בורוכוב-סוקולוב-צ'יפופוב בהרפתקאות מעבר לים
רב"ס שוב התבלבל בכדורים שהוא לוקח שלוש פעמים ביום, ומשגר הזיה נוספת והפעם במסגרת מסע נקמה/קנאה במייק מילר המתפרק של מיאמי היט.
6/1/2013    
 

הכל התחיל מכתבת סוף העולם של איש הזאב.

כתבה משובחת ביותר, כולל משפט שראוי לפרס פוליצר: "היה הגיוני ששמעון מזרחי יבטל את הזריחה למחרת" (אחרי אובדן האליפות לגליל של שפר ליף ושאר הגיבורים).

במסגרת הכתבה הוצת איזה קו מחשבה אסוציאטיבי, בלתי ניתן לשחזור בשום אופן ו/או פנים, אבל איכשהו הגעתי למייק מילר, קלע השלשות המדופלם של מיאמי, בלי ספק, הגרוטאה הכי מזוויעה שמשחקת כדורסל פעיל מזה שנים רבות ביותר, כולל גודס שש דקות אחרי שקרע את הברך.

הוא עצמו מכנה עצמו "איש הפח" ולדעתי הוא ממש מפרגן. אני מוכן לשים כסף על זה שהאיש לא מסוגל לרוץ 60 מטר בלי למות, פשוטו כמשמעו. שלשות הוא עדיין יודע לקלוע, יאמר לזכותו, גם בלי כל הטררם הזה שמכונה מערכת השלד.

עוד לא בן 33 אגב, הבחור. צעיר ממני ב-3 שנים, והנה האקדח במערכה הראשונה.

לפי ESPN מילר מרוויח 5.8 מיליון דולר שנה. זה יוצא משהו כמו 2 מיליון דולר לאיבר תקין שיש לו בגוף.

נעזוב רגע את מילר, נלך לג'רמין לין, הלינסנטי, רכז בינוני מינוס, שבזכות הטירוף של האמריקאים ומערכת יחצנות משובחת, דפק קופה בגדול והולך להרוויח בשנים הקרובות איזה 20 -30-40 מיליון דולר, תלוי איך אתם מחשבים את הפרסומות לקורנפלקס.

אה כן, הוא ממוצא סיני. גם למד בהרווארד, ייתכן שאפילו ביקר בכיתה פעם. יש לו גם סיפור אישי מרגש, הוא ישן על הספה של חבר שלו.

סוף מערכה שניה.

פתאום עם פרוץ 2013 עלינו הבנתי ממש ברצינות, שאני לא הולך לגבוה בשנים הקרובות. הרעיון שאקום בבוקר אחד פתאום 2.12 מתחיל להיות לא רלוונטי.

הבנתי שחייבים לחשוב רגע מחוץ לקופסא.

הרי חוץ מאיזה שבועיים בפלייאוף , הכל ב-NBA זה עניין שיווקי שמטרתו למכור גופיות של קובי לסינים, של לברון ליפנים ושל ג'ינובילי לברזילאים (חורבן העולם, מישהו אמר?). ועכשיו תגידו אתם, היש סיפור אישי מרגש ממני?

הרוקי הכי זקן בתולדות הליגה, בדקתי, אני יותר זקן אפילו מפריג'יוני,

1.74 ביום ממש טוב, משקפיים, הישראלי הראשון בליגה (עד שכספי יראה מגרש, הם ישכחו שהיה דבר כזה בכלל) מעולם לא שיחק כדורסל מסודר, מקסימום הפריע לאנשים שידעו מה לעשות עם הכדור, יהודי כמובן אבל כזה שאשכרה היה חתום פעם על M16 יענו רמטכ"ל, מאמן קראטה שמוכן להיכנס לאולם עם פיג'מה יפנית למען אחינו במזרח הרחוק,

ואם ג'רמי לין ישן חודש על ספה, אני מוכן לישון חצי שנה בטנדר פג'ו מודל 79.

לינסטנטי זה כלום לידי, באיראן יקנו תחתוני סוקולוב-בורוכוב.

ואיפה? בלייקרס כמובן, אשר למרות הטינה האישית בכל זאת היא הבמה הכי גדולה בעולם. ולא יאמן, אני גם הולך לקבל שם 15 דקות למשחק, עם כל החסרונות הברורים מאליהם, גמד לבן ומשקפופר וכל זה.

להלן הפירוט.

שלוש דקות במקום נאש - הגנה יותר גרועה משלו אי אפשר לתת, וגם ככה יש לפחות חצי משחק שבו קובי לא רואה אף אחד ממטר. אפילו לא אצטרך לגעת בכדור.

שלוש דקות במקום רון-רון , כי אם יש דבר אחד שאני יודע לעשות, זה לתת קטנות מלוכלכות. גם ככה הברך זה המקום היחיד שאגיע אליו, אבל שם אומרים שיש ממש הרבה רצועות והפתעות, אני יכול לחדש לחבר'ה כמה דברים. ואם יזרקו אותי על זה שהשבתתי את כרמלו אנתוני בדקה השלישית של המשחק, נראה לי שזאת החלפת שבויים לא רעה בכלל.

שלוש דקות במקום פאו-גאסולינה – לא רק שלכסח יותר טוב ממנו אני יכול, גם לפחד מאחיו הקטן אני יכול יותר טוב, ואם צריך לבכות - גם בזה אני ממש מעולה.

שלוש דקות במקום דווייט האוורד הצ'יקמוק, בדקות בהן נוהגים לשלוח אותו לקו. יותר גרוע ממנו ממש קשה לקלוע, ולחילופין, לראות אותי זורק (ומחטיא) מהקו תוך כדי טראש טוק בשלוש שפות עם ספייק לי, רג'י מילר וקובי בראיינט, זה אוצר בלום לכל מקדם מכירות באשר הוא.

וכמובן - איזה שלוש דקות במקום קובי.

מעבר לסיכוי הלא רע בכלל שרק אם אעמוד בצד לבד בשקט בחושך בפינה, ואניח לסטיב נאש למסור לפאו גאסול, זה ממש יהיה נחמד לקבוצה,

גם בשבוע של גמילה מקפאין, דלקת אוזניים, נדודי שינה, ואכילת לוף, אני בן אדם הרבה פחות רטנוני ומאוס מקובי. בכל זאת, 2013 באה לעולם, קצת חיוך לעולם לא יזיק, יא אהבל.

גם יותר יפה ממנו.

ומה אני מבקש עבור כל זה? ממש כלום. הרבה פחות ממייק מילר הגרוטאה ה(לא)מהלכת. תנו לי 2 וחצי מיליון דולר לעונה, מוכן לסגור גם על 2.3, ואני שלכם.

200 מיליון גרבי סוקולוב-בורוכוב תמכרו בהודו, לא שווה לכם? רבותי, 2013, שנת הנחש בסין, היא שנת הרב"ס-ניטי.

גם שנת הלידה שלי היתה שנת נחש, ואם מהנתון הזה לבד דייויד שטרן לא יכול למכור חבילות שידור לחצי שנחאי, אז שיקדים את הפרישה שלו ומהר.

וכפיים לבורא עולם, וזכרו שאם מישהי משתמשת במילה "כפיים" בלי חשבון, היא דווקא כן גנבה, כי אני הייתי כאן קודם.

 
 
ולדימיר סטנקוביץ'
 
 
יפה ירקוני
 
 
Powered By Art-Up