ויצא חג ויבוא עוד חג, ויבנה רב"ס הוא הוא בורוכוב הסוקולובי סוכת פלאים ושלום ונפלאות. הוא ולא אחר, הוא ולא שרף, והוא אפילו לא שרף שום דבר בדרך, יען כי סוכתו עמוק בתוך ראשו הקודח נבנתה. וזה מקום, וואלה, סודי לגמרי.

אבל בכל זאת, אושפיזין יש לאשפז, כמנהג היהודים, ועל כן, בואו נזמין לי איזה 7 מכובדים צדיקים לעשות איתי את החג. אומנם המסורת מספרת כי בכל יום נזמין אושפיז אחד או אושפיזה אחת בלבד, אבל אני מזמין אותם מראש, את כל השבעה. שישבו איתי שבוע, יסבלו קצת, למה מה קרה.

ראשון יבוא, הצדיק, התאופיק, השאפיק, מר נסים אפיק, ראשון יען כי אחרון הוא בזיכרוני הדל. אמנם כולה בלגיה ולא יוון, אבל בכל זאת, על מנת החסד הקטנה שקיבלנו אנו ביורובאסקט הלזה אחראי הרי כמעט לבדו אפיק הצדיק.

23 נקודות, רק 23, אמנם מספר אלוהי לכל דבר אבל כאמור - "רק" 23 יען כי מאמננו השגרתי (הצעה לכינוי? מממ) החליט לדכא את יצרו של אפיקנו בעודו באיבו, והוציא אותו מהמשחק בדיוק כשזה היה בזון הכי זון שנראה כאן מאז צדיקי עבר כע.ד.י גורדון או נשיא המדינה, מר מיקי ברקוביץ' ירום הודו.

הוציא אותו מהמשחק הוא הוציא, בגלל עבירה שלישית ברבע השלישי(!) . קלקל לו ולנו את המוזה. אבל יום כיפור היה כבר, אז סלחנו לו.

שני יבוא ויוזמן, ואף יטעם מפרי הלולב, מר... אריק שיבק! רגע, מה? הרי כבר חודש אתה מלין עליו ועל תורתו ועל משנתו: שגרתי, שמרן ומשעמם אתה מכנה אותו, אז על מה ולמה? על כך, שיפה דרש ואמר, כי ביקורת מקצועית היא דבר אחד. ואפילו ביקורת עצבנית אישית-אישיותית לוחצת מתקבלת. אבל יש גבול להתלהמות, להתבהמות, להתקופמנות. צודק. קצת תרבות, כמאמר האדמו"ר: You Know We're Living In A Society.

שלישי, איי, צוויי, דריי, יבוא עלינו לטובה מר לה בומבה נבארו. אליל סיפרה, תותח בן תותח ובעיקר עשה לכולנו טובה נשאר בבית ביורובסאקט הזה, והביא לכך שיש טורניר פתוח לחלוטין. ואפילו יצליחו חבריו הליצים ללכת עד הסוף בלעדיו זה לא אותו דבר, ואין דין שום רודריגז כדין חואן קרלוס. וכמו שזרק סר ש. לפני כמה ימים: "רק תראה את מי הספרדים לא הביאו לטורניר הזה".

אכן כן, חמישייה של נניח נבארו, הוארטס, אברינס, מירוטיץ' ופאו גאסול? וזה עוד אחרי הנחה של סרג' איבקה? לא נעים, לא נעים. עכשיו, אם יש לנו ספרדי, חייבים גם אשכנזי. לא ככה? בטח שככה. אז אם כבר, נלך ישר לחסידות הליטאים, ונזמין את גדול הליטאים, איש מידות תרתי משמע, נראה לאחרונה הוזה דעות על ספסל נבחרתו, כבר הורס לי את הסכך בסוכה - מר סאבוניס.

וואלאק, ראיתי אותו על הספסל שמה, ישר רצתי ליוטיוב להציץ קצת במעלליו. איזה שחקן היה, יאאא אולוהייים! כל הדור הצעיר, אלה שבטוחים שאת ליטא ויד אליהו המציא מר שאראס, עופו לכם לראות את נבחרת ליטא של סאבוניס ומרצ'ולניס, שאראס המקורי עבורכם.

אם כבר - לכו לראות את גמר היורובסקט של 95, נגד יוגוסלביה של אחרי הפירוק, היום סרביה. איזה משחק, איזה בלגן, איזה קהל יווני. ישב סאבוניס המכובד ליד נבארו, ליטא וספרד גם יחד, ישבו ויזמרו מזמורי חג על איזה שנאפס וטאפאס.

ועכשיו - אושפיזה!

חמישית, אבל בעצם ראשונה, בעולם(!). אנוכי, בורוכוב-סוקולוב-ריק מהורנוב, ראש מחלקת קטטות ופרעות של כדורסלע-האתר, גאה נרגש ומפוחד להזמין את הצ'מפיונה העברית, הגברת האושפיזה החגיגית, ירדן ג'רבי.

פרקה את היפנית, היא פרקה. את הצרפתייה חנקה עד שעילפה אותה. תשב בסוכתי, ותשמור שכל הגברברים לעיל התנהגו יפה, שלא תחטוף עליהם קריזה.

אין צילום של ג'רבי, שיהיה אנקראם. זה מה יש

איזה תותחית, יאאא אולוהייים!

שישי, שניים במחיר אחד: רבי צריך הרי בסוכה, לא ככה? מישהו שאשכרה גם שומר מצוות, מבדיל בין לולב לחלב, בין אתרוג לבלרוג. אני הרי כופרצ'יק לא קטן, חייבים לאזן. צנוע ומואר, עומד לו בשער וענף ערבה בידו, הסופר הטרי, דורון השפרי. וראו מה זה מי זה! הביא אותו אושפיז ספיישל, חידש ימי 20 שנה אחורה, ברד ליף מציץ לו שם!

ולא סתם הגיע לביקור הבחור המבושם: היום הוא קבלן בניין אי שם בסן דייגו. בימים בהם כל שדר מספר מעללי גויאבות, זמן להיזכר רגע באיש שהיה מלהטט בסלט פירות שלם. תפוזים ותפוחים, זריקות כדוריד וזריקות טטנוס, מהגורן ומן הברך. כל זריקה, מלמיליאן.

וגם מהעונשין.

ומי אחרון? מי יהיה אושפיז שביעי? אחרון, חביב, מיוחד ומרגש? היידה גוני נזעק מבין הגלים, והיידה גוני יופיע מבין הצללים!

נסיך העמק הגולה, קיבוצניק מגבת אשר עד ערבות חולון הגיע, העברת השנה בכדורסל המקומי, פרחח בזכות, חבוב בחסד, גוני היידה גוני שלנו: גוני יזרעאללללליייי!!!

פייי, מעייף החג הזה.

נשים כאן שיר, של אחד שכבר מת איזה 43 שנה, ואך רק בכדורסלע האתר שלנו, מנצנץ זכרו למען ידעו בני העם ובניו, כמו גם בנותיו.

ג'ימי בא.

חג שמח, והיידה גוני נזעק מבין הגלים.