובכלל לא מגיע לאימון כשיש לו משחק חשוב (מה יכול להיות חשוב מאימון אצלי? בחו"כ!).

רגע, נשבור אחורה רגע, נסביר מיהו אמיר, לא ככה?

תהיה חוויה. אלוף ישראל דין שמש מול קפטן הנבחרת רן בורוכוב (צילום: יח"צ)

איש מידות, איזה 6-1 כלשון האמריקנים שזה מינימום 1.85 ס"מ טבין ותקילין, לא כולל הפיג'מה היפנית. ולא פחות - החניך הראשון שלי בקבוצת הבוגרים הכי עצבנית ברמת גן. שנה שלישית כבר, עשו נא כבוד.

בשיעור הראשון הוא היה לבד, רק אני, הוא והמראות. פז"מניק יעני. יש לנו מערכת יחסים מעניינת, לי ולאמיר: הוא מקפיד לאכול לי את הראש כל השיעור, אפילו ב-10 דקות בהן הוא נוהג לאחר אני כבר שומע אותו בין האונות.

אני, מצדי, מקפיד לקחת אותו להדגמות של ענייני הבעיטות-מכות-הטלות האוריינטליות שלנו, ורוב הזמן אני משתדל לזכור לא להוריד לו איברים שהוא צריך. אני מודה שלפעמים אני שוכח, אבל אני אדם מבוגר, קשה להאשים אותי, ואמיר סך הכל בחור טוב מידות וטוב לבב, אז החבטות מתלבשות עליו יופי.

ויש לציין שהוא קראטיסט לא רע בכלל. אמנם התחיל להתאמן בגיל 40 וקצת, אבל נשבע בנדב הנפלד - אם היה רוצה, אני עושה ממנו וואחד צ'מפיון. מיסטר מיאגי של רמת עמידר יהיה לנו כאן.

נחזור ליום ה' רגע. הבריז הליצן. יום אחורי זה סימסתי לו לשמוע שהוא תקין (יש לו מנהג טיפשי לנקוע רגליים במשחקי ביפ), ענה שהיורוליג היא פח זבל.

וואלק, צודק.

יודעים אתם בלעדי, הבית הנוכחי של מכבי ת"א הוא מזבלה אירופאית מזעזעת במיוחד.

אפילו בימי הסופרוליג היה יותר מעניין כאן, לפחות לוליו עשתה נעים במחלקת משחקי הלשון, ובלברקוזן היו נקניקיות משהו שגעון.

עכשיו, זה נכון שהיורוליג היא לא שמחה גדולה כבר כמה שנים, אבל בכל זאת יש לזכור כי ההגרלה היטיבה הפעם עם צהובי העור באופן מופרע לחלוטין, כי האריות הלכו להם לשחק בגינה אחרת, לקחו איתם גם את הנמרים, הצבועים והשועלים.

אך יש לציין, אל נא נזלזל במכבי ת"א.

מכבי אלקטרה תל אביב

עם כל חוסר הכבוד ליריבות, הם, היוגבים, משחקים טוב. יש חסרונות, לא נכחיש כלל, וסימני שאלה לרוב, אבל בכל זאת בעיני לא כה אלמנטרי העניין ששניים וחצי ישראלים לא סופרים ברמתם את יריביהם ממול, שתיישון ג'יימס נותן התקדמות נאה ביותר בגיל 29, ושבלאט לא מתבלבל בין עוזר המאמן שלו לאחד משחקניו, שדומה לו שתי טיפות בנזין בפרצוף, ושלושת אלפים שנות אור בכדורסל שלו.

מה גם ששוב בונים קבוצה מחדש, כמו כל שנה כמעט, קטן על דיוויד-שלנו.

דיוויד בלאט

בעניין הזה - שמעתי תמול שלשום, באיזה לילה ינשופי, את ג'ף ואן גנדי מדבר על הניקס במשחק בו פרקו את מיאמי הנביילע'ס, מסביר על כמות הזקנים של הניקס והקליטה שלהם במערכת.

זה היה לדעתי מחוץ לשידור, כמו שקורא לפעמים שמערבבים להם ב-ESPN שידורים למזרח, מערב, מקסיקו וגינאה הצרפתית, מי זוכר כבר מה מותר להגיד ומתי.

הקיצר, אמר הג'ף, בהתכוונו לג'ייסון קיד, פריג'יוני (שזה בכלל פריחיוני אבל עזבו) ושות': "הכל חרטוטים - שחקנים חכמים לא צריכים זמן להתחבר. דבילים (DUMBS בלעז) צריכים זמן".

חושב שהתכוון גם על הדרך לשבח קבוצה מסוימת מלוס אנג'לס, בדגש על איזה אחד גבוה ששנה שעברה עשה סמרטוט רצפה מאחיו, אבל כשהוא צודק – הוא צודק.

בתרגום לצהוב - אולי זה למה שרמדיני עוד לא לגמרי סגור מי הוא, וסמית' לעומת זאת חזר לעייסק אחרי ארבע דקות.

גיורגי שרמדיני

בהפסקת המים, באימון הקודם, אמיר שאל אותי, מה יעשו המכבים אחרי עידן דיוויד. שהרי את אפי כבר מיצינו, גם את קטש. דרוקר, טעמנו, לא היה מי יודע כמה.

הרהרתי לרגע. שאלה נאה, וואחד נעליים יהיו לאיש לתפוס. דן שמיר, עניתי לו, והמשכתי באימון לפני שאשכח על מה דיברתי (בעניין היפני, כן?) האם צודק אנוכי? נביא או סתם שוטה? וואלה ימים יגידו.

בל נשכח, גם פיני גרשון נחשב בלתי ניתן להחלפה.

אז דנשה. או פרנקו. אולי הג'ינג'י בכלל, מה אני יודע.

דן שמיר

אני כולה מאמן קראטה.

מעללים אינפנטיל-הוליוודיים:

ברוך בורא סר צ'רלס בארקלי, שאמר על מאמן הלייקרס: "לא היו לו כבלים בקליבלנד. לא נראה לי שהוא ראה את נאש משחק פעם".

ועוד מאותו הפה: התקפת פרינסטון? כמה אליפויות NCAA לקחה פרינסטון? אם הייתי רוצה רו"ח הייתי נוסע לפרינסטון, לא בשביל כדורסל".

ובינתיים, עד שג"ג תצא מהנאחס שלה, עד שטישמן יקבל 30 דקות למשחק איפשהו, עד ששון דאוסן ידנקק במדי נבחרת ישראל על הראש של קרסטיץ': היידה-גוני נזעק מבין הגלים!

גוני יזרעאלי

 
 
דורון שפע
 
 
ראדיסב צ'ורצ'יץ'
 
 
Powered By Art-Up