מנהג הוא לנו אנשי כדורסלע-האתר, כי ביולי-אוגוסט קצרי רוח אנו, קצרי מעוף ובעיקר- קצרי טווח מהמזגן הקרוב ביותר.

רק מהומות אלוהים סטייל טעות במספר ההופעות של בוזי ינאי בנבחרת ישראל, עשויות להקים אותנו ממרבצנו הקריר, לטובת שריפת קלוריות עלי מקלדת.

אפילו עכשיו, עת שרבטתי כאן את המילה "שריפה" חום גופי עלה באיזה צלזיוס וחצי. לא נעים, לא מתאים. מה גם, שהכדורסל בהילוך נמוך. נמוך מאוד אפילו. אכן, נבחרתנו האמיצה מתחילה בהכנות בואכה אליפות אירופה, אכן במנש יש לנו כספי וגם מקל, אבל בינתיים, נו, קובאן פינת קאזאן לא עושות לנו את זה.

אבל מה כן?

אליפות עולם בשחייה היתה לנו. ואומנם אמרו האומרים הליצים, כי הסיכוי היחידי שישראלי לא יסיים אחרון בגמר הוא שיהיה ישראלי נוסף במקצה, אבל פפפפ, שלו קרוקסיכם מעל רגליכם, חבורת ביפיונרים. שני חבובים אלה, גיא ברנע ויונתן קופלב, מתאמנים בשבוע כמו כל נבחרת ישראל בביפ בחצי שנה, אתם יכולים לחתום על זה.

אז הם רק במקום ה-7 וה-8 בעולם. במקצה לא אולימפי, השם ישמור! הו האימה. והחוצפה.

אליפות עולם ביוסיין בולט התחילה ממש שם במוסקבה הלא כל-כך קפואה.

אבל אני הכי אוהב את הקפיצות לגובה, לרוחק, משולשת. יען כי עד כמה בולט באמת מהיר, קשה לדעת בלי לראותו בעיניים. אבל אני מרים מבט, ומציץ על התקרה. גובהה בערך 2.וחצי מטר.

ובכן, היה פעם איש אחד, שהעביר את כל גופו הקובני, כולל חצי קילו קוקאין, מעל הגובה הזה.

את כל הגוף!

יש אנשים שמסוגלים לקפוץ שמונה וחצי מטר בעולם הזה. לא לתאר, ביוני לגמרי. תמדדו רגע 8 וחצי מטר (תשעה צעדים בערך), עכשיו דמיינו מישהו עף מעל המרחק הזה. מופלא לגמרי, לא פחות. שלא לדבר על לנחות על החול, גועל נפש צרוף.

ייתכן שכך איבדה מדינת ישראל את גדול קופציה בכל הדורות. יען כי אני שונא חול. גם בים, לא בא לי טוב העניין הזה, אבל שם לפחות יש מדוזות להתנגב בהם.

יתכן יותר, כי מדינתנו רק הרוויחה מכך שמעולם לא זינקתי במלוא אוני ועוניי אל תוך החפיר של הדר יוסף. בכל מקרה, עכשיו כבר מאוחר.

מה עוד? ובכן, ב-7 בחודש זה מלאו חמש שנים למותו של הענק, רלף קליין. חתן פרס ישראל, למי ששכח. באותו יום גם נבחרת הכדורסל ניצחה 16 הפרש את פולין, ויו"ר פוטנציאלי חדש והזוי קמעא לפתע נחת, תרתי משמע, על איגוד הכדורסל.

ועל מה דיווחו אזובי הניוז? בכותרות הראשיות, החצי ראשיות והצדדיות? על בית"ר ביפ שניצחה את הפועל ביפ עכו. אולי הפסידה בכלל, מעניין את סבתי באשר היא (בית עלמין ירקון, למי שתהה). כלימה, חרפה בושה, חוצפה ואימה. רלף קליין ! אבוי ואבויה.

עוד עניין, באותו עניין, בערך.

מסתובב עכשיו ברחבי הפייסבוק, לינק לאוסף מפות משעשע, הסוקר עובדות חביבות מרחבי העולם.

בין היתר תוכלו להיחשף שם לצפיפות אוכלוסין, רמת משכל, וגם מידות גוף מסוימות, לא חשוב עכשיו. בעצם כן חשוב, אבל חפשו לבד. ועוד מפה אחת יש שם, זאת שכונתה בשם "הכדור-ביפ-רגל שולט בעולם". בחו"כ! כבר אמרתי היום?

מסתבר, שגם לקרוא מפה אנשים לא יודעים. המפה מציגה את הספורט הפופולארי ביותר בכל מדינה. ובכן, נכון שמבחינת השטח יש לענף ההוא יתרון משמעותי. ברם אולם, לגבי שאר מדדים אחרים, עסקינן בשקר ושטיפת מוח. סין, הודו, ארה"ב. שלוש מדינות יחד בערך שלושה מיליארד וחצי איש, לא מעניין אותם בגרוש הענף הלזה. תנו להם טניס שולחן, בדמינטון, קריקט או בייסבול פינת פוטבול.

הפיליפינים, 100 מיליון איש והקופה עוד רושמת, חולים על... כדורסל! ליטא, לבנון והפיליפינים, הן מדינות בהן הכדורסל שולט ובגדול. תוסיפו גם את היפנים מטורפי הבייסבול, את בנגלדש, פקיסטן ואינדונזיה, עוד איזה מיליארד איש לערך, ובקיצור - הבנתם.

גוזמאים ובדאים אזובי הניוז הללו, לא פחות.

מה עוד? משהו חשוב , מעניין ומרגש. קראטה, נו מה.

לא נכחיש, נבחרות הבוגרים של הקראטה, נמצאות בבעיה מתמדת. כי בניגוד לכל מיני בטלנים מענפים ששמם לא יוזכר, בגיל 18 החבר'ס הסופר מוכשרים ומאומנים שלנו, הולכים לשמור עלינו, על אמת, בכל מיני שייטת, סיירות מטכ"ל שכאלה, ושאר אילוצים של מדינת היהודים.

הם לרוב מוכשרים, אז הם סוגרים שם איזה 4-5 שנים. אז מה לעשות, המייצגים המרכזיים של העם היהודי ברחבי תבל, הם בני נוער. אבל הם טובים. ועוד יותר- טובות. שלחנו לפני שבוע קומץ זאטוטים מרמת גן לאליפות העולם ביפן. בטוקיו, לא פחות.

לעלות באליפות עולם, בקראטה, על אדמת יפן, שקול להתפרצות לאולם הביתי של מייקל ג'ורדן ולהזמין אותו ל-1 על 1 כשהמנצח מקבל את 6 טבעות האליפות שלו. אבל החבר'ס שלנו, כנראה לא שמעו על מייקל ג'ורדן.

אפרוח אחד, בלי בושה, פיצח לו שלושה יפנים, וסיים במקום החמישי. אפרוחה שנייה התחצפה קצת יותר, ולקחה מדלית ארד לנערות. אפרוחה שלישית בכלל הרגישה לא טוב, אז לקחה שתי מדליות, אחת ארד ואחת כסף.

אליפות עולם לנוער. אליפות עולם!!! שלוש מדליות, יותר מכל מדינה אחרת שאיננה המארחת, וזה כולל את הנבחרת בת 50 המתחרים של רוסיה, ואת נבחרת ה-2.06 בכיתה ג' של דרום אפריקה.

נועם רוזוב, עדי לנדסברגר, יעל חסידי, אלה השמות , למקרה שאתם רוצים לשלוח את נבחרת הנוער לשיעור איך מתאמנים 4 שעות ביום, עד שהמאמן, אנוכי, מגרש אותם בכוח-פשוטו כמשמעו-הביתה.

ואם לא הבנתם כלום עד עכשיו, אז ממש כאן ברמת גן, אמצע גוש דן, יש אימפריית קראטה רצינית. אני משוחד, אבל גם צודק. שלחו את הילדים שלכם, את הילדות שלכם (חשובה הגנה עצמית במדינה המטורללת הזאת). וגם את עצמכם. זה ממש לא עייסק רק לילדים.

תגידו שרב"ס שלח אתכם.

ועד אשר יעבור זעם, ובחדשות יגידו "ירידה חסרת תקדים בטמפרטורות מחר", אשוב לי למזגני, יבורך הוא.

וכפיים לבורא עולם, אבל אם אפשר, תעשה לי קצת פחות חם.