היה לי חבר היה לי אח, הושט לי יד בעת צרה. אני אחיך אל תשכח!!

בעוד הנשיא עסוק בימים אלה בענייני מכללות ופיינל פור (אני לא מבין כלום, אבל קונטיקט אני מכיר, והמאמן שלהם קווין אולי שיחק שלוש שנים עם דורון שפר חסר התקדים, כמו גם דומה מאוד לקיירי ארווינג המאוד אוברייטד. הקיצר אנחנו בעדם, נניח, סגור סוגריים ארוכים מדי) - אני, רן בורוכוב-סוקולוב, קפץ לי לראש משהו אחר לגמרי.

אל תשאלו איך, כי אין יודע ולמי אכפת בכלל איך באים הרעיונות למוחי הקודח (באמת קודח, 17 פעם הייתי חולה השנה, ועוד הנזלת נטויה ונוטפת, ברוך בורא התה עם דבש).

אני חפץ לדבר על אחים! אחים בדם, ואחים בכדורסל! ועוד יותר, תאומים, ועוד יותר בריבוע - תאומים זהים. או בקיצור כותרת אייטמון זה היא "האחים בלול, פרפראזה על נושא".

אחים, לא תאומים. איתי ונגה סלע

אתחיל דווקא בפסק הדין: תאומים באותה קבוצה זה מגניב אש. כמובן, יש גם עניינים שוליים נלווים, כמו חיבור חברתי, הכרות מושלמת אחד של האחר, איפה לתת לו את הכדור למה כמה ואיפה ובקיצור - בכל דבר ועניין, טוב וגם רע, יש לך את התמיכה והגב הכי טובה שרק אפשר לבקש.

אבל בעיקר - זה מגניב, זה שיווקי, וזה כיף.

יסלחו לי האחים אמישה, שצעיר אנוכי לזכור האם שיחקו אי פעם יחד כולם באותה קבוצה, אבל אדון כאן בצמדים בלבד.

נתחיל כמובן באב טיפוס - האחים קובי ואלי בלול המיתולוגיים, שניים שאך עניין של זמן הוא עד שיוכרזו כסוסי יאור רשמיים. לצעירים שבעם - עסקינן בצמד שוורים, 2.01 פלוס-מינוס, לעומק וגם לרוחב, שעשו שמות ברחבות ישראל (בעיקר חולון). לפעמים יחד על המגרש, לפעמים אחד מחליף את השני, לך תדע מי בא אליך בכלל. אבל בעיקר ידעת שאתה לא מרגיז אותם, בנפרד ובעיקר ביחד.

אצל אב טיפוס שכזה נהוג, כי יהיו הבדלים קלים בסגנון המשחק. אחד קולע קצת יותר טוב מבחוץ, השני דווקא ריבאונדר התקפה, כל מיני כאלה, מה שכמובן מוסיף לאלמנט בלבול האויב ממול.

לך תעשה סקאוטינג על אנשים שאימא שלהם לא מבדילה ביניהם.

לא אחים, לא תאומים, לא כלום. פרישמן וג'מצ'י

עוד מהז'אנר הבלולי - האחים קשישטוף ודריוש לברינוביץ', ליטאים אכזריים, אצלם ההבדל המקצועי הוא בעיקר בהעדפה הקרימינלית: קשישטוף יותר בקטע של אונס ותקיפה, דריוש דווקא מעדיף להיות ניאו נאצי. אולי הפוך, בכל מקרה הם ישבו יחד בכלא ואני אישית לא מתקרב אליהם בלי להיות חמוש באיזה סחור-סחור או עידו קיר בטון.

סוג אחר, בלול 2.0 אם תרצו, הוא התאומים ההפוכים. הכוונה היא לצמד אשר סגנון משחקו שונה ונפרד משמעותית. גם אם בפרצופם הם זהים (או כמעט זהים) , די ברור עם מי יש לך עסק אם בשל הסגנון, ואם בשל האיכות.

אחד מהם. כנראה דאריוש

בעניין הסגנון - ניקח את האחים לופז אשר ב-NBA, אחד בברוקלין ואחד בפורטלנד. רחוק אחד מהשני, רחוק. לופז א', להלן ברוק(לין), שחקן התקפה משובח הינו. תנועות גב לסל, יד רכה וכאלה, אבל הגנה לא משהו, וריבאונדר די מחורבן.

לופז ב', רובין, נבדל ממנו ברעמת תלתלים מכובדת מאוד, אך גם בסגנונו ויכולותיו: הוא על המגרש בשל היותו שחקן הגנה, עושה עבודה אפורה וגם שחורה, מרביץ וכסחן. עד העונה האחרונה לופז א' נחשב שחקן טוב בהרבה. אבל למרבה שמחת המשפחה, השנה אחיו נתן וואחד זינוק בקריירה, המעבר שלו לפורטלנד שדרג אותה עד מאוד, כך שאם מדברים על תרומה קבוצתית כוללת, יש שם צמצום פערים. שיהיו בריאים, בכיף.

גם האחים מוריס מפיניקס הם מהסוג הזה, אחד יותר שחקן פנים, אחד מבחוץ, ואחד עדיין טוב מהשני. אזכיר גם את האחים גרנט אי אז, שמעבר לסגנון הגימיק המבדיל היה המשקפי גוגלס של הוראס. בתכל'ס הוא גם היה שחקן הרבה יותר טוב, הצלע השלישית בת'ריפיט הראשון של הבולס. והאחים פלאמלי - כל השלושה.

אזהרה - סיבוך בעלילה: יש לנו גם מטריצת תאומים-אחים שכזאת.

למה הכוונה? ישנם אחים, שאינם תאומים, אבל סגנון משחקם הוא דווקא כאילו היו תאומים עד מאוד. אולי כי הצעיר חיקה את סגנון משחקו של השני, אולי זאת גנטיקה משפחתית, לך תדע.

ג'ף וריקרדו גריר. ממש אחים

לרוב עסקינן בז'אנר הצולף, כאלה שהידית היא אוטומט, נניח האחים אילן ואבי ננקשווילי. יש גם אח נוסף, הבכור, אשר שמו פרח מזיכרוני, מתנצל.

שמת ננקשווילי על הפרקט, קיבלת צלף בן שלשה מוכח ואוטומטי. במקרה דנן, אפיון נוסף הוא גם הזיהוי הגאוגרפי . נוהגים להישאר באיזור הצפון, ביחד או לחוד, וגם דומים בגופם, אחרי הנחת התקרחות מוקדמת כמובן.

עוד בז'אנר - האחים פקסון ג'ים וג'ון, אשר חרכו רשתות NBA לרוב, ומן הסתם שלל ליטאים ואקס יוגוסלבים אשר למי יש כוח להבדיל ביניהם. תרשמו לכם כמה שוקוקאסים וחרטטנוביצ'ים, עלי.

אם מרחיבים מבט אפשר להכניס גם קרובי משפחה אחרים - אבות ובנים (סטף ודל קארי) או כל שבט היבזורי וכו'.

נזכרתי פתאום באחים רייס, אלפונסו ופליפה, השוורים הספרדים האיומים, אשר למרות כעשור שנים ביניהם, השרירים אותם שרירים, והריבאונד אותו ריבאונד. אחרונים כמעט - אחים וזהו. לא תאומים, לא בהכרח דומים, סגנון משחק אחר, ולרוב גם רמה אחרת.

האחים גאסול למשל. דומיניק ווילקינס ואחיו ג'רלד, האחים דרגיץ' הנחמודים שעשו לנו אחלה אליפות אירופה בקיץ האחרון, ואפילו, וואלה, האחים סלע.

הרי ביקום מקביל לא רחוק, הנשיא על 2.03 סנטימטריו, היה נושא את משקלו על ברך תקינה לגמרי, ומרביץ' קריירה של 10 שנים יפות למדי. במהלכן היה בא לעזור גם גיל והתרגיל, שהוא בכלל גארד, נמוך בכמה סנטימטרים הגונים, אבל מפצה על כך בקפיצים לא רעים בכלל, נכון לפחות לשנת 1996.

רגע, סטופ, שאנחנו נפלה כאן את המין היפה והחכם? מה פתאום. מי היה רוצה לשחק 2 על 2 עם רג'י ושריל מילר? או מול אנתוני וקנדיס פארקר? בשני המקרים, גדולים ככל שיהיו האחים, האחיות עשויות להיות עוד יותר טובות. לא נעים.

ואיפה קנדיס, איפה? אנתוני פארקר

נסכם, ונחזור רגע לפסק הדין: תאומים ואחים בכלל זה מגניב, תאומים באותה קבוצה זה בכלל נפלא ומאממם, כלשון בני התשחורת.

ואם יש פסק דין- יש גם גזר דין: אנוכי, רן בורוכוב-סוקולוב-מיוזוב-מיטוזוב, מציע ומודיע, כי יש לקדם את עניין האחים בקבוצה, באירופה, בארץ, ואף מעבר לים הגדול. אני גוזר ותובע כי קבוצה אשר תחזיק בסגל שניים אחים, תקבל הטבת מס, בחירת דראפט, נשיקה מהשף אייל שני, מה שלא עושה לכם את זה.

העניין חשוב ומרכזי, דיני נפשות ממש. ואם האחים בכלל שונאים אחד את השני- וואלה, זבש"ם. שיתמודדו.

לא אפרח מכאן, לפני חשיפת הדוגמא האישית: אנוכי מסתובב הרי בפיג'מת-חליפה יפנית מאז ילדותי. אז ברמת האח, קצת פישלנו, היה רשום לחוג שלושה חודשים אי שם בשנת 86 בערך, קריירה קצרה אך משמעותית.

אבל אחותי הקטנה - שמתחתנת עוד מעט תעשו קולולולולו ומהר - יש לה בעיטה שגם האחים לברינוביץ' לא רוצים לפגוש. רביעית באירופה בזמנו, לא פחות.

לא קשור, אבל שיהיה: אבא ובנו - דינו ואנדראה מנגין

גם בענף המשפחתי שלנו, בו פוגשים לרוב אחים הורים ובני דודים מכל הסוגים, לבורוכובים יצא שם קצת . . . מממ . . . עצבני. לפחות בזירה. בחוץ אנחנו מותק. לפחות אחותי.

יאללה, מספיק חפירות, קחו לינק לתמונה משפחתי ותרביצו כפיים לבורא עולם.

דבר יו"ר הדירקטוריון: רב"ס המכובד, בימים אלה ממש, כפי שסיפרת בתחילת האייטמון, מתקיים הביג דאנס הידוע אי שם בארצות הברית. אך לפני יומיים או כמה זה היה, מסר אנדרו האריסון אסיסט לשלשה מנצחת של ארון האריסון, שהרביץ אותה ממש מעל ידו המושטת של קאריס לוורט האתלטי ממישיגן. סל דרמטי שהעלה את קנטאקי לפיינל פור.

תאומים-פרשמנים-גארדים-1.98-אלה, הפכו לשם דבר בכדורסל המכללות, אומרים האומרים, ומכאן שיש להזכיר גם אותם. צא ולמד.