יאה לטליה סלנט
רן בורוכוב-ברמנוב על הא ועל דא, כהנה וכשמה, זאת וגם אחרת, ההיא וגם ההוא וקצת על נבחרת אל-אל-ישראל. במלה אחת, כרגיל: האזינו.
28/5/2014    
 

קודם כל, ריישית, פוסט וטרום: לאמאל'ה רותי שלי היה יומולדת שבוע שעבר. זה לא קשור בכלום לכדורסל אבל זה אירוע חשוב ומשמעותי, מהסיבה המאוד משמעותית וחשובה, שאני מאוד אוהב את אמא'שלי. גיים סט מאצ'.

שנית (כי ריישית היה לנו כבר למעלה): אלופת אירופה הטריה. ובכן רבותי, כבר דשו ובחשו בעניין, מכאן ועד שם, ממדריד ועד מוסקבה. איך אגב אף עיתון לא נתן את הכותרת "עוד נס? אספרסו במילאנו"? לא מבנים כלום אלה, בחיי.

דייויד בלו כבר הספיק לפרוש, לא חשוב שיש לו עוד אליפות לקחת כאן, עייסק לא פשוט אם תשאלו אחד דונטה סמית'. דייויד שני כבר מחזר אחרי הדייויד השלישי, שמח כרגיל.

והכי שמחים, הם כל הפרשניסיטים ומביני העניין, ששכחו להם שלפני כמה חודשים צלבו את הטייריס רייס ואת התיוס, סביר שהם אלה שעכשיו גם מקצקצצים לחתיכות קטנות את אינגלס הקנגורו האוסטרלי, שאמנם די מסריח את הפרקט לאחרונה, אבל היה השחקן הכי טוב של מכבי ת"א בשלב הבתים. אבל אנחנו בנינו מדינה על זיכרון קצר, מ'כפת לנו מאיזה אוסטרלי.

בעניין האוסטרלי - מתחו אותו קצת לאורך, שימו עליו כמה וכמה (וכמה! ועוד כמה) קעקועים מכפראש עד רגלאצבע והוא שתי טיפות מים כריס "בירדמן" אנדרסן המופרע של מיאמי. גגלו ותיהנו.

בעניין הפיינל פור עצמו: כל עוד הוא מתנהל כמו שהוא מתנהל, שיטת גביע ולא סדרות, שולט שם קו מנחה קבוע כבר שנים: הקבוצה שיש לה את הגארד עם הוואבוס הכי גדולות באותו סופ"ש, מנצחת. ע"ע בודירוגה (הוא היה גארד, אל תתווכחו עכשיו) טיוס אדני, שאראס, ספאנוליס, נבארו אליל הסיפרה, והאחרון, המונטנגרי החביב טייריס רייס. ואם לא היה רייס, היה סרחיו רודריגס, היחידי שתפקד בריאל.

מה אנחנו למדים כאן? לא הרבה, אבל רק רמז וד"ש מסר ש. הרמלין, שזיהה לפני שנים את הפוטנציאל האיכותי של האיש - תאודושיץ' לא בדיוק קורץ מהחומרים הנ"ל. האיש לא מפספס הזדמנות לפספס בענייני מאני טיים. ולא כדאי שוב להגיד, שהרבה היה יותר נחמד אם לא היה זה אירוע בודד, אלא סדרות?

הרי אם רייס (או שהיה זה דווין סמית'? יורם ארבל עדיין תוהה) לא חוטף את הכדור ההוא, הגמר משוחק לעיני 2000 איש, חצי מהם אוהדי ריאל שלא מצאו כרטיסים לליסבון למשחק שבאמת עניין אותם בתקופה האחרונה, עוד איזה 500 יוצאי חבר העמים, ואי אלו מילאנזים שקיבלו כרטיסים בחינם מציונה מהעירייה. לא שזאת הבעיה העיקרית של היורוליג, אבל ניחא.

ספוילר - במשפט הבא אפרט מהי הבעיה העיקרית של היורוליג.

הבעיה העיקרית של היורוליג היא שהם מטומטמים ולא מבינים כלום בספורט תחרותי. על דברים כמו תקרת שכר, תקציב מינימום וכאלה לא שמעו שם. יאללה, שיהיו בריאים.

נקסט, קצת כחול-לבן לתפארת מדינת ישראל: המתאזרח של אשתקד, לא רוצה לבוא. יוגב אוחיון ומורן רוט ביקשו פס. יוגב כבר הספיק להיפצע, מבעס מאוד לא נכחיש כלל.

עוד לא הספיק מאמננו האדמוני להגיב בעניין, כבר קפצו כל צדיקי האומה, והציעו לשלול מהם את האזרחות, לקנוס אותם, לבטל את החוק הרוסי, והיה גם אחד שהציע לשלוח אותם כתחליף למילואים בתותחנים.

ואני אומר בציטוט החביב עלי: "אתם השתגעתם? אתם יצאתם לגמרי מדעתכם?". באמת, גם לא מעניין אותי למה. בין אם עסקינן באיזה ארגון חתונה, ובין אם בהשתפנות מחשש לניפוי מהסגל/התייבשות על הספסל - וואלאק, לא רוצים, לא צריך. לנבחרת שיבוא מי שרוצה לאכול את הפרקט, נקודה סימן קריאה.

אני אישית, לו הייתה לי הזדמנות לייצג את המדינה בתחרות בינלאומית, הייתי שמח לעשות זאת. גם עשיתי זאת בעבר, בענף המג'נון שלי. אבל לא בכל מחיר, תודה רבה. כמו שאני לא שברתי קופת חסכון שאין לי בכדי לנסוע לעוד תחרות ביפן, אני לא מצפה מאנשים לחרפן את עצמם לדעת אם לא חייבים. כולה כדורסל, ותפסיקו עם בלבולי המוח המיליטנטיים וההשוואות לשרות מילואים. אפשר לחשוב שכל המדינה כאן טוחנת 60 יום בשנה שמירות בחברון.

לייצג צריך בכיף, ברצון ובאהבה, לא בכוח.

ובמקרה או שלא, יש גם כמה כאלה זמינים, ועם כל הכבוד ליוגב, מורן רוט, וגם לקפיץ האלכס - תודה, זה בסדר, נסתדר.

גם ככה הנבחרת נראתה בקיץ שעבר כמו סמרטוט רצפה, ויש צורך דחוף בשידוד מערכות + הצערת הסגל + מאמן ג'ינג'י חדש.

כמובן שאני גם נדחף עם הצעות דקורטיביות, מ'כפת לי, אולי אדלשטיין קורא במקרה ואדליק לו איזו נורית אדומית במוחו הקודח?

בהנחה שלא הולכים לשים כמה ג'ובות ולהביא מתאזרח לנבחרת, סטייל נניח, מממ, טייריס רייס המקדוני, להלן סגל נבחרת, 12 שחקנים:

מקל, דוגי, כספי, אליהו, כדיר.

לימונד, אפיק, דאוסן, פניני, צ'וברוביץ', רייס וכמתאזרח ג'ייק כהן/רוזפלט. ייתכן שאפשר להביא את שניהם, כי כהן שיחק כבר בעתודה, אבל אני לא נכנס לזה, שראש איגוד הכדורסל ידאג לזה.

וכן, ייתכן שצריך לקחת עוד רכז טבעי, נניח ברקוביץ', אולי טל דן במקום בן רייס, אבל אלה זוטות. צריך להביא את מי שרוצה ויכול.

מה עם הלפרין? תלוי במצב רוח. אולי צריך לתת את הדקות שלו לגל מקל ושון דאוסן. אולי לא.

מה שכן - שניים להם יש זכות החלטה אישית, משמע אם הם רוצים על המקום מארגנים להם טרנינג של הנבחרת והכל, הם שני הצדיקים יניב גרין וכמובן חביב הסיפרה הקשוח מאיר טפירו.

גרין עוד נותן דקות אמיצות לגמרי העונה, וטפירו, נו, מה שהוא שכח אצל הספר בשנת 98, שום קפיץ מהאקדמיה עוד לא למד.

בשורה התחתונה: לרוץ כמו משוגעים, ללחוץ, ויהיה טוב. או לפחות שמח, גם משהו.

צל"ש אינפנטילי לפני פרידה:

רקע: ישנה תכנית יומית בערוץ הספורט, "מגרש פתוח", שלוש שעות רצופות של ספורט כזה ואחר, מכאן ומשם, מנחים טל ברמן וטליה סלנט. אז השבוע, אחרי שדנו בענייני הדרבי-גביע אירופה-של מדריד, ולא בכדורסל, נשמעה שם השיחה הבאה:

ברמן : "ומצמרת הכדורגל האירופי, נעבור ל... "

טליה סלנט: "לסחלה שלנו"

על המקום הנערה קיבלה המלצה לצל"ש. המשיכי כך , לכי בכוחך זה, והושיעי את עם ישראל!

ובינתיים - היידה גוני נזעק מבין הגלים.

 
 
וויל סולומון
 
 
דורון שפע
 
 
Powered By Art-Up