ואמרתם סדר פסח
רן בורוכוב-סוקולוב-דוראנטוב על כל אלה שמתרוצצים פה ומעולם לא ראינו כמותם. ואיכשהו, ריקי רוביו לא נותר יבש.
4/4/2014    
 

זמן פסח. רשמית כבר מנצנצים חמצים שכאלה מתחת לספות, ובמקביל - ענייני סוף עונה כאן, שם ומעבר לים. אז עולה צעיר הבנים, או אני כי זה מה יש, ושואל - מה נשתנה?

ובכן, סקירה כללית של מה נשתנה. למה כוונתי? על גבי פרקטי תבל, מתרוצצים כרגע כמה וכמה (וכמה!) טיפוסים, שאתה מביט בהם ואומר: "וואלה, כזה דבר עוד לא ראיתי".

מצד שני, יש כמה הפוכים, כאלה שעושים מהם ראשון לציון, אבל וואלה, הסניליות מכה בנו.

אז הבה נתחיל בסקירת אביב קצרה. מן הסתם, כאשר עסקינן בתופעות יוצאות דופן, רוב הנידונים מגיעים מה-NBA, יען כי שם הכדורסל מעולם אחר הוא, אבל בכל זאת קוששנו גם כמה קרובים יותר.

ראשון - דאוסן שון. חד וחלק אין מה להגיד, לא היה כזה ישראלי אתלט אי פעם. נכון שיש גנטיקה של האבא, אבל גם ואף על פי - קפיץ כזה פשוט לא היה כאן, צבר יהודי-ישראלי והכל.

שון דאוסן

הלאה, ישר לתותח כבד, האם אמאמא של כל התותחים: קווין דוראנט: ויקיפדיה טוענת, כי גובהו של הבחור 2.06. ועל זה אומר אני: פפפפפפפפפפפ. הבחור לא פחות מ-2.10, ויש לו מוטת כנף של 2.18 לפחות. הם גם טוענים שמשקלו 109 קילוגרם, ועל כך אענה - פחחחחחחחח. כולל נעליים, תיק גב, ודרק פישר - הוא לא עובר את ה-95 קילו. שום סיכוי. אז כבר בשלב הזה, עסקינן במוטציה לא ברורה לחלוטין.

עכשיו - גבוהים שיודעים לקלוע מבחוץ כבר ראינו. נוביצקי, סאבוניס וכו'. אשפי כדור גם ראינו. אבל מעולם לא היה שחקן כל-כך ארוך, שגם מסוגל לשים את הכדור על הרצפה, כולל קרוסאובר רצחני וגם לקלוע על אוטומט מכל פינה וזווית. אה כן, הוא גם אתלט. עם האורך שלו הוא מטביע מהעונשין בלי בעיה בכלל. השניים היחידים בגבהים האלה שהתקרבו ליכולות האלה היו האקים החלומי, אבל לא ברמת הקליעה הזאת, ואולי, רק בהילוך איטי, טוני קוקוץ', אליל הסיפרה, בימיו באירופה.

מקלע - לקלע.

סטפן קרי. שזה בעצם כמו דוראנט, רק 20 ס"מ פחות. וגם כאן יש טענות שהוא שוקל 85 קילו. מממ . . . לא. כבר ברמת הקליעה קשה לי לזכור מישהו כזה. סט שוטר, אחרי כדרור, לפני כדרור, הכל הולך אצלו. אבל נוסיף גם את השליטה בכדור? וגם, אסיסטים?!

וואלה, זה כאילו הכליאו את אייזיה תומאס עם סטיב קר, או שמו לסטיב נאש מנוע טורבו. וגם כאן, הדבר היחידי שאני יכול לדמיין שעשה דברים דומים לאלה היה משלנו - הוד דרז'אניותו, האיש והפטרוביץ'.

נמשיך בסדר פסח:

לברון. אין ברירה, אנחנו לא סובלים אותו, הוא דרעק, יהיר שחצן והכל, אבל שחקן פוטבול על מגרש כדורסל עדיין לא היה. וזה הכל!!! לפחות לגבי הפקקטע המנוול הזה, שהולך לקחת טבעת שלישית השנה.

משהו כמו ראסל ווסטברוק אתם ראיתם פעם? ובכן התשובה היא "כן" וקוראים לו דרק רוז. אבל בכל זאת, מדברים על כדורסל, ואולי מישהו קורא בשיקגו, חבל להזכיר לו שהיה משהו כזה, אז בקיצר - פוינט גארד אתלט ברמה של ווסטברוק לא היה.

עכשיו, יש כאן מקום לסיפא. אם נחליט שהוא לא ממש רכז, אזי ברור כי היו לנו את ג'ורדן וגם כמה בני תמותה לפניו. אבל, האיש בכל זאת נותן 7 אסיסטים למשחק. אולי קווין ג'ונסון האלילי, אולי. קיי ג'יי היה קצת פחות חסון, והרבה פחות פרחח.

מי עוד?

קווין לאב. או, כאן יש סוגיה מעניינת.

האיש 2.10, מכונת ריבאונד וקולע כמעט 40 אחוז מהשלוש. וגם לבן ועם זריקה נאה כרפאל, ברמת האסתטיקה, כן?

חשבתי על ראשיד וואלאס, אבל גם אם מביאים בחשבון שראשיד היה שחקן הרבה יותר קבוצתי, מה גם ששיחק עם שחקנים טובים יותר - הוא לא מתקרב למספרים של לאב.

לדעתי ראשיד היה שחקן יותר טוב, אבל לא על איכות אנחנו מדברים היום, אלא על ייחודיות.

סאבוניס שכבר הוזכר כאן, גם הוא ידע יפה את מלאכת הקליעה מבחוץ והריבאונד, ואפילו חלק פרקט עם וואלס הקוקוריקו, אבל גם הוא לא התקרב למספרים האלה. לא ב-NBA לפחות.

אז מי נשאר? נוביצקי ריבאונדר בררה, כמו רוב האירופאים (וויצ'יץ) בורוסיס האיום לא נחשב. לבן, גבוה, קולע מבחוץ . . . רק הלג'נד איכשהו מסתדר בסיפור הזה.

נהוג לשכוח עד כמה טוב היה הציפור בריבאונד, וזה עוד כששיחק ליד מקהייל ופאריש. ושחקן התקפה, הוא היה הרבה יותר טוב מקווין לאב, עם כל הכבוד. מכל טווח שתרצו. אז, היה כזה או לא? תחליטו אתם, לא יודע, נקסט.

הבא ברשימת ה"לא היה בחיים דבר כזה" הוא עוד אחד מחביבי משכבר, הליצן המכונה ריקי רוביו. כלומר, שחקנים מחורבנים ו/או אוברייטד היו ב-NBA, לא מעט אפילו, רק מה - עוד לא היה נגר כזה, שאשכרה מדברים עליו ברצינות כקלע הכי גרוע בהיסטוריה של הליגה - שקיבל חוזה מקסימום.

אנתוני דיוויס: כרגע, הוא החביב החדש על כל פרשני ה-NBA. בן 21, פוטנציאל שיפור עצום עדיין, וכבר עכשיו נותן מספרים של אולסטאר. אה, ויש לו גבה אחת. היות ואנחנו אוהבים לחפש ולהשוות, אז שומעים שמות בכיוון של גארנט, אקים, דאנקן, ואיזה דביל אפילו דיבר על ביל ראסל.

וסוקולוב אומר - להד"מ. כלומר, נכון שהבחור פוטנציאל אדיר, ושיש משהו ביכולות הגופניות-קואורדינטיביות מהאיכויות של דה דרים, נראה בינתיים שהגבה לא עלתה לו לראש סטייל דאנקן. אבל להגיד שדבר כזה עוד לא היה (כמו כמה מאמני NBA בתקופה האחרונה) מוקדם מדי. הוא פשוט לא מספיק טוב עדיין, לא יעזור כלום.

לא היה דבר כזה אחרון: באיחור משהו, אופייני לי, בקושי 30-20 שנה, למרבה הצער, הגבוהים של האייטיז-ניינטיז- תחילת המילניום, אבדו לבלי שוב. אם היום הבן של יאניק נואה, שחקן נחמד וכאלה, מארק גאסול, או רוי היברט - חושבים על מעמד הסנטר הטוב בליגה, המצב לא משהו.

סתם למען הבידור, פתחתי טבלה בת 20 שנה, מעונת 1993/94 ואלה שמות: רובינסון, שאק, אולג'וואן, יואינג, מורנינג, דרק קולמן, מאלון, וובר (רוקי) דרק קולמן, מטומבו, שון קמפ ועוד ועוד. או במילים אחרות טימי דאנקן, בן 38, הוא עדיין לדעתי לפחות הגבוה הכי טוב בליגה. לא מטביע, לא יכול לשחק, לא עושה דאווינים וטוויטרים, אבל עדיין מנצח משחקים.

אז מה רציתי להגיד בעצם?

נו, מה - היידה גוני בצילום מהפכני!!

 
 
סעיד דנגור
 
 
יותם הלפרין
 
 
Powered By Art-Up