כמו האימא של הכלה הסתובבתי לי ביום ב', האימא של הכלה שהרגע חיתנה את בתה, מותק של בחורה רק קצת ברדקיסטית, עם הבן של זורננשטיין ממגדליי זורננשטיין ובניו נדל"ן, יעוץ מס ופחחות רכב.

היידה

ולמה? נו, אם אתם צריכים לשאול, אז כנראה שזה האייטמון הראשון שלי שאתם קוראים, יען כי מאז 2006 (יאאא אולוהייים אני זקן) אני סוכנו הלא רשמי של החבר גוני יזרעאלי, בעל כינוי רשמי כאן, היידה-גוני, או גוני-שלנו.

תקציר תולדות הגוני: אליפות תיכונים בנתניה עם רביב לימונד. סיבובי ליגה שנייה קצת. עולה עם הפועל עפולה, שחלקה אולי היום היא גלבוע/גליל, מי זוכר כבר, ונותן עונת רוקי אדירה, כולל מלך האסיסטים ותגלית העונה.

יש יגידו, אולי הפעם האחרונה בה התגלית היה כאן אשכרה תגלית. גל מקל נבחר אומנם שנתיים אחר-כך, אבל אם הפריצה שלו הפתיעה מישהו, וואלה, לא נעים. לא חשוב.

גוני

היתה גם אליפות בחולון, בורג בינוני בכנופיה ההיא, ועוד אליפות עם מקל, פארגו וקטש בג"ג. שם כבר היה וואחד בורג, שחקן שישי משובח ביותר, ואחלה רכז מחליף של פארגו-מקל, שניים שלמרות האליפות, לא מסרו אחד לשני במשך עונה שלמה.

ומה לי ולו? כלום. מעולם לא דיברנו, לא צ'וטטנו, לדעתי הוא אף לא שמע כלל וכלל על הסטייה הזאת שלי שכבר שש שנים רצה בכדורסלע-האתר. מעבר לכך שסבי ואמי נולדו בנהלל אשר בעמק יזרעאל, שתי דקות מקיבוץ גבת (כור מחצבתו של גוני-שלנו) אין בינינו דבר וחצי דבר.

(דבר יו"ר הדירקטוריון: אמת מובהקת ומרצדת היא זו. היידה-גוני כלל לא שמע על רב"ס ועל טוריו המופלאים, אף לא על הכינוי היידה-גוני, או על זעקת הקרב היידה גוני-שלנו, היידה, היידה, היידה! חמור מזאת, אינו מכיר את המשפט המפורסם "היידה גוני נזעק מבין הגלים". והגרוע מכל: היידה-גוני כלל לא מגיע לאינטרנט, אומרים האומרים. המשך נא מר רב"ס הכלל-לא-מפורסם).

בצילום

ברם אולם, אי שם בעונת עפולה ההיא, תפסתי קראש על הבחור. יש לציין שגם זכרתי אותו מהתיכון, כבר אז בנתניה היה בו משהו לא סטנדרטי, אבל בעפולה הבחור נתן עונת פלאים של ממש. ובעיקר, הסגנון.

עזבו אותי ממספרים עכשיו, לגוני יש קלאסה לשני הכיוונים. איך להגיד, גוני-שלנו, היידה גוני, נסיך העמק הגולה, הוא קצת . . . ערס. ערס מתוק שכזה, מהטובים, אבל קצת ערס. המונח היותר מדויק הוא וואחש.

כמו יותם הלפרין- רק בנגטיב (הערת המשורר - יותם אחלה שחקן).

הוואחש הזה משחק רק צפון-דרום, לוקח זריקות בלי לפחד מכלום, לפעמים גם כשלא ממש צריך, בלגניסט, וקלאצ'יונר רציני לגמרי. ואם ליותם יש זריקה נאה כרפאל, לגוני שלנו יש את אחת הזריקות הכעורות בתולדות הכדור הציוני.

זריקה שאם רוצים ללמד ילד בקטסל לזרוק, אז תנו לו לראות משחק של גוני בתור הוכחה על הדרך השלילה, אבל כה כעורה שיש בה חינניות של הפוך על הפוך. וגם נכנסת פה ושם שזה בכלל נהדר.

בעונת עפולה ההיא היה לחבוב משחק אחד בו שרטו לו את המוח או משהו, והחל מדמם. בלי פקפוק ובלי היסוס, שם על עצמו תחבושת אריק שרון על הראש וחזר למשחק, עם התרבוש הזה.

מאי-אז

השנתיים האחרונות שלו היו מעפנות למדי. בירושלים, נו, כמו בירושלים, כיבו לו את האש. אחר-כך באשדוד גם לא היה מי-יודע-כמה. אולי המרחק מהעמק, אולי חלוקת הדקות עם חג'ג', לא התלבש לנו.

זמן לשמחה לאיד לאור הצגת אמש: כל הקיץ אני מגיב כאן וגם שם, כי המעבר של גוני שלנו לחולון הוא וואחד מעבר משמעותי, לא פחות נניח מאשר רוט לחיפה, או לימונד להפועל ת"א. במקרה הטוב לא התייחסו אלי, לפעמים גם סנטו בי קלילות.

ואומר אני שוב: העברה משמעותית לא פחות, ואולי אף יותר. יען כי גוני תפור על חולון. הרכז של הפועל חולון לדורותיה בנוי על-פי האב טיפוס של ישראל אלימלך הוא המלך (שקפץ לביקור מרגש באולם הפחים). גם מורן רוט היה כזה בשתי הקדנציות שלו, ועכשיו בא יומו של חביבנו.

לא אכחיש, אין בי ציפייה ל-26 נקודות כל ערב, כולל כמה זריקות מ-15 מטר. אבל אקשן, בעל בית, מנהיגות (זרים צעירים, עוד לא 30 והוא הכי מבוגר בקבוצה) תיאום טוב עם ליובין, שילוב סילוני עצבני יחד עם שלומי הרוש, זה יהיה.

גם 10 נקודות, 5 אסיסטים, חטיפה וחצי זה יהיה. גם איזה איבוד, שניים שלושה, ואיזה עבירה טכנית, פה ושם מגרנה לליובין, אבל זה חלק מהעייסק.

הבאתם גוני, קיבלתם גוני.

בימים

חביבים עלי במיוחד הרגעים בו אחד השחקנים טועה בתרגיל שגוני מבקש. אז מתחיל החבוב המתוקי הזה לרקוע ברגליו, כמו היה עיזה פזיזה בשדות העמק.

נסיך אמיתי, אין מה לדבר בכלל.

איך נסיים אייטמון זה?

נקום על הרגליים, כן כן, גם אתם שם עם הנייד באוטובוס, ונצעק כולנו יחד:

היידה גוני!!! ולא מבין הגלים הפעם, כן?

היידה גוני-שלנו, היידה היידה היידה!

ובצילום מעודכן - גם