הוכחה אמפירית מצערת
רן בורוכוב-סוקולוב זורק עלינו קילו טקסט, ופה ושם מדבר על כדורסל. כלומר, בעיקר מצטט מה אמרו אחרים. וזה בסדר יען רב"ס הינו, ואיתו נלך באש ובמים.
26/2/2013    
 

כמה דברים לומר יש לי לכן התכנסתי. ייתכן שחלקם אף יעסקו בכדורסל, לכו תדעו. נפצח בעניין "הארץ". לא כנען, העיתון. ליתר דיוק, האתר. הקיצר, בקרוב מאוד אתר האינטרנט של העיתון יעבור להיות אתר בתשלום. יפרגנו לנו כמה מאמרים בחינם, השאר בשקלאת עובר לסוחייר.

וואלאק. סוג של אישו, אין ספק. לא כאן המקום לפתוח את הסוגיה בעניין העיתונות הכתובה, המעבר שלה לרשת וכו'. למי יש כוח. ומספיקה הצצה קלילה לאיזור ה"לא יאה" של כדורסלע-האתר, על תקן הוכחה אמפירית מצערת לזילות העיתונות הכתובה-משודרת של מקומותינו, ונדמה לי, שדווקא בספורט המצב עוד פחות חמור יחסית, יען כי כאן עוד יש לא מעט משוגעים לדבר שממשיכים, בינתיים, לתת איזה ניחוח שושן בין החוחים. לא בטוח שתמצאו את זה במדורי התרבות השונים, נניח.

אבל נעשה מנוי? עם כסף והכל? לא נראה ככה.

ברמת העיתון, יענו כזה שבא על משהו שהיה פעם בית של ציפורים, "הארץ" הוא בחמש דרגות מעל שאר מתחריו, אם בכלל יש לו מתחרים, אני לא תמיד סגור שלשאר הצהובונים אפשר לקרוא עיתון.

"הארץ" הוא עדיין עיתון. נכון, יש לו אג'נדה אופיינית בלתי מוסתרת, חיבה לזוטות על גבול הביזאר בכל חלקיו ואופי יקה-פוץ משהו. עדיין, הוא כתוב בעברית, עם משפטים, פסיקים, תחביר וכל זה.

הרבה יותר מהשאר. חייב לציין, כי לגבי העיתונים שמחלקים חינם, או כאלה שהם העיתון של עצמם מטעם המדינה וכו', הבעיה שלי איתם היא לא האג'נדה-פרופגנדה. הבעיה היא הרמה. התת-רמה ליתר דיוק.

אבל לעשות מנוי ל"הארץ" באינטרנט? ממממ, לא נראה ככה. אולי זה ישתנה בעתיד, אם השאר יהיו מחורבנים ברמה בלתי נסבלת, או אם כולם יהפכו להיות בתשלום. אז אולי נקום ונעשה בחירה מושכלת בין כל מציעי התוכן. אבל בינתיים, וואלק, אני זורם עם החינם.

אם כבר בעיתונים עסקינן, אזרוק רגע מילת תמיהה בעניינו של אביב-נדמה לי-לביא. טרום הערה: שמעתי את רעהו, ח"כ שלח, מביא לכנסת את המונח "נדמה לי". סתם שתדעו.

ולגבי הלביא – ובכן, כמה וכמה טורים שלו לאחרונה הפכו סהרוריים משהו. לרוב עסקינן בטורי דד-ליין, מאלה הזריזים שיורים אחרי משחק 400 מילה והיידה הבית. ואני, אני קורא, ולכאורה הכל בסדר. לא שהיו איזו בושות סטייל נאה כרפאל. עברית תקינה (טובה משלי מן הסתם), מבין את המשחק, רק מה . . . רק מה הוא רוצה להגיד?

פסקה אחת אומרת א', פסקה שניה אומרת ב' . מצד אחד הזרים של מכבי יתרונם אך ורק בכמות ולא באיכות, מצד שני, מכבי תלויה באופן מוחלט בשון ג'יימס (דוגמא מהזיכרון). נו, אז תחליט, ואז תגיד לנו. לא נעים, אבל עלתה לי המחשבה שאביב לביא הפך קצת, נדמה לי, לשגיא כהן גרסת הכדורסל.

והמבין יבין, אם יבין, ואם לא, לא.

היידה, נקסט:

פורים. ג"ג מתחילה לשים על עצמה פרצוף של מסיכה, נקווה שלא יעבור אחרי החגים. אבל אם כבר בגליל ופורים (אזהרת קישור קלוש לפניך) אז הקטיושות של החג הזה היו מופרעות באופן שאני לא זוכר זמן רב. מכל עברי מדינת היהודים קוטרים מקשישים שכמותי מתלוננים השכם וערב על החזיזים-קפצונים-נפצים שבני תשחורת ארורים מפגיזים מזה חודש וחצי. אמל"חים שלמים הם רוקנו, המנוולים.

כלבים התחרפנו כבר לגמרי, המסכנים, ולא אתפלא כלל אם חלק מהזרים שעזבו את הארץ לאחרונה, בעצם זייפו כאן פציעה כי חשבו שהאיראנים קמים עלינו לכלותינו.

עכשיו, לא אמנם רך לבב אנוכי, אבל בכל זאת גדלתי בכרמיאל, עיר ספר על יד הר שעליו כפר, ויריות באוויר אינן זרות לי. להיפך, אצלי חתונה בה לא מורידים איזה צרור ב-80 מעלות, מעוררת תימהון גדול. גם בצה"ל עברתי, עשיתי מטווח והכל, ויש יגידו אף הייתי חתום על M16 אי-אלו 36 חודשים.

כבר חודש הם חוגגים לי את פורים הצוררים, חודש. אבל אתמול, וואלאק, אפילו אני, שמורגל כאמור ברעשים ואף פירומן לא קטן בעצמו, אפילו אני, נהפך עלי עולמי, עת אחד מילדי השכנים גילה את חוק שימור האנרגיה, והוכיח כי אם חזיז אחד עושה רעש גדול, חבילה שלמה עושה רעש ברמה שגורם לרב"ס לרקוד על התקרה.

תהיה חוויה. אלוף ישראל דין שמש מול קפטן הנבחרת רן בורוכוב (צילום: יח

אין על ריח של נפל"ם על הבוקר.

מה המסקנה מכל הקיטור של הפסקה הנ"ל? ובכן, הנוער של היום זה גועל נפש. בורים, נבערים, חדלי אישים, ופויה-בויה.

חודש שלם לקח להם לגלות את הטריק של לפוצץ את כל החבילה ביחד??? איזו חרפה. ככה גרשנו את הבריטים? ככה אריק שרון ניצח לבד את הסורים? ככה בנינו מדינה? ככה עושים קפה? אשכנזים נהייתם לי?

טוב, משהו על כדורסל, בערך. שידור של הקליפרס מול סן אנטוניו. הפופוביצ'ים מפרפרים להם את הצורה, פארקר עושה מכריס פול צחוק קבל עם וצ'ארלס בארקלי.

או. הסר, שחגג 50, מיד הודיע, שטוני פארקר הוא הרכז הכי טוב ב-NBA כרגע (צודק) ושהוא ראוי לגמרי להיות MVP (גם צודק, אני חושב).

אבל הייתה לו יציאה מעניינת. משהו בסגנון, תרגום חופשי: "קבוצה רצינית לא יכולה שהשחקן הכי קשוח שלה יהיה מטר ושמונים". פרשנות סוקולובית: האיש דיבר על הקליפרס, ועל עדינותם, משמע האיש היחידי שם שמוכל ללכלך ידיים זה כריס פול הקטן הנשכן.

דיבר על זה בהקשר שבכל פעם שבלייק גריפין ניסה לעלות לסל, אחד החברים, לרוב בוריס דיאו או ספליטר, הורידו אותו מהעץ, כל סל עלה לאיש בסדרת מכות אכזרית שלא לדבר על דאנקים.

במצב כזה, צריך לבוא האיש הקשוח של הקבוצה, על-פי תורת סר צ'אק, ולחלק סטירה לכל מי שמעז להתקרב לכוכב שלו. רק מה, רצוי שהאיש יהיה לא רק נשכן ועצבן, אלא גם סוסון יאור. וכשחושבים עלזה, אכן לכל קבוצה גדולה היה כזה. משכין שלום, אם תרצו.

ריק מהורן (וגם כל השאר בעצם) ששמר על אייזיה ודומארס, גרנט/רודמן ששמרו על אלוהים, ארטסט ששמר על קובי וגאסול, אפילו דוויין וויד ששמר על החברון העדינון לברון. או קיר בטון; שמר על וויל סולומון ולקחו גביע יול"ב, ואף מילה על גילי, מוסינזון.

הגזמנו עם החרוזים.

מוצאי פורים שמח שיהיה לנו, והיידה-גוני נזעק מבין הגלים. כי למרבה הצער, ככל שגוני ואשדוד טובעים, כך ג"ג עולה וצפה. עולם קשוח, לא נכחיש זאת.

גוני יזרעאלי

 
 
סטנלי ברנדי
 
 
ארווידאס סאבוניס
 
 
Powered By Art-Up