גבירותי ורבותי, הטקס השנה יהיה קצר. כידוע לכם, כדורסלע-האתר הוא יצור שונא צלסיוס מובהק, ומה שלא נכתב בינואר, בטח ובטח לא ייכתב בפרברי תמוז. אז בבקשה, מהר ועמוק במזגן, טקס פרסי בורוכוב-סוקולוב לעונת 2013/14.

פרס רב"ס לשחקן העונה: את דונטה סמית' כולם בחרו, ואם לא אז את רייס, אבל אני בכל זאת חושב שהיה השנה בליגה שחקן יותר משמעותי לקבוצה שלו, שחקן שבלעדיו כל ההפתעה והשמחה שם, הכל היה נשאר במחוזות הדמיון. מאיר טפירו הוא האיש, אלא מה.

הניקאט, טל-טנק-דן, סימפסון, כולם אחלה בחלה. אבל בלי המנוע הזקן של הגיבור הקשוח, הכל חרטא ברטה, הם לא זזים.

פרס רב"ס לדוד המלך: מר בלו, בלוטמטממטלללל (במיל').

בתחילת הקריירה שלו, האיש חלק חדר עם דריק שארפ. משמע, מקרה ראש, צריך בייביסיטר וכאלה. לא חלפו אי אלו עשורים, ואנחנו כותבים הספדים מלאי יגון לאחד האנדרייטדים הגדולים באירופה. "דיוויד? עייף? פחחח, הוא מכונה" אמר עליו פעם אותו דריק שארפ (תרגום חופשי - רב"ס).

בכל הרצינות - אני מציץ בקבוצות ה-NBA, ומחפש מי מהן הייתה יכולה להיעזר בפורוורד חכם קשוח ועם קליעה אבסולוטית, ה"סטרץ' 4" הנדוש שכולם שם כל-כך אוהבים. לפחות חצי ליגה, אני מוכן לפרט, היתה משתדרגת לו היתה מעלה את בלו בחמישייה, מקסימום מחליף ראשון. בכל הרצינות, תבדקו אותי, בבקשה.

פרס רב"ס למאמן המדופרס: אי אז בנובמבר 2011, כתבתי כאן באתר אייטמון עמוס בוז וזלזול במר פאבלו לאסו, מאמן ריאל מדריד. צריך להוסיף משהו?

בטח שצריך, קצת מלח על הפצעונים: שלושה שחקנים בחמישית העונה של ה-ACB, מפרקים את הליגה, ה-MVP של היורוליג, בלה בלה בלה, וכמובן - מפרקים את ברצלונה 70 הפרש בחצי גמר היורוליג, רק כדי להפסיד לטייריס רייס בגמר, מפסידים את האליפות בספרד , נחשו למי. בקיצר, אמרתי ואומר שנית: עם הסגל של ריאל מדריד הם יכולים לשחק ב-NBA. אם היה להם מאמן, כמובן.

נקסט:

פרס רב"ס ל"לא ברור לי איך הוא עוד פה, אבל מכפת לי" הולך למר דונטה סמית'. כנראה האיש אוהב אוכל של יהודים, אחרת לא ברור לי איך הוא לא הלך לקבל איזה 500 טריליון רובל איפשהו, אבל מכפת לנו?

אם העניינים יסתדרו שם, עסקינן הרי בשחקן בלתי עציר בלי דאבל אפ, שלידו יהיו קלע ישראלי משובח (יותם הקסם) ושחקן עם תנועה נהדרת בלי כדור, רק שמישהו ימצא אותו (אליליהו). מעניין העייסק, מעניין בהחלט.

פרס רב"ס ל"כמה טוב שבאת הביתה, אתה בטח היחידי בארץ שמבסוט מהחום הזה" הולך לרואה החשבון, קורא נאמן של כדורסלע-האתר, האיש ששב מהקור (והפקקים) של מוסקבה, דן שמיר. בום טרח, האיש איתנו כאן. וזה נעים לי, כמאמר המשורר עלי מוהר.

פרס רב"ס, בעצם עונש, לנבחרת ישראל. חושבים ששכחתי לכם את אליפות אירופה? תחשבו שוב. לא מוסיף כאן, לא בא לי להתעצבן שוב.

אבל דירבאלק שם, כן?

פרס רב"ס לקיר הבטון של העונה: הסבר - אשתקד, עת זכתה מכבי חיפה באליפות, חושבני שכל אוהד כדורסל מקומי שמח עד מאוד. כולל צהובים. היתה פה שמחה גדולה מאוד, לא דווקא בשל הירוק, אלא בזכות הקפטן, קיר הבטון הנחמד, שסוף סוף הניף צלחת אליפות.

והשנה, חושבני שכשמכבי ת"א לקחה איכשהו את היורוליג, ואחר-כך איכשהו גם את האליפות בצמד משחקים נהדר, גם אדומי העור הקשים לא יכלו שלא לשמוח עם מאמננו העולה דייויד בלאט.

קלאסה, סטייל ומאמן ענק.

לא רק מאמן, גם מנהל ענק. את העונות שלו במכבי ת"א אפשר ללמד בבית ספר למנהל עסקים, ובקורס קצינים. היו לא מעט שלבים במהלך השנה האחרונה, בהם חשבתי לעצמי בכל הרצינות שאם דייויד בלאט היה כאן שר בכיר כלשהו, לא חשוב איזה, המדינה הזאת היתה במצב יותר טוב. יאללה, שיהיה לו בהצלחה שם באוהיו הרחוקה.

פרס אחרון, יען כי הכלבה צריכה פיפי: רגע השיא של הערב מגיע . . . תופים . . . כפיים . . . חצוצרות . . . פרס רב"ס לגוני השנה הולך ל . . .

פרסומת אחת ונשוב.

שבנו.

רק תזכורת - אשתקד, פתאום ככה באמצע החיים, קפץ לו האיש הגדול מיסטר אל מבית הלל, העידו והקוז'יקרו, וחטף לו את פרס גוני העונה. מהלך חסר תקדים, מדהים, ואף מחכים.

אז מה יהיה העונה? מי יזכה בפרס גוני העונה? הא? שוב עידו? אולי דוגי? או דונטה? אולי בכלל טים דאנקן?

טוב, זה גוני.

גוני יזרעאלי שלנו, היידה גוני, נסיך העמק הגולה, הוא הזוכה.

נימוקי חבר השופט: 1. הוא ניצח את מכבי ת"א. 2. ככה בא לי. נימוקים והסברים זה לחורף, עכשיו המקסימום שאני מוכן לדון עליו זה האם לקנות שוב אצל האבטיחיסט ליד הבית שזימבר אותנו עם 7 קילו אבטיח מלא מים.

ועד אשר נשוב - היידה גוני, נזעק מבין הגלים.