פתח האזרח ערוץ כלשהו, נפל על משחק של קבוצתו מימים ימימה, הפועל גליל עליון המתחדשת.

מהלך ראשון עלי מסך, הזר הגבוה שלנו (כן, גם אני שותף) מקבל כדור מתחת לסל, ובתנועה מהודקת ומסודרת נותן את המוב פוסט אפ שלו. תנועה שברור כשלג אשר עלי גולן, כי עבד עליה אי אלו עשרים אלף פעם. נאה ובעיקר יעילה.

מנורה נדלקה אצלי. כמאמר האומרים: פה חשדתי!

מיד חפרתי לי בזיכרוני, ואף הפעלתי אי אלו יודעי דבר ובראשם הנשיא הטרוד. חפוש חיפשתי לי שחקן ישראלי, צבר בבקשה, אשר ניתן לומר עליו כי יש לו משחק פוסט אפ נאה.

הווה, כמו גם עבר, משחק פוסט אפ. כלומר, מוב אחד לפחות שעובד, כזה אשר אם ניתן לילד את הכדור במקום הנכון על כל שחקן שהוא לא דניס רודמן, יש לנו שתי נקודות ב-70% הצלחה לפחות. ובכן, תשובה אחת היתה תנחום כהן מינץ. תשובה שניה הייתה "קצת יניב גרין, טיפה עמית תמיר ומוטי מוסקוביץ'". את סר ש. אפילו לא טרחתי לשאול, לכתוב בוזי ינאי אני יודע לבד.

מה יצא לסיכום? מאז תנחום כהן מינץ, השחקן היחיד שידע לתת מוב פוסט אפ משכנע, הוא כנראה דורון שפר. כלומר כן, לגור שלף, יניב גרין, תומר ש. האלילי, קיר בטון וארז מרקוביץ' יש משהו נחמד באמתחת, אבל פצצת 70% ומעלה? ספקות לנו.

אבל למה לכל ילד בוגר שנתיים מכללות מעל גובה 1.99 יש אחת כזאת? הא? הא? תמה אנוכי.

ולמען הסר ספק: אני בטוח שנניח, מאיר קמינסקי, מאמן שנודע בכך שהוא עושה טוב לגבוה הצעיר הבא אצלו, עובד קשה עד מאוד עם הנערים. אבל מבחן התוצאה - לא ראינו אותו.

כל נער, 2.02 ומעלה, צריך שיהיה בחזקתו תרגיל וו נאה, תרגיל נגדי, ועוד איזה טריק. אחר-כך שיתחיל לידות תפוזי-גויאבות. הלנצח נאכל אלכס טיוס? לא שלזה יש משהו להציע בתחום, אבל נו, לפחות הוא קפצן.

עוד משהו לגבי גובה: הצצה בטבלת הריבאונד של ליגת קזינו, חושפת כי עידו קיר בטון נמצא רק במקום הרביעי, עם חמישה למשחק. מספר יפה אגב, כי הקיר משחק 19 וקצת הדקות העונה.

ומי מעליו? טל דן, המכונה טנק דאנק, גורף חמישה וחצי לטובת חיל השריון, מאיר טפ-הירו, איך לא, נותן עבודה בכל מקום במגרש, ובראשל"צ וסביבותיה, האיש והעתיד, שון דאוסן, קצת מעל הקשיש עם כמעט 6 ריבאונד למשחק.

שלושת הנ"ל לא עוברים את שני המטר (חלקם כן, בעצם, ברוחב). הטנק הוא טנק, ואם מישהו מכן מופתע מהמספרים של טפירו חביב הסיפרה, וואלה, זה כבר גדול עלי, אבל איזה כיף לראות את הילד המעופף. את אבא שלו, זכיתי במו עיני מרביץ תורה. אחד הגדולים היה, על אמת, אליל אדיר ביותר. אם דיברנו מעלה על לתת כדור למישהו ולרדת להגנה - הוא האיש.

והנה התפוח, באותו גובה בערך, קפצן וזנקן, מככב כהלכה במדי ראשל"צ וסביבותיה העונה. טוב, "מככב במדי ראשון" אינו לגמרי משפט בעברית, אבל בכל זאת, תענוג לצפות בבחור. וצבר הינו, צבר לגמרי, וזאת למרות דמיונו הבלתי נגמר לרייג'ון רונדו אשר מעבר לים.

המבנה ותנועת הגוף בתוספת חיזוק של סרט ראש – שתי טיפות מים רונדו. רק מה, גם עם ידית שמאלית נאה. מסומן הנער הזה, מסומן.

ונכון לרגע כתיבת שורות אלה, בן 20 בדיוק! תראו מה זה... שנה ויום אחרי סוף העולם, והוא עוד כאן, חוגג יומולדת כמו כלום. מרגש בהחלט.

אם כבר מדברים על רונדו ועל ג'וניורים (שון דאוסן וכו'), הסבב שהחל בליאור אליהו-בלו-כדיר-נעימי הגיע עד אילת. עכשיו יש שם ארבעה גארדים יהודים על אותה בלטה. אפיק-תאופיק, ניצן חנוכי, נעימי וברקוביץ'. וקורא אני ברצינות גמורה: אם יש תבונה בממלכת פדרמן, יקומו ויביאו את הבן של, רכז מחליף טוב, בעל אגו בממדים המתאימים, שחקן קלאץ' עד מאוד (גנטי לגמרי, מתברר) ובעיקר שם שכמוהו לא היה ולא יהיה. הביאו את נמבר ניין, ברקוביץ' הביתה!

למען האמת, אני חושב שנשיא המדינה צריך להתערב כאן. הצעד הראשון לשיקום הבית השלישי המקרטע כאן, יכול להתחיל בהחזרת השפיות והיציבות השלטונית, הכתרה מחודשת של יורש עצר גולה, הבן של מיקי מלך ישראל חוזר הביתה.

כי אם סל ניצחון של מספר 9, ניב ברקוביץ', צ'אקה מצד ימין כמובן, לא תחזיר כאן קצת שמח שהיה לפני שנולדנו - וואלה, יותר טוב מזה כבר אין לנו להציע.

מה עוד נגיד ביום סופה זה, שהתחיל בגובה, והסתיים בחגיגה דאוסונית? אשאל מה עובר על השותף של דאוסן, מר אור סולומון. נתעצב על שובו של הילד תום מעיין לארץ מסיבות צה"ליות מטופשות, אך נקווה שבמהרה יחבור לכוחות האור אשר בגליל לטובת חיזוק הפוינט-גארדיות הציונית, ונתמה מדוע רומיאו טרוויס המשובח עסוק בלהסתחבק עם לברון המשוקץ, ולא לתת תורה בנס ציונה, גן נר או נתניה.

גשם שמח לנו, ויומולדת שמח לדאוסן ג'וניור. עוד ישראלי שעשוי להגיע ל-NBA, אבל גם אם יהיה כמו אבא שלו נשמח על כך עד בלי די.

או לפחות כמו היידה-גוני שלנו, איש מידות ומופת.

עד כאן, מבין העננים והגלים.